כביש 66: המדריך המלא לרואוד טריפ על הכביש הכי מפורסם של אמריקה

מה זה כביש 66, ולמה כולם רוצים לנסוע בו?

כביש 66 נחנך ב-11 בנובמבר 1926, כאחד הכבישים הראשונים במערכת הכבישים הפדרלית של ארצות הברית. הוא נמתח לאורך כ-2,400 מייל (כ-3,900 ק"מ), משיקגו שבאילינוי ועד סנטה מוניקה שבקליפורניה, וחצה את מיזורי, קנזס, אוקלהומה, טקסס, ניו מקסיקו ואריזונה.

בשנות ה-30, בתקופת סופות האבק והשפל הכלכלי, עשרות אלפי משפחות נדדו לאורכו מערבה בחיפוש אחר עבודה בקליפורניה. הסופר ג'ון סטיינבק כינה אותו בספרו "ענבי זעם" "הכביש האם" (The Mother Road), והשם נדבק. אחרי מלחמת העולם השנייה הכביש הפך לסמל של חופש ושל חופשה משפחתית: אמריקאים יצאו לדרך במכוניות חדשות, ולאורך הכביש צמחו מוטלים, דיינרים, תחנות דלק ואטרקציות מוזרות שנועדו לגרום להם לעצור.

ואז הגיעו האינטרסטייטים, כלומר הכבישים המהירים. לאט לאט הם עקפו את הכביש הישן, ועיירות שלמות שחיו ממנו נשארו פתאום בצד. ב-1985 כביש 66 בוטל רשמית ונמחק ממערכת הכבישים הפדרלית. אבל הסיפור שלו לא נגמר. לכביש היו מספיק מעריצים שהתארגנו והציבו שלטי “Historic Route 66” חומים לאורך הדרך, ובשנת 2006 הגיע גם הסרט "מכוניות" של פיקסאר, שהעיירה הבדיונית שלו, רדיאטור ספרינגס, נבנתה בהשראת מקומות אמיתיים לאורך הכביש.

חשוב להבין: כביש 66 של היום הוא לא כביש רציף אחד שעולים עליו בשיקגו ויורדים ממנו בקליפורניה. בחלק מהמקומות נוסעים על הכביש המקורי, לפעמים כדרך שירות צרה לצד הכביש המהיר, ובמקומות אחרים התוואי הישן נעלם לגמרי ואין ברירה אלא לעלות על הכביש המהיר. הניווט הזה הוא חלק מההרפתקה, ונדבר עליו בהמשך.

100 שנה לכביש 66

הכתבה הזו נכתבת בסתיו 2026, השנה שבה כביש 66 חגג 100 שנה! לאורך השנה התקיימו לכבודו מאות אירועים בכל שמונה המדינות שהוא עובר בהן. החגיגות נפתחו בספרינגפילד שבמיזורי, העיר שנחשבת למקום הולדתו של הכביש, והמשיכו בשיירות, פסטיבלים, מצעדי מכוניות קלאסיות ותערוכות לאורך כל הדרך.

אם אתם קוראים את הכתבה קצת אחרי 2026, לא נורא. חלק ממה שנבנה לכבוד חגיגות המאה נשאר לאורך הכביש. למשל, פסלים שפוזרו ברחבי ספרינגפילד שבמיזורי, שלטים חדשים בכניסות לעיירה סליגמן שבאריזונה, ודרכון מיוחד של כביש 66 שבו אוספים חותמות באתרים לאורך הקטע שבאריזונה. בנוסף, לשמחתנו, חלק מהאירועים הגדולים לאורך הכביש מתקיימים מדי שנה, וכדאי לבדוק אם אתם צפויים להיות בסביבה בעת התרחשותם. הבולטים מביניהם הם:

• Route 66 Fun Run באריזונה (בדרך כלל בתחילת מאי): מאות מכוניות קלאסיות נוסעות יחד בקטע שבין סליגמן לטופוק. זה האירוע הוותיק ביותר של הכביש.
• International Route 66 Mother Road Festival בספרינגפילד, אילינוי (בדרך כלל בסוף ספטמבר): פסטיבל גדול של מכוניות קלאסיות, מוזיקה ואוכל במרכז העיר.
• Route 66 Fest בקינגמן, אריזונה (בדרך כלל באוקטובר): הופעות, תערוכות ותחרויות בסגנון רטרו.

את התאריכים המדויקים כדאי לבדוק מראש באתרי איגודי הכביש בכל מדינה.

למה לצפות בטיול על כביש 66?

