בקצה פלורידה, המדינה הטרופית של ארצות הברית, נמתחת שרשרת ארוכה של איים שידועים בשם פלורידה קיז (Florida Keys). יש בהם חופים לבנים ומים צלולים בצבע טורקיז, שוניות אלמוגים שמתאימות לשנירקול וצלילה, שקיעות מרהיבות, וממש בקצה גם את קי ווסט הצבעונית, עם ההיסטוריה, האוכל וחיי הלילה שלה. וכדי להגיע לקצה הזה, צריך לנסוע בדרך שמחברת את כל האיים – ה-Overseas Highway. מדובר בכביש שמדלג מאי לאי על פני עשרות גשרים, כשמצד אחד שלו האוקיינוס האטלנטי, ומהצד השני מפרץ פלורידה ומפרץ מקסיקו. בעיניי זה אחד הכבישים המיוחדים ביותר שנסעתי בהם בחיי, והנסיעה בו היא חוויה בפני עצמה.
אז אם אתם מתכננים לצאת לדרך הכי דרומית בארה"ב, הכתבה הבאה היא בשבילכם. כאן תמצאו את כל מה שצריך לדעת לפני שיוצאים לדרך: איך מתמצאים בכביש, כמה זמן לוקחת הנסיעה, איפה כדאי לעצור ואיפה לישון בדרך.
מה הוא ה-Overseas Highway?
ה-Overseas Highway הוא הקטע הדרומי ביותר של כביש 1 (US 1), הכביש שעובר לאורך כל החוף המזרחי של ארצות הברית. החלק הדרומי מתחיל בקי לארגו (Key Largo), האי הצפוני ביותר בשרשרת האיים של פלורידה. הוא האי הראשון שמגיעים אליו ממיאמי, ונמצא כשעה נסיעה דרומה מהעיר. משם ועד קי ווסט הכביש עובר כ-180 ק"מ וחוצה 42 גשרים, וזה מה שזיכה אותו בכינוי "הכביש שנכנס לים" (The Highway That Goes to Sea).
אבל ההיסטוריה של הכביש מתחילה דווקא ברכבת. ב-1912, אחרי שבע שנות עבודה, השלים איל ההון הנרי פלגלר את בנייתה של מסילת ברזל ממיאמי עד קי ווסט. ב-1935 פגעה באיים סופת הוריקן קשה שהרסה חלקים גדולים מהמסילה. חברת הרכבת לא יכלה לממן את השיקום, והמדינה קנתה את תוואי המסילה ואת הגשרים שנשארו, וסללה את הכביש. הוא נפתח לתנועה ב-1938, עם גשרים שחלקם היו במקור גשרי הרכבת. בשנות ה-80 הוחלפו רוב הגשרים הישנים בגשרים רחבים וחדשים יותר, וחלק מהגשרים המקוריים נשארו לצד הכביש, להולכי רגל ולדייגים. ב-2009 הכביש היה הראשון בפלורידה שקיבל את התואר All-American Road, שניתן לכבישי הנוף החשובים בארצות הברית.
איך מתמצאים לאורך הכביש?
לאורך ה-Overseas Highway עומדים שלטים ירוקים קטנים שמסמנים את המיילים (Mile Markers, ובקיצור MM). הספירה מתחילה מאפס בקי ווסט ועולה ככל שמתקדמים צפונה. בקצה הצפוני של קי לארגו המספרים מגיעים ל-107, והשלטים ממשיכים גם ביבשה, עד השלט האחרון בעיירה פלורידה סיטי (Florida City), במייל ה-127. בקיצור, כשנוסעים דרומה ממיאמי המספרים יורדים. הרבה מקומות בקיז מתארים את המיקום שלהם לפי המיילים, וגם הכתובות לאורך הכביש בנויות לפיהם. למשל, כתובת כמו 82216 Overseas Highway פירושה שהמקום נמצא בערך במייל ה-82. גם העצירות בהמשך הכתבה מסומנות כך.
לפני שיוצאים לדרך
אל תצאו לפני שאתם קוראים את המידע החשוב הזה:
כמה זמן צריך לנסיעה באוברסיז הייוויי?
