כשחושבים על חופשה בקאריבים, ישר עולות תמונות של בטן-גב עם קוקוס ביד. אבל פורטו ריקו היא הרבה יותר מזה. רוב הישראלים שמגיעים לפה, לרוב דרך ארצות הברית, מתרכזים בריזורטים באזור עיר הבירה סן חואן. אבל אנחנו החלטנו לקחת את המשפחה המורחבת ולטייל באזורים הפחות מוכרים של האי. הייחוד של פורטו ריקו לעומת שאר האיים הקריביים, הוא שהיא טריטוריה של ארה"ב, כך שלא צריך להתעסק עם מעברי גבול מסובכים, ויש את כל הנוחות האמריקאית הרגילה (או לפחות את רובה). מצד שני, פורטו ריקו יקרה מאוד! אולי אפילו יותר מניו יורק. אז קחו את זה בחשבון. מצד שלישי, הטיסות דווקא זולות יחסית, בהשוואה לטיסות ליעדים אחרים בסביבה. בכל מקרה, הנה הטיול שלנו, שבו חרשנו את פורטו ריקו במשך שבוע.
מידע חשוב לתכנון הטיול
- מועד: אפריל 2026 (אביב – מזג אוויר מעולה אך הפכפך, היו לנו לא מעט מקרים שירד גשם דווקא כשזה פחות התאים, אבל כמו שהוא מתחיל ככה הוא גם נפסק די מהר).
- משך הטיול: משבת עד שישי (6 לילות).
- הרכב: 4 מבוגרים ו-2 ילדים (בני 10 ו-14).
- מתאים ל: משפחות שאוהבות שילוב של טבע ובטן-גב.
הגעה והתניידות
טסנו בטיסה ישירה מנמל התעופה ניוארק (EWR) לסן חואן (SJU), בירת פורטו ריקו. הטיסה אורכת כ-3.5 שעות.
טיפ מצוות צ'ק אין אאוט: כדי למצוא את הטיסות הכי טובות מישראל לניו יורק וחזרה, וגם טיסות פנימיות בתוך ארה"ב, מומלץ להיעזר במנוע החיפוש סקייסקנר. את כל מה שצריך לדעת על החיפוש בסקייסקנראפשר לקרוא כאן.
רכב שכור
בפורטו ריקו, ובמיוחד אם מתכננים לצאת מסן חואן, רכב הוא חובה. מיד עם הנחיתה הלכנו לקחת את הרכב השכור שהזמנו מראש, שחיכה לנו בשדה התעופה. כאן נתקלנו לראשונה בהבדל בין ארה"ב לפורטו ריקו – מסירת הרכבים התנהלה בצורה די מבולגנת, והיינו צריכים לחכות יותר משעה כדי לקבל את הרכב שלנו. בקיצור – מומלץ להגיע עם הרבה סבלנות.
משדה התעופה נסענו לכיוון העיר סייבה (Ceiba), שם הזמנו מקום לינה למשך השבוע. סייבה נמצאת בצד המזרחי של פורטו ריקו, כשעה וחצי נסיעה מסן חואן. הכבישים בפורטו ריקו הם לא באיכות גבוהה במיוחד והנהיגה בהם, במיוחד בחושך, יכולה להיות מלחיצה קצת. קחו זאת בחשבון.
טיפ נוסף מצוות צ'ק אין אאוט: מומלץ להזמין רכב שכור מראש כדי לחסוך התעסקות בטיול בהשוואת מחירים וחיפוש סוכנות השכרת רכב אמינה. אנחנו ממליצים לבצע השוואת מחירים דרך פאפם פאפם – זה מנוע חיפוש ישראלי שעוזר למצוא רכבים באתרי השכרה אמינים.
לעזרתכם, כתבנו מאמר שלם עם טיפים על השכרת רכב בחו"ל.