כדי לדעת אם נסיעה לאורך כביש 66 בכלל מתאימה לכם, חשוב לקרוא את החלק הזה. זה לא הכביש הכי יפה או הכי נוח, וחווית הנסיעה בו מבוססת בכלל על נוסטלגיה אמריקאית. אז כדאי לעשות תיאום ציפיות קטן: 

האנשים לאורך הדרך

חלק גדול מהקסם של כביש 66 נמצא באנשים: בעלי מוטלים שמספרים את ההיסטוריה של המקום, מוכרים בחנויות מזכרות שזוכרים את הימים שבהם הכביש היה ראשי, ומטיילים אחרים מכל העולם, ובמיוחד מאירופה, שהגיעו להגשים חלום. זה לא טיול שכדאי להיות בו ביישנים! חלק מהחוויה הוא לשוחח עם האנשים שפוגשים לאורך הדרך, ולאסוף סיפורים – על הכביש, על אמריקה, וגם ממטיילים כמוכם – על מקומות אחרים. 

נוסטלגיה, וגם הזנחה

לצד מקומות ששוחזרו באהבה, עם שלטי ניאון זוהרים ומכוניות קלאסיות מבריקות, תפגשו גם עיירות שנראות כמעט נטושות, מבנים מתפוררים ותחנות דלק שנסגרו לפני עשרות שנים. חלק מהמבקרים מתאכזבים מזה, אבל אצל אחרים דווקא זה מה שהופך את הכביש למרגש – אפשר לראות בעיניים מה קרה כשהדרך הראשית עברה למקום אחר.

הניווט הוא חלק מההרפתקה

כחלק מהנסיעה לאורך כביש 66, תצטרכו לרדת ולעלות שוב על האינטרסטייט, להגיע לפעמים לדרך ללא מוצא, ולגלות שבמקום מסוים יש שני תוואים שונים של אותו כביש, מתקופות שונות. זה יכול לעורר קצת תסכול, או פשוט להיחשב כחלק מהחוויה. הסוד הוא להתכונן מראש, עם מדריך מתאים (בהמשך).

קיטש בכמויות

את כל האטרקציות האלה תוכלו לפגוש בכביש 66: לוויתן כחול ענק באגם, מכוניות קאדילק חצי קבורות באדמה, מוטל שבו ישנים בתוך אוהל טיפי מבטון, וחמורי בר שמסתובבים ברחוב הראשי. הכביש מלא באטרקציות שנבנו בשנות ה-50 וה-60 רק כדי לגרום לנהגים לעצור, ורובן עדיין עושות את זה ביעילות. 

רוב המטיילים טוענים שלא היה להם מספיק זמן על הכביש

הטענה השכיחה מפי כל מי שכבר נסעו בכביש 66, היא שהיו להם יותר מדי דברים לראות בפחות מדי זמן. אם אין לכם 3-4 שבועות, תצטרכו לבחור בין נסיעה מהירה עם הרבה שעות נהיגה לבין התמקדות בחלק מהכביש. ואם יש לכם אפילו פחות זמן, פשוט תכננו נסיעה רק בחלק מסוים של הכביש, בזמן שיש לרשותכם. הצעות למקטעים שווים יש בסוף הכתבה. 

לפני שיוצאים לדרך: איך מתכננים טיול על כביש 66?

כמה זמן צריך?

כדי לנסוע את כל הכביש בקצב נוח, עם זמן לעצור, לטייל ולבקר באתרים שבצד הדרך, צריך כשלושה עד ארבעה שבועות. בשבועיים אפשר לעשות את כל הכביש בקצב מהיר, עם הרבה שעות נהיגה, או לבחור שני מקטעים ולטייל בהם לעומק. אם יש לכם שבוע או פחות, הייתי בוחרת מקטע אחד ומשלבת אותו בטיול במקומות נוספים. בהמשך הכתבה תמצאו הצעות למקטעים קצרים.

מתי לנסוע?

העונות הנוחות ביותר הן האביב והסתיו, בערך מאפריל עד אוקטובר. אפשר לנסוע בכביש בקיץ, אבל בחלק המערבי, ובמיוחד במדבר מוהאבי שבקליפורניה, הטמפרטורות יכולות לעבור בקלות את ה-40 מעלות. בחורף, לעומת זאת, באזורים הגבוהים של ניו מקסיקו ואריזונה, כמו פלגסטף, יכול לרדת שלג, וחלק מהאטרקציות והעסקים הקטנים סגורים או פועלים בשעות מצומצמות. עוד על התאמת הטיול לעונה תמצאו בכתבה שלנו על טיול בארה"ב לפי עונות השנה.

באיזה כיוון לנסוע?

הכיוון הקלאסי הוא מערבה, משיקגו לסנטה מוניקה. זה הכיוון שבו נדדו המשפחות בשנות ה-30, ורוב המדריכים והשלטים בנויים לפיו. יש גם משהו מרגש בסיום על חוף האוקיינוס השקט, אחרי שחציתם יבשת שלמה. עם זאת, אפשר בהחלט לנסוע גם בכיוון ההפוך, למשל אם המחירים של הטיסות או של השכרת הרכב משתלמים יותר.