מיאמי וקי ווסט רחוקות זו מזו כ-200 ק"מ, ונסיעה רצופה ביניהן לוקחת כארבע שעות. אבל יש כל כך הרבה מה לראות ולעשות בדרך, שממש לא מומלץ לנסות ולגמוע את המרחק ביום אחד. כדאי לישון לפחות לילה אחד בדרך, למשל באיסלמורדה (Islamorada) או במרתון (Marathon). ובקי ווסט עצמה הייתי ממליצה להישאר לפחות שני לילות.
רוב הדרך יש לכביש רק נתיב אחד לכל כיוון, ולכן קשה לעקוף. בסופי שבוע ובחגים יש בו עומסים, אז כדאי לצאת מוקדם ולהשאיר זמן אקסטרה לעיכובים בדרך.
ומה לגבי הדרך חזור? זה הכביש היחיד שמחבר את האיים ליבשה, ולכן החזרה היא באותו כביש שאיתו הגעתם. אבל אם לא בא לכם לנהוג חזרה אפשר תמיד לטוס מקי ווסט, שיש בה שדה תעופה קטן, עם טיסות לרחבי ארה"ב. רק קחו בחשבון שחברות ההשכרה גובות לרוב תוספת על החזרת הרכב בעיר אחרת.
מתי כדאי לנסוע באוברסיז הייוויי?
אפשר כמובן לנסוע בכביש כל השנה. אבל שימו לב שבין יוני לנובמבר נמשכת עונת ההוריקנים, ובתקופה הזו חשוב לעקוב אחרי תחזית מזג האוויר. על העונות בקיז ועל ההבדלים ביניהן כתבנו בהרחבה במדריך לפלורידה קיז.
מה צריך להזמין מראש?
קודם כל, אני ממש ממליצה להזמין את הרכב השכור שלכם מראש. במיוחד אם אתם מתכננים לאסוף אותו במיאמי, לא כדאי לסמוך על כך שהרכב שרציתם יהיה זמין בהתראה קצרה. אני תמיד ממליצה לחפש ולהשוות מחירים של השכרת רכב באתר פאפם-פאפם, מנוע חיפוש ישראלי שעל כל היתרונות שלו כתבתי כאן.
לעוד טיפים חשובים היכנסו לכתבה שלנו על השכרת רכב בארצות הברית.
יש עוד שני דברים שכדאי לסגור לפני היציאה לדרך, כי המקומות מוגבלים והאמריקאים מזמינים הכל מראש:
- לינה בקי ווסט: הלינה בעיר יקרה ומבוקשת, במיוחד בחורף, ולכן כדאי להזמין מוקדם. בהמשך הכתבה תמצאו המלצות.
- הפארק הלאומי דריי טורטוגס (Dry Tortugas National Park): אם אתם רוצים להפליג או לטוס לפארק שמערבית לקי ווסט, צריך להזמין מקום מראש, ובקמפינג המקומות נגמרים חודשים מראש. בהמשך תמצאו עוד פרטים.
אז איפה עוצרים לאורך ה-Overseas Highway?
לפניכם כל העצירות הכי פופולריות, לפי סדר הנסיעה ממיאמי דרומה. חילקנו את העצירות לפי חלוקת האיים: הקיז העליונים (Upper Keys), האמצעיים (Middle Keys) והתחתונים (Lower Keys). בסוף הדרך נמצאת קי ווסט. על כל אחד מהאיים, ועל מה שיש לעשות בו, תוכלו לקרוא בהרחבה במדריך לפלורידה קיז.
עצירות מומלצות בקיז העליונים: קי לארגו ואיסלמורדה
מרכז המבקרים של פלורידה קיז (Florida Keys Visitor Center): נמצא בסביבות המייל ה-106 בקי לארגו. כדאי לעצור כאן בתחילת הדרך, כדי לאסוף מפות ומידע.