דירת הנופש שלנו בסייבה
כדי שיהיה לכולנו מקום נוח ומרווח, בחרנו לישון בדירה מדהימה בסייבה שהתגלתה כהצלחה אדירה. הדירה היא פנטהאוז פרטי במתחם מאובטח ושקט, שכולל בריכה וחדר כושר, והרבה דשא ושלווה. אמנם הדירה בקומה 4 בלי מעלית, אבל יש לה גג ענק ומאובזר עם ספות וכסאות שיזוף. זה היה המקום המועדף עלינו לשבת בערבים וליהנות מהבריזה. בנוסף, יש בדירה 3 חדרי שינה מרווחים ו-2 חדרי רחצה, מטבח מאובזר ואת כל הציוד שצריך כדי לבלות בים, מכונת כביסה ומייבש, ואפילו מזרני יוגה!
יום ראשון: בילוי בחופים
את היום הראשון הקדשנו למה שבאנו בשבילו: הים הקאריבי. דגמנו 2 חופים שהיו מאוד שונים אחד מהשני.
חוף Seven Seas – זה אחד החופים הפופולריים באזור פחארדו (Fajardo), לא רחוק מסייבה. החוף יפהפה, עם חול לבן ומים שקטים יחסית. בחלק מהאזורים יש קצת אצות לא הכי נעימות במים, אבל התגברנו. החניה בחוף עולה 5 דולר, ויש לנו טיפ חשוב: לשלם מיד כשמגיעים! אל תחכו לרגע שבו תרצו לצאת, כי אז תמצאו את עצמכם בתור ארוך למכונת התשלום, וזה ממש לא כיף, במיוחד אם בדיוק מתחיל לרדת גשם. אל תשאלו איך אני יודעת…
חוף Playa Los Machos-החוף הזה נמצא ממש ליד הדירה שלנו, במרחק נסיעה קצרצרה. הוא הרבה יותר שקט, הוויב שלו פראי ופחות תיירותי, ומאוד נהנינו מהשלווה שם.
מסקנות מהבילוי בחופי הים הקריבי: בפורטו ריקו, בעיקר באפריל, יש נטייה לגשם לרדת בשעות אחר הצהריים. לכן כדאי להגיע לחוף כמה שיותר מוקדם, כי בסביבות 15:00-16:00 כבר תיאלצו להתקפל. ולא פחות חשוב – אל תשכחו לקנות ספריי נגד יתושים/זבובי חול (Sandflies). זבובי החול הם קטנים, כמעט לא רואים אותם, אבל העקיצות שלהם מגרדות למשך כמה ימים טובים.
יום שני: יער הגשם אל יונקה (El Yunque)
ביום שני בבוקר נסענו אל El Yunque National Forest, יער הגשם הטרופי היחיד מבין כל הפארקים הלאומיים של ארה"ב. חשוב מאוד(!) להגיע לפארק עד השעה 8:00, לכל היותר 8:30, כי יש שם חניה מוגבלת ואחרי שהיא מתמלאת פשוט לא מכניסים יותר אנשים. ככה גם יהיו לכם כמה שעות לטייל בשקט יחסי, לפני שהפארק מתמלא לחלוטין.
בכל חניון בפארק יש שלטי הכוונה עם מפות, שמסבירים על האתרים השונים בפארק, ובעקרון אפשר פשוט לנסוע בכביש ולעצור כל פעם שרואים משהו מעניין. אנחנו עלינו למגדל תצפית שמראשו אפשר להשקיף על הנוף, ויצאנו לכמה טיולים קצרים ברגל שמובילים למפלים, שהם לא בדיוק מפלי הניאגרה, אבל יש להם בריכות שאפשר להיכנס אליהן. מדי פעם ירד קצת גשם, אבל הצלחנו לטייל בין הטיפות, תרתי משמע.
בסוף עצרנו גם במרכז המבקרים, שם יש בית קפה נחמד למנוחה וגם כלוב עם התוכי הנדיר של פורטו ריקו, שנקרא אמזונה פורטוריקנית. בשנות ה-70 של המאה ה-20 נשארו ממנו פחות מ-20 פרטים! מאז האוכלוסיה גדלה קצת, אבל הוא עדיין בסכנת הכחדה. בתכלס התוכי לא שונה מאוד מהדררה שהשתלטה על ישראל. יש במקום גם מסלול טיול קצר וסלול עם הסברים על יער הגשם.