השכרת רכב

מכיוון שמדובר במסלול חד-כיווני, כמעט בטוח שתחזירו את הרכב בעיר אחרת, וחברות ההשכרה גובות על זה תוספת שיכולה להיות משמעותית. כדאי להשוות בין חברות ובין נקודות איסוף והחזרה שונות. אם אתם מתחילים בשיקגו, אין סיבה לאסוף את הרכב לפני היום שבו יוצאים מהעיר. כל הטיפים בנושא נמצאים בכתבה שלנו על השכרת רכב בארצות הברית.

ניווט: אל תסמכו רק על גוגל מפות

כאמור, הכביש בוטל רשמית, ולכן אי אפשר פשוט להקליד “Route 66” באפליקציית ניווט ולקבל את המסלול במלואו. גוגל מפות יוביל אתכם כמעט תמיד אל האינטרסטייט, שהוא מהיר יותר אבל גם משעמם יותר. המדריך שנחשב לתנ"ך של מטיילי הכביש הוא EZ66 Guide for Travelers, שמפרט את התוואי שלב אחרי שלב. 

יש גם כמה אפליקציות ייעודיות לכביש 66 – Route 66 Navigation מנווטת אתכם צעד-אחר-צעד על התוואי ההיסטורי, עובדת גם בלי קליטה ותומכת ב-CarPlay. ההורדה בחינם, אבל הניווט עצמו דורש מנוי בתשלום, לשבוע או לשנה. Route 66 Ultimate Guide היא אפליקציה חינמית ברובה, עם אלפי נקודות עניין, ניווט קולי, סיורים קוליים ולוח אירועים לאורך הכביש. ואם אתם מתעניינים בעיקר בסיפורים שמאחורי האטרקציות המשונות לאורך הדרך, האפליקציה Roadside 66 (לאייפון בלבד) היא מה שאתם מחפשים. 

שימו לב – כדאי להוריד את האפליקציה שבחרתם ואת המפות שלה עוד לפני היציאה לדרך, כי בחלק מהקטעים המרוחקים אין קליטה. 

לרשימה של עוד אפליקציות שימושיות לטיול בארה"ב לחצו כאן.

טיפים חשובים לנוסעים בכביש 66

• מתדלקים כשאפשר, לא כשצריך: בחלק מהמקטעים, ובמיוחד במדבר מוהאבי שבקליפורניה, יש מרחקים ארוכים בלי תחנות דלק או שירותים. אז כדאי לנצל כל הזדמנות, כי אולי לא תהיה אחת נוספת בקרוב. ועוד דבר שכדאי לדעת: ברוב התחנות המשאבה מבקשת מיקוד אמריקאי (ZIP code) כשמשלמים באשראי, ועם כרטיס ישראלי זה בדרך כלל לא עובד. הפתרון הוא להיכנס לקופה ולבקש לחייב סכום מסוים לפני התדלוק.
• בודקים מראש שעות פתיחה: הרבה מהדיינרים, החנויות והמוזיאונים הקטנים לאורך הכביש הם עסקים משפחתיים. חלקם פתוחים רק בחלק מימות השבוע, וחלקם נסגרים בחורף. אם יש מקום שחשוב לכם במיוחד, ודאו שהוא פתוח ביום ובשעה שבהם אתם מתכננים להגיע.
• לא כל כביש 66 סלול: חלק מהתוואים הישנים הם דרכי עפר או כבישים צרים ומשובשים. הרבה חברות השכרת רכב אוסרות על נסיעה בדרכים לא סלולות, אז כדאי לבדוק את התנאים מראש ולוותר על המקטעים האלה אם צריך.
• הנסיעה לוקחת יותר זמן ממה שנראה במפה: על התוואי ההיסטורי המהירות נמוכה יותר, עוברים בתוך עיירות, ועוצרים הרבה, כי בשביל זה באתם. אז אל תתכננו ימים עם יותר מדי קילומטרים.
• שימו לב לשעון באריזונה: אריזונה לא עוברת לשעון קיץ, חוץ משטחי אומת הנאוואחו. כך שבקיץ השעון שם זהה לשעון בקליפורניה, ובחורף לשעון בניו מקסיקו. זה חשוב במיוחד כשמזמינים סיורים או מתכננים להגיע לאתר מסוים לפני שעת הסגירה.

איפה ישנים?

