צוקים שיורדים ישר אל האוקיינוס השקט, גלים שמתנפצים על הסלעים מתחת לגשרים, ותצפית שונה מעבר לכל עיקול – ככה נראית הנסיעה בכביש 1, כביש החוף המפורסם של קליפורניה. הכביש מתפתל בין עיירות חוף קטנות ויערות של עצי רדווד, ולאורכו אינספור נקודות עניין כמו גשרים היסטוריים, מגדלורים, מפגש עם פילי ים, וגם טירה מפוארת על גבעה.
הכתבה שלפניכם מוקדשת כולה למסע המרתק לאורך הכביש. אספנו את כל מה שצריך לדעת לפני שיוצאים לדרך, כולל עצירות מומלצות, איפה כדאי לישון, כמה זמן להקדיש לנסיעה וטיפים שישדרגו לכם את הטיול.
ואם אתם רוצים לשלב את כביש 1 בטיול ארוך יותר בקליפורניה, עם יוסמיטי, סן דייגו או פארקים לאומיים נוספים, קראו את הכתבה שלנו על רואוד טריפ בארה"ב: 7 מסלולים מומלצים.
מה הוא כביש 1 בקליפורניה?
כביש 1 (State Route 1) הוא הכביש הארוך ביותר במדינת קליפורניה שבמערב ארה"ב. הוא נמתח לאורך כ-1,050 ק"מ, מדנה פוינט (Dana Point) שבדרום, בין לוס אנג'לס לסן דייגו, ועד לגט (Leggett) שבצפון המדינה. לקטעים שונים שלו יש שמות שונים: בדרום קליפורניה, באזור לוס אנג'לס, הוא נקרא פסיפיק קוסט הייוויי (Pacific Coast Highway, ובקיצור PCH), ובמרכז המדינה הוא נקרא קבריו הייוויי (Cabrillo Highway), על שם חואן רודריגס קבריו, מגלה הארצות שהפליג לאורך החוף הזה במאה ה-16.
הקטע המפורסם ביותר בכביש הוא ביג סור (Big Sur), רצועת חוף של כ-115 ק"מ בין העיירות כרמל וסן סימאון, שבה רכס ההרים יורד בתלילות אל האוקיינוס. בניית הכביש בקטע הזה נמשכה 18 שנה, והסתמכה בין היתר על עבודת אסירים מבית הכלא סן קוונטין, שקיבלו בתמורה שכר יומי זעום וקיצור של העונש. כדי לחצות את הערוצים העמוקים בדרך נבנו עשרות גשרים, שבראשם גשר ביקסבי שהוא אחד המצולמים ביותר בקליפורניה.
הקטע בביג סור נפתח ב-1937, ובשנות ה-60 הוכרז ככביש הנופי הראשון בקליפורניה. שאר הקטעים של כביש 1 נסללו בהדרגה, ורק ב-1964 קיבל הכביש כולו באופן רשמי את המספר 1. כיום הוא מוכר כ-All-American Road, תואר שניתן לכבישים הנופיים החשובים בארצות הברית, ולביג סור לבדו מגיעים בכל שנה מיליוני מבקרים, בערך כמו לפארק הלאומי יוסמיטי!
באיזה חלק של כביש 1 נוסעים?
רוב המטיילים נוסעים בכביש 1 בין סן פרנסיסקו ללוס אנג'לס, וזה גם המסלול שבו נתמקד בכתבה. מדובר בנסיעה של יותר מ-700 ק"מ, שבלי עצירות לוקחת בין 9 ל-12 שעות נהיגה. בדרך עוברים במונטריי, בכרמל, בביג סור, בסן סימאון ובסנטה ברברה, ומסיימים בחופים של מליבו וסנטה מוניקה.
הכביש לא עובר כל הזמן על קו המים. יש כמה קטעים, למשל בין סן לואיס אוביספו לפיזמו ביץ' ולאורך החוף של סנטה ברברה, שבהם הוא מתאחד עם כביש 101 (US 101), ובחלקם אין בכלל שלטים של כביש 1. אז אם הניווט שולח אתכם לכביש 101, זה בסדר גמור.