איפה אוכלים?
בערב הלכנו לאכול במתחם ה"קיוסקים" של לוקיו (Luquillo), שהוא בעצם שורה ארוכה של דוכני מזון, מסעדות וקצת חנויות על החוף. אכלנו במסעדת Edelweiss Bar & Grill שהיתה בין המומלצות במקום. זה מקום נחמד לשיטוט וספיגת אווירה מקומית, אבל אל תצפו לאוכל גורמה או לאווירה מעונבת. לרוב מדובר בכל מיני דברים מטוגנים ובסביבה שמזכירה מסעדה בתחנת דלק. בכל זאת, יש שם הזדמנות לאכול קצת אוכל מקומי, אני אכלתי אבוקדו ממולא בירקות שהיה טעים, וגם טעמנו את המאכל הלאומי – המופונגו (Mofongo), שעשוי מבננות פלנטיין מטוגנות וכתושות. באופן אישי, זה לא משהו שהייתי מזמינה שוב…
יום שלישי: שייט ביאכטה
ביום הזה יצאנו לשוט ביאכטה קטנה שחיכתה לנו במרינה של פחארדו (Fajardo). עם קפטן גבריאל המקסים שהתאים את השייט לכל רצונותינו. היינו כאמור 6 אנשים ושילמנו 600 דולר ל-4 שעות של שייט, שכלל ציוד שנירקול, ערסלים על המים שכיף לרבוץ בהם, וכיבוד של פירות וסנדביצ'ים. את האלכוהול הבאנו איתנו… אחרי בילוי בים ובשמש, חזרנו עייפים וקצת שרופים ונסענו לאכול במסעדת Restaurante Puerto Fino. היא הייתה נחמדה, אבל לא מעבר לזה. כאן המקום להגיד שהמסעדות בפורטו ריקו לא זולות בכלל, גם הפשוטות שביניהן. למזלנו, הודות לדירה המאובזרת שלנו, את רוב הארוחות הכנו לעצמנו.
יום רביעי: איגואנות ועטלפים
ביום הרביעי סוף סוף שכינו לשמש טרופית אמיתית. בבוקר יצאנו לנסיעה לאורך החוף הדרומי של האי, עצרנו בחופים מבודדים וצפינו בנוף ממצוקים גבוהים. בדרך גם פגשנו לא מעט איגואנות, שהן למעשה מין פולש בפורטו ריקו.
בצהריים נסענו לארסיבו (Arecibo) שבמערב האי לפעילות הכי מיוחדת בטיול: סיור לילי למערת עטלפים. היינו קבוצה של כ-10 אנשים ומדריך, שלקח אותנו לטיול ביער הגשם, הראה לנו את צפרדעי הקוקי (Coqui) המפורסמות שמשמיעות קולות בלילה, והסביר על כל צמח ועץ. אחרי כחצי שעה של הליכה מאוד איטית, אבל עם לא מעט בוץ, הגענו למערה, שם התיישבנו בפתח וחיכינו. תוך כמה דקות, התחילו לעוף מתוך המערה עשרות אלפי (!) עטלפים קטנים בענן שחור אדיר. אבל המחזה המטורף באמת היה לראות את נחשי הבואה המקומיים תלויים מהתקרה ומענפי העצים ומנסים לצוד את העטלפים באוויר! בסוף ה"מופע" חזרנו לדירה ב-23:00, עייפים אך מלאי אדרנלין.
יום חמישי: האי וויאקס (Vieques) ומים נוצצים
היום קמנו מוקדם כדי לתפוס את המעבורת מסייבה לאי וויאקס. את המעבורת מומלץ להזמין לפחות שבועיים מראש, כי המקומות בה נתפסים מהר. לשייט עצמו צריך להגיע כשעה לפני שהמעבורת יוצאת, להספיק לחנות את הרכב במגרש החניה (שעולה כמה עשרות דולרים). ההמתנה קצת מתישה, אבל העברנו את הזמן בטלפונים כמובן. השייט לוויאקס לוקח כשעה ואין ממש נוף לראות בדרך. אבל המעבורת גדולה ונוחה.
