העיר קובה (Kobe) ממוקמת מערבית לעיר אוסקה, מרחק של בערך חצי שעה נסיעה ברכבת מתחנת הרכבת הראשית של אוסקה לתחנת הרכבת של קובה.
קובה, המאכלסת כמליון וחצי תושבים, הינה העיר השישית בגודלה ביפן, והיא עיר הבירה של פרפקטור היוגו (פרפקטור הוא החלוקה הראשית של חבלי ארץ ביפן וישנם 47 כאלה בסה"כ).
בעבר היתה עיר הנמל העסוקה ביותר ביפן, אליה הגיעה המספר הגדול ביותר של מכולות מרחבי העולם וממנה הופצו אל יתר הערים ביפן.
מדוע מצב זה השתנה? ב-17 בינואר 1995 פקד את אזור קובה רעש אדמה חזק, אשר קיבל את השם – "The Great Hanshin Earthquake", רעש האדמה היה בעוצמה 9.6 בסולם ריכטר והביא למותם של כ-6,000 מתושבי העיר, כמו גם להרס וחורבן של מבנים רבים בה.
העיר הצליחה להתאושש ולשקם את עצמה אך הנמל לא חזר למעמדו הקודם והוא כיום הרביעי בחשיבותו ביפן, מעמד נאה לכשעצמו אך לא מה שהיה.
דרכי הגעה מאוסקה לקובה
ניתן להגיע לקובה מערים מרכזיות בסביבתה כמו: קיוטו או אוסקה.
יש לשים לב לחברת הרכבות בה נוסעים משום שלכל חברה כרטיס משלה עם מחיר שונה ונתיב נסיעה מעט שונה.
אני הגעתי מאוסקה נסיעה של 30 דקות ברכבת של חברת Hankyu, עלות הנסיעה הייתה בסביבות ה-400 יין.
ניתן לנסוע גם ברכבות של חברת JR,שהיא מהירה יותר, אך המחירים יותר גבוהים.
ניתן למצוא את האופציות לתחבורה ציבורית בגוגל מפות.
לחצו כאן לאופציות השונות.
מה יש לראות בעיר קובה
את הביקור שלי התחלתי בהליכה מאזור התחנה המרכזית אל אזור הנמל.
אזור נמל קובה
אזור נמל קובה מכיל מגוון אטרקציות – ישנו מגדל קובה, אשר מהווה אחד מסימני ההיכר של העיר ושל קו הנוף שלה, המוזיאון הימי, אשר גגו עשוי קורות פלדה מצטלבות ומקומרות המדמות מפרשי אוניה, ישנה גם טיילת נחמדה, שזורה מדשאות, מיצבים, ופינות ישיבה ומי שמעוניין יכול גם לצאת לשיט. המתחם כולל גם כמה קניונים, בתי מלון ומסעדות.
אחרי אזור הנמל והטיילת, המשכתי לנוע מזרחה לאורך האזורים הסמוכים לקו החוף.
אזור השזור מבני ציבור שונים, מוזיאונים ופארקים.
פארק מזרח קובה
פארק שאהבתי היה פארק מזרח קובה, אשר כולל בתחומו כמה אנדרטאות לזכר ההרוגים ברעש האדמה הגדול.
הפארק מחולק לכמה חלקים – באזור אחד שלו ישנה מדשאה גדולה עם מתקנים לילדים וספסלים בהיקף.
האזור היותר מעניין נמצא בחלק המזרחי יותר של הפארק.
החלק אשר מוקדש לאסון רעש האדמה הגדול שפקד את העיר ובו שזורות אנדרטאות שונות: חלקן מעל הקרקע וחלקן מתחת לה. האנדרטאות מוקדשות להרוגי האסון ומשלבות אלמנטים נופיים שונים כמו שבילי הליכה, צמחיה, תעלות מים ועוד.
מוזיאון רעש האדמה
באזור המזרחי יותר של העיר ניתן למצוא את מוזיאון רעש האדמה המוקדש כולו להנצחת המאורע הקשה.
מבנה זכוכית מרשים המדמה סדרת קוביות הניצבות אחת בתוך השנייה ושבשעות החשיכה מואר בצבעים שונים המוסיפים למראה המרשים שלו.
פארק Sorakoen
מקום נוסף שאהבתי נמצא דווקא מערבה יותר והוא פארק Sorakoen ,שם יש גן יפני מסורתי.
אני אישית הרגשתי שאני יכול להסתובב בו שעות או פשוט לשבת ולהירגע לזמן מה.
המקום כולל עצים וצמחים שונים האופייניים לנוף היפני כמו גם אגם, גשרים החוצים אותו ומספר פינות ישיבה.
אחרי הגן, המשכתי צפונה, כאן ישננו אזור מגורים שממוקמים בו גם כמה ממשרדי הממשל של קובה, ואחריהם מסלול הליכה העולה במעלה הר Suwa שלמרגלותיו ממוקמת קובה.
פארק Suwa
המסלול ההליכה העולה במעלה ההר עובר בפארק Suwa הנושא את שם ההר שעליו הוא ממוקם וכך גם מקדש Suwa הנמצא בהמשך, מקדש שינטו נחמד שאפשר לבקר בו ולהתרשם.
אכתוב קצת יותר בהרחבה על מקדשי השינטו בהמשך הטיול.
לבסוף מגיעים אל גשר המכונה גשר ונוס הפטלטל והעקלקל שבסופו עמדת תצפית יפה שממנה ניתן לראות את כל העיר.
מי שרוצה יכול ללכת למסעדה סמוכה שנמצאת באתר התצפית אך אני וויתרתי והעדפתי פשוט לשבת שם זמן מה וליהנות מהנוף בזמן השקיעה.
לאחר מכן ירדתי חזרה לעיר, שוטטתי מעט ברחובות בדרך אל התחנה המרכזית ונסעתי בחזרה לאוסקה.
את הפוסטים בסדרה על יפן כתב אייל אלרון.
אייל הוא אדריכל שמתעניין בתרבויות מיוחדות, מוזיאונים, סרטים מצויירים ובפריחת הדובדבן.
לפוסטים נוספים מהטיול של אייל ביפן – לחצו כאן.
יש לכם טיול ממש מגניב שעשיתם ואתם רוצים לכתוב עליו פוסט.?
צרו איתי קשר ונבדוק אופציה לפרסום אצלי בבלוג.
שתמיד נטייל,
שיר ים