ומה עם שאר הכביש? מצפון לסן פרנסיסקו כביש 1 חוצה את גשר שער הזהב וממשיך לאורך החוף של מחוז מרין (Marin). הוא עובר ליד חצי האי פוינט רייס (Point Reyes), שהוא שמורת חוף לאומית עם מגדלור ועדרי איילים, ובעיירה מנדוסינו (Mendocino), שעומדת על כף מעל הים ומושכת אמנים ונופשים. הקטע הזה לא מוביל לעיר גדולה: בקצה הצפוני הכביש פונה מהחוף אל פנים היבשת ומתחבר לכביש 101 ליד העיירה לגט, ולכן הוא מתאים יותר כטיול נפרד מסן פרנסיסקו.
מדרום ללוס אנג'לס כביש 1 עובר ברובו בין ערי החוף של מחוז אורנג' (Orange County), כמו הנטינגטון ביץ' (Huntington Beach) ולגונה ביץ' (Laguna Beach), עד סופו בדנה פוינט. אם אתם ממשיכים דרומה, שווה לעצור בפארק קריסטל קוב (Crystal Cove State Park), שיש בו חופים, צוקים ובריכות סלע שנחשפות בשפל. פרטים נוספים עליו אפשר לקרוא במדריך לקמפינג בארה"ב.



לפני שיוצאים לדרך
אל תצאו לפני שאתם קוראים את המידע החשוב הזה:
כמה זמן צריך לנסיעה בכביש 1?
על הנייר אפשר לנסוע מסן פרנסיסקו ללוס אנג'לס ביום אחד ארוך, אבל ככה תראו את הנוף רק דרך לחלון. כדי ליהנות באמת מהדרך, הייתי ממליצה להקדיש לקטע הזה לפחות שלושה-ארבעה ימים, ועדיף יותר. נקודות לינה נוחות בדרך הן מונטריי או כרמל, האזור של סן סימאון וקמבריה, וסנטה ברברה. בהמשך הכתבה צירפתי את ההמלצות שלי.
טיפ חשוב: באזור ביג סור הנסיעה איטית – יש בו נתיב אחד לכל כיוון, הרבה עיקולים, ואין כמעט דרכים חלופיות. בנוסף, חלק מהמסעדות והחנויות לאורך הכביש נסגרות בשעות אחה"צ המוקדמות. לכן כדאי לצאת מוקדם בבוקר, ולתכנן להגיע למקום הלינה שלכם לפני החשיכה.
באיזה כיוון לנסוע?
אפשר כמובן לנסוע בשני הכיוונים – בשתי הערים יש שדות תעופה גדולים, כך שאפשר לנחות בעיר אחת ולטוס הביתה מהשנייה. עם זאת, אני ממליצה לנסוע מצפון לדרום, מסן פרנסיסקו ללוס אנג'לס. ככה האוקיינוס נמצא בצד ימין של הרכב וקל יותר לעצור בתצפיות שלאורך הדרך.
מתי כדאי לנסוע בכביש 1?
הודות למזג האוויר הנוח בקליפורניה, אפשר לנסוע בכביש לאורך כל השנה, אבל לכל עונה יש יתרונות וחסרונות. הסתיו (ספטמבר-אוקטובר) נחשב לזמן הטוב ביותר, כי השמיים בדרך כלל בהירים יותר, ויש פחות עומס מאשר בקיץ. באביב מזג האוויר נעים, ויש פריחה מרהיבה לאורך החוף. הקיץ הוא העונה העמוסה ביותר ויש לא מעט בקרים עם ערפל שמסתיר את הנוף. ואילו החורף, שהוא העונה הגשומה, עלול להביא איתו מפולות שגורמות לסגירת חלקים מהכביש. עם זאת, זו העונה הכי מוצלחת אם אתם רוצים לראות את פילי הים בסן סימאון, וגם לווייתנים אפורים במפרץ מונטריי.
חשוב: בדקו את מצב הכביש לפני שאתם יוצאים
הכביש בביג סור חשוף למפולות, לשיטפונות ולשריפות, ולאורך השנים נסגרו בו קטעים לתקופות ארוכות. הסגירה הארוכה האחרונה, באזור רג'נטס סלייד (Regent's Slide) בדרום ביג סור, נמשכה כשלוש שנים, והכביש נפתח מחדש לכל אורכו רק בינואר 2026. גם מאז הפתיחה יש בו מדי פעם סגירות זמניות ועבודות שבהן התנועה מתנהלת לסירוגין בנתיב אחד. לכן חשוב לבדוק את מצב הכביש באתר של מחלקת התחבורה של קליפורניה, Caltrans, ממש לפני שאתם יוצאים לדרך, כדי שלא תתקלו בהפתעות.