וויאקס הוא אי קטן וחמוד עם אווירה רגועה ותרנגולות שמשוטטות חופשי בכל פינה (והעירו אותנו בלילה). כשירדנו מהמעבורת הלכנו לשים את המזוודות בדירה שהזמנו, שהיתה פשוטה אבל מרווחת ומספיק נוחה ללילה אחד. היא גם היתה ממש קרובה למקום העגינה של המעבורת, כך שזה חסך לנו נסיעה. שוטטנו קצת באזור ואכלנו ארוחת צהריים במסעדת Mesita, שהיתה המסעדה הכי מערבית שנתקלנו בה מחוץ לסן חואן.
חוויית הפלנקטון הזוהר במים
בערב נסענו עם מונית שקבענו איתה מראש (מצאנו אותה בנמל, יש שם מוניות שמחכות למי שיורד מהמעבורת), לעיירה אספרנזה, לשייט בקייקים במפרץ Mosquito Bay. מומלץ לא לקחת איתכם יותר מדי תיקים וטלפונים. וחשוב לקבוע עם נהג המונית מראש שיבוא לאסוף אתכם כשעה וחצי אחרי ההגעה למקום. אחרת יהיה לכם קשה לחזור. כשהגענו למקום, הכל התנהל כמו מבצע מתוקתק: תוך כמה דקות עברנו תדריך קצר ועלינו, יחפים ובלי ציוד אישי (שמומלץ להשאיר לשמירה במקום), לוואן שלקח אותנו אל המפרץ עצמו, כרבע שעה נסיעה משם.
כשהגענו למפרץ, כל זוג קיבל משוטים וקיאק שקוף לגמרי. ויצאנו אחרי המדריך, בקבוצה של 10 קיאקים, לשוט במי המפרץ ולחפש את הפלנקטון הזוהר. מדובר בסוג של אצות שנקראות דינופלגלטים, שיוצרות תופעה בשם ביולומינציה (Bioluminescence). כשהיצורים הזעירים חשים בתנועה בסביבה, נוצרת תגובה כימית שפולטת הבזק של אור! המפרץ בוויאקס נחשב למקום הכי זוהר בעולם בגלל שילוב נדיר של תנאים – מים רדודים, פתח צר למפרץ שמונע מהאצות להישפך לאוקיינוס, ועצי מנגרובים מסביב שמשחררים למים חומרי הזנה שעוזרים להן להתרבות. והשייט בחושך מוחלט, כשבכל תנועת משוט המים זוהרים באור כחול-ירקרק, היה חוויה שאין כמוה!
יום שישי: סן חואן העתיקה וחזרה לניו יורק
ביום האחרון לקחנו את המעבורת של 06:00 בבוקר מוויאקס בחזרה לאי המרכזי. וניצלנו את השעות לפני הטיסה לביקור בסן חואן העתיקה (Old San Juan). סן חואן היא כאמור בירת פורטו ריקו. ויש לה חלק עתיק ויפיפה, עם ארכיטקטורה אירופאית ורחובות מרוצפי אבנים. על החוף יש מבצרים עתיקים שבעבר הגנו על האי, אבל לא היה לנו זמן לחקור אותם לעומק. שוטטנו קצת בסמטאות הציוריות, השקפנו על הנוף ועשינו קצת קניות בחנויות המקומיות. בסך הכל זו עיר מקסימה אבל מאוד תיירותית.
אחר הצהריים נסענו לשדה התעופה לטיסה חזרה לניו יורק. סיכמנו את הטיול כמוצלח מאוד, במיוחד בכל מה שקשור לחוויות בטבע ובטן-גב בחופים. הצד הקולינרי היה פחות מוצלח, אבל ללא ספק מדובר בחוויה שלא נשכח!
שתמיד נטייל!