אחת החוויות הכי מעניינות בנסיעה לאורך כביש 66 היא הלינה במוטלים ההיסטוריים שלו. מדובר במבנים משנות ה-30 עד שנות ה-50 ששוחזרו, עם שלטי ניאון, חניה מול הדלת ואווירה של פעם. מלבד המוטלים האייקוניים, שעליהם נפרט בהמשך, יש לאורך הכביש המון מוטלים ומלונות דרכים פשוטים, ואפשר בהחלט להיות ספונטניים  ולהזמין לינה יום או יומיים מראש בכל פעם, לפי הקצב שבו אתם מתקדמים. את המוטלים המפורסמים, לעומת זאת, כדאי להזמין זמן רב מראש, כי יש בהם מעט חדרים והם מבוקשים מאוד. עוד על לינה במוטלים תמצאו במדריך המלא למוטלים בארה"ב.

המסלול לפי מדינות: מה לראות לאורך כביש 66

אילינוי: יוצאים לדרך

עבור רוב המטיילים, המסע בכביש 66 מתחיל בשיקגו, ולדעתי כדאי להקדיש לעיר לפחות יומיים-שלושה לפני שאוספים את הרכב. אחת הפעילויות הכי פופולריות בשיקגו היא השייט שמתרכז בארכיטקטורה של העיר, שהוא הדרך הכי טובה להבין למה היא מפורסמת בגורדי השחקים שלה.  

נקודת ההתחלה הרשמית של כביש 66 היא שלט “Begin Route 66” ברחוב Adams במרכז שיקגו, ממש ליד מכון האמנות. המסורת היא לאכול לפני היציאה לדרך ארוחת בוקר ב-Lou Mitchell’s, דיינר ותיק שמגיש ארוחות בוקר לנוסעי הכביש מאז שנות ה-20! 

וכדי לעזור לכם למצוא איפה לישון בזמן שאתם בעיר, הנה המלונות המומלצים שלנו בשיקגו.

אחרי שיוצאים משיקגו, הנוף מתחלף במהירות לשדות תירס ועיירות קטנות. בווילמינגטון עומד ה-Gemini Giant, פסל פיברגלס ענק של אסטרונאוט ירוק שמחזיק טיל. הוא אחד מה-Muffler Men, פסלי ענק שיוצרו בשנות ה-60 והוצבו מחוץ לעסקים לאורך הכבישים כדי לגרום לנהגים לעצור. והוא רק הראשון – לאורך כביש 66 תפגשו עוד כמה כאלה. בפונטיאק נמצא מוזיאון היכל התהילה של כביש 66 באילינוי, עם אוסף גדול של מזכרות וציורי קיר ברחבי העיירה. בספרינגפילד, בירת אילינוי, אפשר לשלב ביקור באתרים שקשורים לאברהם לינקולן עם עצירה ב-Cozy Dog Drive In, שטוען שהמציא את הקורן דוג: נקניקייה על מקל בציפוי בלילת תירס מטוגנת. כאן היא מוגשת כבר עשרות שנים ונקראת Cozy Dog. 

ממש לפני שעוברים למיזורי, כדאי לעצור בגשר Chain of Rocks מעל נהר המיסיסיפי. זה גשר ישן עם עיקול מוזר באמצעו, שהיום פתוח רק להולכי רגל ולרוכבי אופניים.

מיזורי: הקשת, המערות ומקום הולדתו של הכביש

סנט לואיס שבמיזורי מקבלת את פניכם עם קשת השער (Gateway Arch), קשת נירוסטה בגובה 192 מטר על גדת המיסיסיפי. מומלץ לעלות לתצפית בראש הקשת, אבל שימו לב שהעלייה מתבצעת בקרוניות קטנות וקצת קלסטרופוביות. אם אין לכם פחד ממקומות סגורים, זו חוויה מומלצת, כי הנוף מלמעלה מטורף! אחרי הביקור בקשת, שכולל גם מוזיאון מעניין על ההיסטוריה של סנט לואיס כשער למערב, המסורת המקומית מחייבת לעצור ב-Ted Drewes, דוכן גלידה שפועל על הכביש מאז שנות ה-40. נסו את ה-Concrete, גלידה כל כך סמיכה שהופכים את הכוס ושום דבר לא נשפך!

ממשיכים מערבה למערות Meramec, מערכת מערות גדולה שפתוחה למבקרים מאז שנות ה-30, עם אולמות נטיפים מרשימים ואגדה שלפיה השודד ג'סי ג'יימס הסתתר בהן. את המערות תזכו להכיר עוד לפני שתגיעו אליהן, הודות לשילוט שהכין הבעלים לפני שנים רבות, עם שמות המערות על גגות של אסמים לאורך הדרך. חלק מהשלטים האלה נראים עד היום. משם ממשיכים לעיירה הקטנה קיובה. ציורי הקיר שבה הפכו אותה למוזיאון פתוח, ומוטל Wagon Wheel הוותיק פועל בה כבר עשרות שנים. 