השכרת רכב
אני תמיד ממליצה לחפש ולהשוות מחירי השכרת רכב באתר פאפם-פאפם. זה מנוע חיפוש ישראלי שעל כל היתרונות שלו כתבתי כאן.
אם אתם נוסעים בכיוון אחד, מסן פרנסיסקו ללוס אנג'לס או להפך, תצטרכו להחזיר את הרכב לא במקום שבו אספתם אותו. קחו בחשבון שחברות ההשכרה לרוב גובות על כך תוספת.
טיפ: בזמן השהות בסן פרנסיסקו לא צריך רכב, אז אפשר לאסוף אותו רק ביום שבו יוצאים לדרך. לעוד טיפים חשובים היכנסו לכתבה שלנו על השכרת רכב בארצות הברית.
מה צריך להזמין מראש?
ברוב נקודות העניין לאורך הכביש פשוט עוצרים כשמתחשק. אבל יש כמה דברים שכדאי לסגור לפני היציאה לדרך:
- טירת הרסט (Hearst Castle): מבקרים בה רק בסיור מודרך, ומומלץ מאוד להזמין אותו מראש. כל הפרטים בהמשך.
- וילה גטי (Getty Villa) במליבו: הכניסה בחינם, אבל צריך להזמין מראש כרטיס לשעה מסוימת.
- לינה בביג סור ובכרמל: מקומות הלינה בביג סור מעטים, ובכרמל הם מבוקשים ויקרים, במיוחד בקיץ ובסופי שבוע.
עוד טיפים חשובים
- דלק: בביג סור יש מעט תחנות דלק, והמחירים בהן גבוהים. מלאו את המיכל במונטריי או בכרמל לפני שנכנסים לביג סור (ואם אתם נוסעים צפונה, בקמבריה).
- קליטה סלולרית: ברוב הקטע של ביג סור אין קליטה, לכן כדאי להוריד מראש מפות לשימוש בלי אינטרנט.
- תנו לעבור: לאורך הכביש יש מפרצי עצירה (Turnouts). לפי החוק בקליפורניה, בכביש עם נתיב אחד לכל כיוון, רכב איטי שמאחוריו נוצר טור של חמישה רכבים או יותר חייב לרדת למפרץ ולתת להם לעבור!
- צילום: כשאתם רוצים לצלם, עצרו רק במפרץ או בחניה מסודרת.
- אוכל ושירותים: בביג סור יש מעט מסעדות ושירותים, אז כדאי להצטייד מראש במים ובנשנושים לדרך.



איפה עוצרים לאורך כביש 1?
לפניכם העצירות הפופולריות לאורך הכביש, לפי סדר הנסיעה מסן פרנסיסקו דרומה. אי אפשר, וגם לא צריך, לעצור בכולן. בחרו את אלה שמתאימות לכם, והשאירו גם זמן לעצירות לא מתוכננות בתצפיות שבדרך.
נקודת ההתחלה היא כמובן סן פרנסיסקו, שבה כדאי להקדיש כמה ימים לגשר שער הזהב, לרציף הדייגים ולאי אלקטרז. על כל מה שיש לעשות בעיר כתבנו במדריך למטייל בסן פרנסיסקו.
עצירות מומלצות בין סן פרנסיסקו לסנטה קרוז
מגדלור פיג'ן פוינט (Pigeon Point Lighthouse): בין סן פרנסיסקו לסנטה קרוז עומד אחד המגדלורים הגבוהים בחוף המערבי של ארה"ב, שהוא מגדל לבן בגובה של כ-35 מטרים. זו עצירת צילום קצרה ויפה בדרך.
טיילת החוף של סנטה קרוז (Santa Cruz Beach Boardwalk): זה פארק השעשועים הוותיק ביותר שעדיין פועל בקליפורניה, שנפתח ב-1907 על חוף הים. הכניסה למתחם היא בחינם, ואפשר פשוט לטייל בו לאורך החוף. המתקן המפורסם ביותר בפארק הוא הג'יינט דיפר (Giant Dipper), רכבת הרים מעץ שפועלת מאז 1924! לא בטוחה שהייתי עולה עליה…
חוף נטורל ברידג'ס (Natural Bridges State Beach): חוף בקצה המערבי של סנטה קרוז, עם קשת סלע טבעית בים. אם הגעתם בין אוקטובר לתחילת פברואר כדאי להציץ גם בשמורת הפרפרים שבחוף – אלפי פרפרי מונרך (דנאית מלכותית) מתאספים שם כדי להעביר את החורף.