הפארק התת-ימי ג'ון פנקאמפ (John Pennekamp Coral Reef State Park): במייל ה-102.5. זה הפארק הימי הראשון שהוכרז בארצות הברית, ורוב השטח שלו נמצא מתחת למים, בשוניות האלמוגים. אפשר להפליג בו בסירה עם תחתית זכוכית, לשוט בקיאק בין עצי המנגרובים, ובעיקר לשנרקל.
כדי לשנרקל בנוחות, כדאי להצטרף לסיור הזה שיוצא מקי לארגו לשתי נקודות בשוניות של הפארק ושל השמורה הימית של הקיז. החוויה כולה נמשכת כ-4 שעות, וציוד השנירקול כלול במחיר. ואם הים סוער, מחליפים את השונית בשנירקול בין המנגרובים.
אנדרטת ההוריקן (Florida Keys Memorial): נמצאת באיסלמורדה, בסביבות המייל ה-82. היא מנציחה את מי שנספו בהוריקן שפגע באיים ב-1935. רבים מהנספים היו יוצאי צבא ממלחמת העולם הראשונה, שעבדו אז על בניית הכביש במסגרת תוכנית ממשלתית. בתוך האנדרטה קבורים חלק מהנספים. זו עצירה קצרה ושקטה, שמספרת את הצד הפחות מוכר בסיפור של הכביש.
רוביז (Robbie’s of Islamorada): מרינה שבה אפשר להאכיל מהרציף דגי טרפון ענקיים! נמצאת בסביבות המייל ה-77.
החוף של אן (Anne’s Beach): חוף עם מים רדודים וחמימים, ושביל עץ שעובר בין המנגרובים. נמצא בסביבות המייל ה-73.
עצירות מומלצות בקיז האמצעיים: מרתון וגשר שבעת המיילים
בית החולים לצבי ים (The Turtle Hospital): נמצא באי מרתון, במייל ה-48.5. אפשר לקחת סיור מודרך בבית החולים ולראות מקרוב איך מטפלים בצבי ים פצועים וחולים עד שמשחררים אותם חזרה לים.
חוף סומבררו (Sombrero Beach): בסביבות המייל ה-50. חוף חולי עם מים רגועים, שמתאים לשחייה.
גשר שבעת המיילים (Seven Mile Bridge): זה הגשר המפורסם ביותר בכביש, ואחד המצולמים ביותר בקיז. הוא נפתח ב-1982, ואורכו כ-11 ק"מ, קצת פחות משבעה מיילים. הוא מחבר את מרתון עם הקיז התחתונים, ובזמן הנסיעה עליו רואים רק מים משני הצדדים!
הגשר הישן והאי פיג'ן קי (Old Seven Mile Bridge & Pigeon Key): לצד הגשר החדש עומד הגשר המקורי, שהיה בעבר גשר רכבת. ב-2022 נפתח מחדש קטע ממנו להולכי רגל ולרוכבי אופניים. זו הליכה של כ-3.5 ק"מ לכל כיוון, עד האי הקטן פיג'ן קי. על האי, שבו גרו פעם עובדי המסילה, יש היום מוזיאון על ההיסטוריה של הרכבת. ההליכה על הגשר חינמית, אך הכניסה לאי בתשלום. את הכרטיסים אפשר להזמין באתר של Pigeon Key, או לקנות במרכז המבקרים שלהם במרתון, בסביבות המייל ה-47.5. משם יוצאת גם רכבת קטנה שמסיעה את המבקרים לאורך הגשר הישן אל האי.
הפלגת שקיעה במרתון: כדי לראות את גשר שבעת המיילים מהמים, אפשר להצטרף להפלגת שקיעה של שעתיים עם שמפניה, במהלכה מקיפים את הגשר.
עצירות מומלצות בקיז התחתונים: בהייה הונדה וביג פיין קי
פארק בהייה הונדה (Bahia Honda State Park): הפארק נמצא במייל ה-37 ויש בו חופים לבנים עם מים צלולים ותצפית על גשר הרכבת הישן של האי בהייה הונדה, שחלק ממנו חסר. שביל קצר מטפס לתצפית על הגשרים ועל הים משני הצדדים.