התחנה הגדולה הבאה היא ספרינגפילד, שבה נשלח ב-1926 המברק שהעניק לכביש את שמו, ולכן היא מכונה מקום הולדתו של כביש 66. כאן תוכלו גם לחפש את פסלי המאה שפוזרו ברחבי העיר. ולפני שעוזבים את המדינה, כדאי לעצור בקרתג' ולהעיף מבט במוטל Boots Court, אחד ממוטלי הדרכים השמורים ביותר על הכביש.

קנזס: 13 מייל של הפתעות

רק כ-13 מייל (כ-21 ק"מ) מכביש 66 עוברים בקנזס, אבל אל תדלגו עליהם. בעיירה גלינה תמצאו את Cars on the Route, תחנת דלק משוחזרת שבה עומדת משאית הגרר החלודה שנתנה השראה לדמותו של רכב הגרר מאטר מ"מכוניות". משם ממשיכים לבקסטר ספרינגס, עיירה קטנה עם תחנת דלק היסטורית ששוחזרה, ונכנסים לאוקלהומה.

אוקלהומה: הקטע הארוך ביותר

באוקלהומה עובר הקטע הארוך ביותר של כביש 66, ונשמרו בה מקטעים רבים של הכביש המקורי. אחת העצירות הפופולריות ביותר היא הלוויתן הכחול בקטוסה – לוויתן בטון ענק וחייכני שנבנה בשנות ה-70 על שפת בריכה קטנה, בתור מתנת יום נישואים. בטולסה, שמכונה "בירת כביש 66" כי שם חי סיירוס אייברי, האיש שנחשב לאבי הכביש, כדאי לנסוע לאורך הקטע ההיסטורי ברחוב 11 ולראות את שלטי הניאון ששוחזרו.

בארקדיה עומד בקבוק סודה ענק ומואר מחוץ ל-Pops, מסעדה וחנות עם מאות סוגים של משקאות מוגזים מכל העולם. ממש לידה נמצא אסם עגול היסטורי שהפך לסמל של הכביש. אחרי אוקלהומה סיטי, מוזיאון כביש 66 של אוקלהומה בקלינטון הוא אחד המוזיאונים הטובים לאורך כל הדרך, ומציג את סיפור הכביש לפי עשורים.

טקסס: קאדילקים, סטייקים ואמצע הדרך

הקטע הטקסני עובר בפנהנדל, החלק הצפוני והשטוח של המדינה. בשמרוק עומד ה-U-Drop Inn, תחנת דלק ובית קפה בסגנון ארט דקו שנתנו השראה לאחד המבנים ב"מכוניות". באמרילו מחכות שתי אטרקציות מפורסמות: הראשונה היא Cadillac Ranch – עשר מכוניות קאדילק שננעצו באדמה בשדה פתוח, מכוסות בשכבות על גבי שכבות של גרפיטי. הרעיון הוא להביא איתכם ספריי ולהוסיף גרפיטי משלכם! השנייה היא The Big Texan, מסעדת סטייקים ענקית שבה מי שמצליח לחסל סטייק של 72 אונקיות (כשני קילו) כולל תוספות, תוך שעה, אוכל בחינם!

ממש לפני הגבול עם ניו מקסיקו נמצאת העיירה אדריאן, שהיא נקודת האמצע של כביש 66: 1,139 מייל (1833 ק"מ) לכל כיוון. מצטלמים ליד השלט, ונכנסים ל-MidPoint Cafe לפרוסה של “Ugly Crust Pie”, הפאי עם הבצק המכוער שמפורסם הרבה יותר מהבצק היפה. זה עסק קטן עם שעות פתיחה מצומצמות, אז כדאי לבדוק מראש מתי הוא פתוח.

ניו מקסיקו: נוף אחר וניאון לרוב

כאן המישורים הירוקים מתחלפים בנוף צחיח ואדמדם. בטוקומקרי כדאי לחכות לשקיעה, כשהשלטים של מוטל Blue Swallow ושל העסקים לאורך הרחוב הראשי נדלקים. זה אחד המקומות הכי אינסטגרמיים על הכביש! ממשיכים לסנטה רוזה, שבה נמצא ה-Blue Hole, בולען טבעי עם מים כחולים וצלולים שאפשר לשחות בו.

מכאן צריך לבחור: התוואי המקורי, שמטפס צפונה לסנטה פה, או התוואי החדש יותר, שממשיך ישר לאלבקרקי. אם יש לכם זמן, שווה לעשות את הסיבוב דרך סנטה פה. בהמשך הכתבה תמצאו מה כדאי לעשות בה. 

באלבקרקי עובר הכביש לאורך Central Avenue, עם שלטי ניאון ומוטלים ישנים. ואם אתם בעיר בבוקר, שווה לבדוק אם מתאים לכם לצאת לטיסה בכדור פורח, כי אלבקרקי נחשבת לבירת הכדורים הפורחים של ארה"ב!