מונטריי (Monterey)
העיר מונטריי היא לא סתם עוד עצירה בדרך, אלא מקום שכדאי להקדיש לו לפחות לילה אחד. בעיר יש שילוב של טבע, היסטוריה, שופינג ואוכל טוב, ואטרקציות שמתאימות גם למשפחות. לדעתי הכי כיף זה להסתובב לאורך החוף ובין רחובות העיר ולחקור את מה שמוצאים בדרך, בין אם זה תצפיות על לוטרות הים החמודות, חנויות מעניינות או גלידה טובה.
האקווריום של מפרץ מונטריי (Monterey Bay Aquarium): זה אחד האקווריומים המפורסמים בעולם, שמתמקד בבעלי החיים של המפרץ עצמו ומוביל במחקר ובשימור של לוטרות הים, שאותן ניתן לראות גם בים שמחוץ לאקווריום.
קנרי רואו (Cannery Row): זה הרחוב שלאורך קו המים של מונטריי, שבו פעלו פעם מפעלי שימורים של סרדינים. הוא התפרסם בזכות הספר Cannery Row של ג'ון סטיינבק, והיום יש בו מסעדות, חנויות ומלונות, וגם האקווריום נמצא בו.
רציף הדייגים הישן (Old Fisherman's Wharf): מזח עם מסעדות של פירות ים וחנויות, שממנו יוצאות גם הפלגות לצפייה בלווייתנים. בנמל הסמוך ובדרך בין המזח לבין האקווריום אפשר לראות הרבה פעמים אריות ים, ממש מקרוב.
הפלגות לצפייה בלווייתנים: מפרץ מונטריי נחשב לאחד המקומות הטובים בעולם לצפייה בלווייתנים, ואפשר לראות בו לווייתנים לאורך כל השנה. בקיץ ובסתיו מגיעים למפרץ בעיקר לווייתנים גדולי סנפיר (Humpback), ובחורף לווייתנים אפורים בדרכם דרומה.
ההפלגה הזו יוצאת מרציף הדייגים הישן, עם ביולוג ימי או מדריך טבע על הסיפון, ונמשכת בין שעתיים וחצי לארבע שעות, לפי העונה ושעת היציאה.
עצירות מומלצות בחצי האי של מונטריי וכרמל
מונטריי שוכנת בצד הצפוני של חצי האי של מונטריי (Monterey Peninsula), שבולט אל האוקיינוס בין מפרץ מונטריי בצפון למפרץ כרמל (Carmel Bay) בדרום. לצד מונטריי נמצאים בחצי האי גם העיירה פסיפיק גרוב (Pacific Grove), על חוף מפרץ מונטריי, הקהילה ואתר הנופש פבל ביץ' (Pebble Beach) והעיירה כרמל, שמדרום לה מתחיל ביג סור. המרחקים ביניהם קצרים, ואפשר לשלב כמה מהעצירות באותו יום.
דרך 17 המיילים (17-Mile Drive): זה כביש נוף פרטי שעובר בין פסיפיק גרוב (Pacific Grove) לכרמל, דרך פבל ביץ', עם מגרשי הגולף המפורסמים שלה. לאורך הדרך יש תצפיות על חופים סלעיים, על סלע הציפורים (Bird Rock), שעליו נחים עופות ים ואריות ים, ועל הברוש הבודד (Lone Cypress) – עץ ברוש שעומד לבד על סלע מעל הים. הכניסה לכביש היא בתשלום.
כרמל ביי דה סי (Carmel-by-the-Sea): עיירה קטנה וציורית, עם גלריות, חנויות ובתי קפה, ורחוב ראשי, Ocean Avenue, שיורד עד חוף חולי רחב. ברחובות שסביבו עומדים "בתי האגדות" (Fairy Tale Cottages), שהם בתים קטנים וציוריים שנראים כאילו יצאו מספר אגדות. רבים מהם תוכננו בשנות ה-20 על ידי יו קומסטוק (Hugh Comstock). רוב הבתים בכרמל לא ממוספרים, ולהרבה מהם יש שמות במקום כתובת. רק זכרו שאלה בתים פרטיים, אל תשיגו גבול ואל תפריעו לתושבים.