ביג פיין קי ושמורת איילי הקיז (National Key Deer Refuge): ביג פיין קי הוא הבית של איילי הקיז, זן ננסי של אייל שחי רק באיים הדרומיים של הקיז. מרכז המבקרים של השמורה נמצא בסביבות המייל ה-30.5. לא רחוק ממנו נמצא Blue Hole, אגם קטן שאפשר לצפות בו מנקודת תצפית. אסור לשחות או לדוג בו, אבל לפעמים רואים בו אליגטורים (תנינים).
קי ווסט: סוף הדרך
אחרי כל הגשרים מגיעים לקי ווסט, העיר הצבעונית שבקצה הקיז. כמה מקומות שמסמלים את סוף המסע:
- שלט מייל 0 (Mile Marker 0): השלט שמסמן את קצה כביש 1, בפינת הרחובות Whitehead ו-Fleming בקי ווסט. זה אחד מהמקומות הכי מצולמים בעיר.
- הנקודה הדרומית (Southernmost Point): המצוף הצבעוני שכתוב עליו "90 מיילים לקובה” נמצא במרחק הליכה קצר משם, ותמיד יש לידו תור של מצטלמים.
- השקיעה בכיכר מאלורי (Mallory Square): כל ערב מתאספים כאן תושבים ומטיילים כדי לראות את השקיעה, עם מופעי רחוב, מוזיקה ודוכנים.
אם אתם רוצים לראות את השקיעה דווקא מהים, מקי ווסט יוצאת הפלגה של שעתיים על קטמרן, עם להקה חיה, משקאות וחטיפים.
על כל מה שיש לעשות בקי ווסט, מבית המינגווי ועד החופים, כתבנו במדריך לפלורידה קיז.
ומשם, הלאה לים: כ-113 ק"מ מערבית לקי ווסט נמצא הפארק הלאומי דריי טורטוגס. יש בו מבצר מהמאה ה-19 ומים צלולים לשנירקול. אין אליו כביש, ומגיעים אליו רק בהפלגה או בטיסה במטוס ימי מקי ווסט. כאמור, כדאי להזמין מראש.
לנסוע לבד או להצטרף לטיול מאורגן?
הכי כיף לנסוע בכביש ברכב, ולעצור איפה שמתחשק. אבל אם אין לכם רכב או שאתם לא רוצים לנהוג, אפשר להצטרף לטיול יום ממיאמי לקי ווסט. אוספים אתכם מרוב המלונות במיאמי ביץ' ובמרכז מיאמי, ונוסעים ברכב ממוזג לאורך ה-Overseas Highway, כשיש לכם את כל הזמן שבעולם ליהנות מהנוף בלי לדאוג לנהיגה. בקי ווסט יש כשש שעות של זמן חופשי, ובערב חוזרים למיאמי. הטיול כולו נמשך כ-14 שעות.
איפה ישנים באוברסיז הייוויי?
כמו שכתבתי בהתחלה, אני ממליצה לא לעשות את כל הנסיעה ביום אחד, אלא להישאר לישון בדרך. ככה הכל יותר רגוע ויש זמן לעצירות ספונטניות בדרך. לפניכם מקומות לינה מומלצים בהתחלה, באמצע הדרך, ובקצה – בקי ווסט. עוד המלצות לינה בכל אחד מהאיים תמצאו במדריך לפלורידה קיז.
מקומות לינה מומלצים בקי לארגו
קי לארגו הוא האי הקרוב ביותר למיאמי, כך שנוח לישון בו אם אתם מתכננים לצאת לשנירקול בוקר בפארק ג'ון פנקאמפ, לפני שממשיכים דרומה, או ללילה האחרון בדרך חזרה למיאמי.
Atlantic Bay Resort: אתר נופש על החוף בטברנייה (Tavernier), בדרום קי לארגו, עם חוף פרטי ובריכה. מושלם ליום או יומיים של בטן-גב.
לפרטים והזמנות לחצו כאן.