במערב המדינה, בגאלופ, נמצא מלון El Rancho, שבו התארחו בשנות ה-40 וה-50 כוכבי הוליווד שצילמו מערבונים באזור, והלובי שלו נראה כמו תפאורה.

אריזונה: המקטע היפה ביותר

לדעת מטיילים רבים, אריזונה היא השיא של כביש 66. הנוף מרהיב, וכאן נמצא הקטע הרציף הארוך ביותר של הכביש המקורי.

מיד אחרי הגבול נמצא הפארק הלאומי Petrified Forest, שמשלב מדבר צבעוני, עם גבעות בפסים של אדום, סגול ואפור, עם שרידים של עצים מאובנים בני יותר מ-200 מיליון שנה, שהפכו לאבן צבעונית. זה גם הפארק הלאומי היחיד שכביש 66 עבר בתוכו, ויש בו נקודה שמסמנת את תוואי הכביש הישן, לצד מכונית ישנה.

בהולברוק אפשר לישון במוטל Wigwam, שהחדרים שלו מעוצבים כאוהלי טיפי, וכמובן לצלם אותו גם אם לא ישנים בו. בווינסלו נמצאת אחת הנקודות האהובות ביותר על חובבי מוזיקה – Standin’ on the Corner Park, פארק קטן בפינת רחוב שהוקם לכבוד השיר Take It Easy של האיגלס, שבו מוזכרת העיירה. בפינה עומדים פסל של בחור עם גיטרה ופסל של גלן פריי מהלהקה, ועל הקיר שמאחוריהם ציור קיר שמבוסס על השיר. לא רחוק משם נמצא מכתש המטאוריט (Meteor Crater), בור עצום ברוחב של יותר מקילומטר, שנוצר מפגיעה של מטאוריט לפני כ-50 אלף שנה. הוא נמצא בבעלות פרטית, והכניסה בתשלום, אבל זה אחד המקומות היחידים בעולם שבהם אפשר לראות מכתש כזה במצב כל כך שמור.

פלגסטף, עיר הרים נעימה בגובה של יותר מ-2,000 מטר, היא בסיס טוב ללילה או שניים. מכאן, ומהעיירה ויליאמס שאחריה, יוצאים לגרנד קניון, ועל זה נרחיב בהמשך. אחרי ויליאמס מגיעים לסליגמן, העיירה שבה התחילה תנועת השימור של הכביש בסוף שנות ה-80. הרחוב הראשי שלה מלא בחנויות מזכרות, שלטי ניאון ומכוניות ישנות, חלקן מעוצבות כמו הדמויות מ"מכוניות". על הגגות ובחזיתות של החנויות יושבות בובות ראווה בתלבושות משונות, ובהן גם אלביס. יש מי שמוצאים את העיירה מקסימה ויש מי שפחות, אבל בכל מקרה היא מוזיאון חי של הכביש. 

משם נוסעים על המקטע הרציף הארוך ביותר של הכביש ההיסטורי, דרך חנות Hackberry General Store, שנראית כאילו הודבקה כולה משלטים חלודים, ועד קינגמן, שבה נמצא מוזיאון כביש 66 של אריזונה. הקטע האחרון באריזונה הוא אחד הדרמטיים בכל המסלול: כביש צר ומפותל שמטפס אל מעבר Sitgreaves ויורד לעיירת הכורים לשעבר אוטמן. ברחוב הראשי שלה מסתובבים חמורי בר, צאצאים של החמורים שעבדו במכרות, ומבקשים מהתיירים אוכל. אם אתם לא אוהבים כבישים צרים בלי מעקה, כדאי לשקול את הדרך העוקפת.

קליפורניה: המדבר ואז האוקיינוס

אחרי חציית נהר הקולורדו מגיעים לקליפורניה ולמדבר מוהאבי. באמבוי עומד השלט המפורסם של Roy’s Motel & Cafe, אחד הסמלים הכי מצולמים של הכביש, בתוך נוף מדברי ריק לגמרי. שימו לב שמקטעים מהכביש ההיסטורי במוהאבי נסגרו בעבר בעקבות נזקי שיטפונות, ולכן כדאי לבדוק את מצב הדרך לפני שיוצאים.

בניוברי ספרינגס נמצא ה-Bagdad Cafe, שהתפרסם בזכות הסרט הנושא את שמו. ליד אורו גרנדה נמצאת חוות עצי הבקבוקים (Bottle Tree Ranch), שהיא יער של עמודי מתכת שתלויים עליהם מאות בקבוקי זכוכית צבעוניים, שמשמיעים צלילים ברוח. ממשיכים דרך סן ברנרדינו, שבה יש מוטל ויגוואם נוסף, ודרך פסדינה, ומגיעים בסופו של דבר ללוס אנג'לס.