שמורת פוינט לובוס (Point Lobos State Natural Reserve): מעט דרומית לכרמל נמצאת שמורת טבע עם מפרצונים, צוקים ושבילי הליכה לאורך הים. יש בה את אחת משתי החורשות הטבעיות היחידות בעולם של ברושי מונטריי, ובמים שלה אפשר לראות הרבה פעמים לוטרות ים, כלבי ים ואריות ים. החניה בתוך השמורה מוגבלת ומתמלאת מהר, לכן כדאי להגיע מוקדם.






עצירות מומלצות בביג סור (Big Sur)
מכאן מתחיל הקטע הכי מזוהה עם כביש 1: כ-115 ק"מ של כביש מפותל, שנצמד למצוקים מעל האוקיינוס, כמעט בלי יישובים בדרך. הנה העצירות המרכזיות:
גשר ביקסבי (Bixby Creek Bridge): כ-20 ק"מ דרומית לכרמל עומד הגשר המצולם ביותר בכביש, שנפתח ב-1932, בגובה של כ-80 מטרים מעל ערוץ הנחל. כדי לצלם אותו, עצרו רק במפרץ עצירה מסודר, ולא על הכביש עצמו.
מגדלור פוינט סור (Point Sur Lightstation): מגדלור מ-1889 שעומד על סלע ענק מעל הים, ועדיין פועל. אפשר לבקר בו רק בסיור מודרך, שיוצא משער נעול לצד כביש 1. הסיורים לא מתקיימים כל יום, אז בדקו את המועדים באתר של הפארקים של קליפורניה לפני ההגעה.
פארק פייפר ביג סור (Pfeiffer Big Sur State Park): זה פארק של מדינת קליפורניה לאורך הנהר ביג סור, עם עצי רדווד (סקוויה נאה) ענקיים. מסלול פופולרי בו הוא השביל למפל פייפר (Pfeiffer Falls), שיחד עם שביל התצפית Valley View יוצר מסלול מעגלי של כ-2.5 ק"מ. השבילים בפארק נסגרים מדי פעם בגלל נזקי חורף ושריפות, לכן כדאי לבדוק באתר הפארק אילו מהם פתוחים.
חוף פייפר (Pfeiffer Beach): חוף פראי עם סלעים גדולים בים, ובהם קשת סלע שנקראת קיהול ארץ' (Keyhole Arch) והיא אחד המקומות המצולמים בביג סור. החוף מפורסם גם בחול שלו, שבחלקים מסוימים, בעיקר בצד הצפוני, יש לו גוון סגול. מגיעים אליו בכביש צר ומפותל, Sycamore Canyon Road, שאסור להיכנס אליו עם קרוואנים ונגררים. החניה בתשלום, ומספר המקומות מוגבל.
מפל מקוויי (McWay Falls): מפל בגובה של כ-24 מטרים, שנופל מהצוק ישר אל מפרץ קטן, ובשעות הגאות ישר לתוך האוקיינוס! הוא נמצא בפארק ג'וליה פייפר ברנס (Julia Pfeiffer Burns State Park), כ-60 ק"מ דרומית לכרמל. שימו לב: שביל התצפית על המפל סגור כבר תקופה ארוכה לעבודות שיפוץ, ולכן כדאי לבדוק את המצב באתר הפארק לפני ההגעה.
ראגד פוינט (Ragged Point): זה הכף שמסמן את הקצה הדרומי של ביג סור. על הצוק שמעליו יש מלון, Ragged Point Inn, עם תצפית על חוף ביג סור מצפון ועל החוף של סן סימאון מדרום. מקום טוב לעצירה אחרי הקטע המפותל של הכביש.
סן סימאון וקמבריה (San Simeon & Cambria)
אחרי הפיתולים של ביג סור, כביש 1 מגיע אל החוף של מחוז סן לואיס אוביספו (San Luis Obispo County). כאן, בערך באמצע הדרך בין סן פרנסיסקו ללוס אנג'לס, נמצאים הכפר הקטן סן סימאון והעיירה קמבריה, ולידם כמה מהעצירות הכי מיוחדות בכל המסלול.