Coconut Palm Inn: מלון קטן ושקט בטברנייה. יש בו חוף פרטי באורך של כ-140 מטרים ובריכה על המים. לכל אחד מהחדרים והסוויטות יש מרפסת פרטית, עם נוף לשקיעה. והאורחים יכולים להשתמש בקיאקים, בגלשני סאפ ובאופניים של המלון.
מקומות לינה מומלצים באיסלמורדה
איסלמורדה מוכרת בעיקר בזכות המים הצלולים ועצי המנגרובים. רוב מקומות הלינה בה הם אתרי נופש קטנים על החוף, והיא מתאימה למי שרוצים לעצור בדרך ליום-יומיים של רוגע או למי שלא רוצים לישון בקי ווסט.
La Jolla Resort: ריזורט על החוף, עם חוף פרטי ובריכה, ומגוון יחידות אירוח בגדלים שונים, שבחלקן מטבחון. מתאים גם למשפחות.
La Siesta Resort & Villas: זה אתר נופש על החוף, עם בריכה, מרינה ובר. יש בו סוויטות ובקתות במגוון גדלים, וגם דירות גדולות למשפחות. האורחים יכולים להשתמש בציוד לספורט ימי ובאופניים של המקום.
מקומות לינה מומלצים במרתון
מרתון נמצאת באמצע הדרך, ולכן היא מקום נוח ללילה לפני שממשיכים לקי ווסט.
Kingsail Resort: מוטל שנמצא במרינה, ממש על המים. החדרים פשוטים ונעימים, המחירים משתלמים, ויש במקום גם קיאקים להשאלה ותרנגולות שמסתובבות חופשי!
Fairfield by Marriott Inn & Suites Marathon: מלון של רשת מריוט שתמיד אפשר לסמוך עליה. יש בו שתי בריכות, ארוחת בוקר חמה, ומסעדה ובר על המים. והוא נמצא קרוב לחוף קי קולוני (Key Colony Beach), ובמרחק נסיעה קצר מגשר שבעת המיילים.
מקומות לינה מומלצים בקי ווסט
כאמור, בקי ווסט כדאי לישון לפחות שני לילות, כדי שיהיה לכם זמן לטייל בעיר ולראות את השקיעה. הלינה בעיר יקרה ומבוקשת, אז הזמינו מוקדם. אם תבחרו לישון קרוב לעיר העתיקה ולרחוב דובאל תוכלו להסתובב ברגל, אבל המחירים יקרים יותר. לינה קצת מחוץ למרכז העיר תיתן לכם בדרך כלל יותר תמורה למחיר.
Blue Marlin Motel: מוטל קרוב למרכז העניינים ולרחוב דובאל (Duval Street), כמה דקות הליכה מהנקודה הדרומית. יש בו בריכה מחוממת וארוחת בוקר קלה, והחדרים גדולים ונקיים.
The Capitana Key West: מלון על קו המים, קצת מחוץ לעיר העתיקה, עם חוף פרטי, בריכה ומסעדות. בחדרים יש מרפסות עם נוף לים, והאווירה רגועה יותר מאשר במרכז.
לסיום
ה-Overseas Highway הוא לא רק הדרך להגיע לקי ווסט. הוא חלק מהחוויה עצמה, עם גשרים מעל הים, איים קטנים, שקיעות מרגשות וסיפור היסטורי מרתק. אנחנו מאחלים לכם דרך צלחה, ומזמינים אתכם לספר לנו בתגובות איך היה.
כתבות נוספות למטיילים בארה"ב
- פלורידה KEYS – האיים ליד מיאמי
- מיאמי – המדריך למטייל בבירת הקיץ של ארה"ב
- מסלול טיול לפעם הראשונה במיאמי
- איפה לישון במיאמי – מלונות מומלצים במיאמי
- אורלנדו – המדריך למטייל
- הדרך להאנה – המדריך לנסיעה בכביש המפורסם במאווי, הוואי
- כביש 66: המדריך המלא לרואוד טריפ על הכביש הכי מפורסם של אמריקה
- רואוד טריפ בארה"ב: 7 מסלולים מומלצים לטיול של שבועיים ויותר
- השכרת רכב בארצות הברית
- המדריך המלא למוטלים בארה"ב למשפחות