נקודת הסיום הסמלית היא השלט “End of the Trail” שניצב על מזח סנטה מוניקה. אחרי אלפי מיילים, הגעתם לאוקיינוס השקט. זה הזמן להצטלם למזכרת.

אין לכם חודש? 3 מקטעים מומלצים לטיול קצר

לא חייבים לנסוע את כל הכביש כדי לחוות אותו. הנה שלושה מקטעים שאפשר לשלב כחלק מטיול בארה"ב:

מפלגסטף ללוס אנג'לס (4–6 ימים): המקטע הכי מגוון ויפה. משלבים את סליגמן, Hackberry, קינגמן ואוטמן עם ביקור בגרנד קניון, ואם רוצים, גם עם כמה ימים בלאס וגאס, שנמצאת במרחק נסיעה קצר מקינגמן. 

מטולסה לאלבקרקי (5–7 ימים): הלב הנוסטלגי של הכביש, עם הכי הרבה שלטי ניאון, מוטלים ודיינרים לקילומטר: הלוויתן הכחול, Pops, Cadillac Ranch, נקודת האמצע וטוקומקרי. אפשר להוסיף גם סיבוב בסנטה פה.

משיקגו לסנט לואיס (3–4 ימים): אידיאלי למי שממילא מגיעים לשיקגו ורוצים טעימה קטנה מהכביש. כולל את שלט ההתחלה, הענקים של אילינוי, פונטיאק, ספרינגפילד, גשר Chain of Rocks וקשת השער.

סטיות שוות מהכביש

גרנד קניון: זו סטייה מהכביש שממש מתבקשת. מוויליאמס ומפלגסטף נוסעים פחות משעה וחצי עד הגדה הדרומית של הקניון. כדאי להקדיש לו לפחות יום מלא, ואם אפשר, לישון בסביבה כדי לראות את הזריחה או השקיעה. מוויליאמס יוצאת גם רכבת הגרנד קניון, רכבת היסטורית שמגיעה עד הגדה הדרומית של הקניון, כך שאפשר להשאיר את הרכב בחניה ליום אחד. אם אתם מגיעים מלאס וגאס, אפשר גם להצטרף לסיור מאורגן לגרנד קניון ולסכר הובר. ואפילו יותר טוב – לקחת טיסת הליקופטר מעל הקניון – מומלץ במיוחד למי שעוד לא טסו אף פעם בהליקופטר.

סדונה: עיר קטנה מוקפת צוקי אבן אדומים, כשעה נסיעה דרומית לפלגסטף. הדרך הכי מהנה לראות את הצוקים מקרוב היא לצאת לסיור בג'יפים הוורודים המפורסמים של העיר, שעוברים בדרכי עפר בין תצורות סלע, במקומות שרכב רגיל לא מגיע אליהם.

לאס וגאס וסכר הובר: מקינגמן נוסעים כשעה וחצי עד שעתיים לווגאס, ובדרך עוברים בסכר הובר. הנה המלונות המומלצים שלנו בלאס וגאס.

סנטה פה: אם בחרתם בתוואי שממשיך ישר לאלבקרקי, שווה לעשות את הסטייה צפונה, אפילו רק ליום אחד. בלב העיר נמצאת הכיכר המרכזית (The Plaza). לצידה עומד ארמון המושלים, ובמרפסת שלו אמנים ילידים מוכרים תכשיטים בעבודת יד. משם אפשר לטייל ברחוב Canyon Road, שלאורכו יש עשרות גלריות לאמנות, ולבקר במוזיאון ג'ורג'יה או'קיף, הציירת שהתאהבה בנופים של ניו מקסיקו. מי שמחפשים משהו אחר לגמרי ייהנו מ-Meow Wolf, מיצג אמנות ענק ופסיכדלי שבו נכנסים לבית רגיל לכאורה ומגלים עולמות שלמים מאחורי הדלתות. ואל תעזבו בלי לאכול אוכל ניו מקסיקני. כשהמלצר ישאל אם אתם רוצים צ'ילי אדום או ירוק, אפשר לענות “Christmas” ולקבל את שניהם. 

איפה לישון: המוטלים האייקוניים של כביש 66

לישון במוטל היסטורי הוא חלק מהחוויה, גם אם החדרים פשוטים יחסית. אלה כמה מהמקומות המפורסמים לאורך הדרך. רובם קטנים ומבוקשים, ולכן כדאי להזמין אותם מראש, אם כי לא כולם מאפשרים זאת.

Wagon Wheel Motel, קיובה (מיזורי): מוטל אבן מסוף שנות ה-30, שנחשב לאחד המוטלים הוותיקים שפועלים ברציפות על הכביש. החדרים שופצו בטוב טעם, אבל שמרו על האופי המקורי. שימו לב: את החדרים אפשר להזמין רק ביום ההגעה עצמו, בטלפון או בדלפק הקבלה, אז כדאי לתכנן תוכנית גיבוי ללילה.