פילי הים בפיידרס בלנקס (Piedras Blancas Elephant Seal Rookery): זה המקום האהוב עליי בכל המסלול! על החוף שליד המגדלור של פיידרס בלנקס חיה מושבה גדולה של פילי ים, ומשבילי התצפית רואים אותם ממרחק של מטרים ספורים. הזכרים הבוגרים יכולים להגיע לאורך של 4-5 מטרים ולמשקל של עד כ-2 טון, ואת שמם הם קיבלו בזכות האף הגדול שלהם, שמזכיר חדק של פיל. התצפית פתוחה כל יום, בלי תשלום ובלי הזמנה מראש, אבל אין בה שירותים. כדי שלא תתאכזבו, שימו לב לעונה: מספר פילי הים על החוף מגיע לשיא שלוש פעמים בשנה: בסוף ינואר, כשרוב הגורים כבר נולדו, בסביבות תחילת מאי, ובסוף אוקטובר. הזכרים הבוגרים מתחילים להגיע בסוף נובמבר, ובחורף אפשר לראות גם את הקרבות ביניהם.
טירת הרסט (Hearst Castle): על גבעה מעל סן סימאון עומדת האחוזה המפוארת של איל העיתונות ויליאם רנדולף הרסט, שנבנתה בין 1919 ל-1947 בתכנון האדריכלית ג'וליה מורגן. היום זה מוזיאון של מדינת קליפורניה, עם חדרים מפוארים, אוספי אמנות וגנים. אי אפשר לעלות לטירה ברכב פרטי – כל הסיורים יוצאים באוטובוס ממרכז המבקרים שלמרגלות הגבעה, ונסיעת האוטובוס כלולה בכרטיס. יש כמה סוגי סיורים, וסיור רגיל נמשך כשעה ועשר דקות, בלי הנסיעה. מומלץ מאוד להזמין מראש, כאן.
קמבריה (Cambria): עיירה קטנה ונעימה בין יערות עצי אורן, קצת דרומית לסן סימאון. לאורך חוף מונסטון (Moonstone Beach) שלה עובר שביל עץ, שנעים לטייל בו בבוקר או בשקיעה.

מורו ביי, סן לואיס אוביספו ופיזמו ביץ'
בקטע הזה הכביש מתרחק לזמן קצר מהים. ממורו ביי הוא פונה אל פנים היבשת, לסן לואיס אוביספו, ושם מתאחד עם כביש 101, שחוזר אל החוף בפיזמו ביץ'. לכן אל תופתעו אם אפליקציית הניווט שלכם שולחת אתכם לכביש 101.
מורו ביי (Morro Bay): עיירת החוף הזו מפורסמת בזכות מורו רוק (Morro Rock), סלע וולקני ענק בגובה של כ-175 מטרים, שנראה כמו גבעה בכניסה למפרץ. הסלע מחובר בכביש לחוף, ואפשר להגיע עד למרגלותיו, אבל אסור לטפס עליו, כי מקננים בו בזים נודדים. בדרך אל הסלע, בקצה הטיילת של הנמל, נמצא פארק קולמן (Coleman Park). ממנו יוצא שביל לאורך המים, שבו אפשר לראות הרבה פעמים לוטרות ים בנמל.
סן לואיס אוביספו (San Luis Obispo): זו עיר סטודנטים נעימה, עם מרכז קטן ומסעדות טובות. במרכז שלה עומד המיסיון של סן לואיס אוביספו, שנוסד ב-1772 על ידי האב חוניפרו סרה, נזיר פרנציסקני ספרדי.
פיזמו ביץ' (Pismo Beach): עיירת חוף עם מזח ארוך. בקצה הדרומי שלה נמצאת חורשת פרפרי המונרך (Pismo Beach Monarch Butterfly Grove), שבה מתאספים בחורף אלפי פרפרים. הכניסה בחינם, ובין נובמבר לפברואר, כאשר הפרפרים מגיעים, יש בשמורה מדריכים מטעם רשות הפארקים של קליפורניה.
סנטה ברברה (Santa Barbara)
סנטה ברברה היא עיר חוף אלגנטית, עם בתים לבנים וגגות רעפים אדומים בסגנון ספרדי, טיילת לאורך החוף ומסעדות טובות.
בית המשפט המחוזי (Santa Barbara County Courthouse): בניין מרשים בסגנון ספרדי, שנבנה בסוף שנות ה-20 ועדיין משמש כבית משפט. אפשר לעלות למרפסת התצפית שבמגדל השעון שלו, בלי הזמנה מראש, ולראות משם את גגות העיר, ההרים והים. בבניין מתקיימים גם סיורים מודרכים חינמיים.