Boots Court Motel, קרתג' (מיזורי): מוטל משנת 1939, שנבנה בסגנון הסטרימליין שהיה אופנתי באותן שנים: מבנה לבן ונמוך עם פינות מעוגלות, גג שטוח ופסים צבעוניים לאורך החזית. המוטל שוחזר כך שייראה בדיוק כמו בתקופת הזוהר שלו, כולל רדיו בחדרים ובלי טלוויזיות!

Blue Swallow Motel, טוקומקרי (ניו מקסיקו): אולי שלט הניאון המפורסם ביותר על הכביש. לכל חדר יש חניה מקורה צמודה, כמו פעם. את ההזמנה עושים ישירות דרך האתר של המוטל.

El Rancho Hotel, גאלופ (ניו מקסיקו): המלון שבו התארחו כוכבי הוליווד. הלובי עם מדרגות העץ והתמונות החתומות הוא אטרקציה בפני עצמה. 

Wigwam Motel, הולברוק (אריזונה): לישון באוהל טיפי שעשוי בעצם מבטון, עם מכוניות ישנות שחונות מול הדלתות. החדרים בסיסיים, אבל החוויה ייחודית. את ההזמנה עושים ישירות מול המוטל, באתר שלו או בטלפון.

La Posada, וינסלו (אריזונה): מלון רכבת מפואר משנות ה-30, שתכננה האדריכלית מרי קולטר. הוא שוחזר באהבה, ויש בו גם מסעדה מצוינת.

סיכום: כביש 66

מדינה	מספר ימים מומלץ*	מה לא לפספס	מקומות לינה מומלצים
אילינוי	2-3	שיקגו, Gemini Giant, פונטיאק, גשר Chain of Rocks	שיקגו
מיזורי	2-3	קשת השער, Ted Drewes, מערות Meramec, ספרינגפילד	Wagon Wheel, Boots Court
קנזס	חצי יום	גלינה ומשאית הגרר מ"מכוניות"	–
אוקלהומה	2-3	הלוויתן הכחול, טולסה, Pops, המוזיאון בקלינטון	טולסה – The Campbell Hotel  – מלון היסטורי שכל חדר בו מעוצב אחרת
טקסס	1-2	U-Drop Inn, Cadillac Ranch, The Big Texan, נקודת האמצע	אמרילו – The Big Texan Motel – מוטל שחזיתו מעוצבת כמו עיירת מערב פרוע
ניו מקסיקו	2-4	טוקומקרי, Blue Hole, סנטה פה, אלבקרקי, גאלופ	Blue Swallow, El Rancho
אריזונה	3-5	Petrified Forest, מכתש המטאוריט, סליגמן, אוטמן, גרנד קניון	Wigwam, La Posada
קליפורניה	2-3	אמבוי, Bagdad Cafe, חוות עצי הבקבוקים, מזח סנטה מוניקה	לוס אנג'לס

* לא כולל ימים בערים הגדולות ובסטיות מהכביש, כמו גרנד קניון ולאס וגאס.

לסיום

כביש 66 הוא לא הדרך המהירה ביותר לחצות את אמריקה, וגם לא הנוחה ביותר. אבל אם תיתנו לו זמן, תעצרו בעיירות הקטנות ותדברו עם האנשים שגרים לאורכו, תגלו אמריקה אחרת: לא של גורדי שחקים ופארקי שעשועים, אלא של רחובות ראשיים הומים, דיינרים ואטרקציות נוסטלגיות. ואם אחרי מאה שנה עדיין יש המונים שמגיעים לכאן, זה כנראה שווה את הנסיעה!

אנחנו מאחלים לכם דרך צלחה, ומזמינים אתכם לספר לנו בתגובות איך היה.

כתבות נוספות למטיילים בארה"ב

• רואוד טריפ בארה"ב: 7 מסלולים מומלצים לטיול של שבועיים ויותר
• שיקגו: המדריך למטייל בעיר
• המדריך המלא למוטלים בארה"ב למשפחות
• השכרת רכב בארצות הברית
• חופשת חורף זוגית באזור אורלנדו: טבע, חיות בר, חלל, והקסם של דיסני (בלי ילדים!)
• מסלול טיול לפעם הראשונה במיאמי
• טיול משפחתי בפורטו ריקו 2026
• טיול משפחתי מניו יורק לוושינגטון הבירה
• טיול פארקים לאומיים וערים בדרום מערב ארה"ב
• מדריך מלא – טיול זוגי בטקסס, ביג בנד והוט ספרינגס – מסלול של 17 ימים
• ברוקלין – המדריך למטייל מעודכן ל-2026
• המלונות הכי מפנקים לירח דבש בארצות הברית
• פארקי השעשועים הטובים ביותר בארה"ב: המדריך המלא ל-2026