המיסיון של סנטה ברברה (Mission Santa Barbara): מיסיון ספרדי שנוסד ב-1786, על גבעה בין האוקיינוס להרי סנטה אינז. הוא מכונה "מלכת המיסיונים", בעיקר בזכות היופי שלו: לכנסיית האבן שלו יש חזית בסגנון קלאסי ושני מגדלי פעמונים תואמים, שנחשבים לייחודיים בין המיסיונים של קליפורניה.
רחוב סטייט (State Street) ומזח סטרנס (Stearns Wharf): רחוב סטייט הוא הרחוב הראשי של העיר, עם חנויות, בתי קפה ומסעדות. הרחוב יורד עד לחוף ולמזח העץ ההיסטורי, מזח סטרנס, שנבנה ב-1872.
סטייה קצרה לסולוונג (Solvang): מצפון לסנטה ברברה, בעמק סנטה אינז (Santa Ynez), נמצאת עיירה שהקימו מהגרים מדנמרק ב-1911, ומכונה "הבירה הדנית של אמריקה". היא נראית כמו כפר דני קטן, עם טחנות רוח ובתים בסגנון דני. כדאי לטעום בה אבלסקיבר (Aebleskiver), כדורי פנקייק דניים. מגיעים אליה בנסיעה בכביש 101 עד ביולטון (Buellton), ומשם בכביש 246.

מליבו וסנטה מוניקה: סוף הדרך
אחרי סנטה ברברה, כביש 1 עובר באזור ונטורה ואוקסנרד (Oxnard), וחוזר אל קו המים ליד פוינט מוגו (Point Mugu). שם הוא חוצה סלע במעבר שנחצב בעזרת חומרי נפץ שנשארו ממלחמת העולם הראשונה. ואז ממשיך לאורך החופים של מליבו עד סנטה מוניקה, שכבר נמצאת בתוך המטרופולין של לוס אנג'לס.
מליבו (Malibu): בחלק הזה כביש 1 כבר נקרא פסיפיק קוסט הייוויי, ועובר לאורך החופים של מליבו. אחד היפים שבהם הוא חוף אל מטדור (El Matador State Beach), עם סלעים גדולים בתוך המים ומערות ימיות. יורדים אליו במדרגות ובשביל עפר מחניון קטן שמעל החוף, שמתמלא מהר בסופי שבוע.
וילה גטי (Getty Villa): זה מוזיאון בקצה המזרחי של חוף מליבו, שמוצגים בו אוספים של אמנות יוונית, רומית ואטרוסקית עתיקה. הכניסה בחינם, אבל צריך להזמין מראש כרטיס לשעה מסוימת, והחניה בתשלום.
אם אתם רוצים להבין לעומק את מה שאתם רואים, אפשר להזמין סיור פרטי בווילה, עם מדריך שעבר הכשרה במוזיאון. יש אפשרות לבחור סיור של שעה וחצי, שעתיים או שעתיים וחצי. החניה לא כלולה במחיר. אחרי הסיור אפשר להמשיך לטייל בווילה ובגנים עד שעת הסגירה.
המזח של סנטה מוניקה (Santa Monica Pier): מזח עם פארק שעשועים קטן, דוכנים ונוף לחוף, שהוא גם סוף הדרך של כביש מפורסם אחר – על המזח עומד השלט "End of the Trail" של כביש 66. מכאן אתם כבר בלוס אנג'לס, ועל כל מה שיש לעשות בעיר כתבנו במדריך למטייל בלוס אנג'לס.
לנסוע בכביש 1 לבד או להצטרף לטיול מאורגן?
הכי כיף לנסוע בכביש 1 ברכב, ולעצור איפה שמתחשק. אבל אם אין לכם רכב או שאתם לא רוצים לנהוג, אפשר להצטרף לטיול יום מסן פרנסיסקו. הנה 2 טיולים מומלצים:
טיול במונטריי וכרמל: זה טיול של כ-11.5 שעות באוטובוס, שיוצא משתי נקודות מפגש בסן פרנסיסקו ונוסע דרומה לאורך החוף. בדרך עוצרים לצילום במגדלור פיג'ן פוינט ולהפסקה קצרה בכפר דבנפורט (Davenport). במונטריי יש כשעתיים של זמן חופשי בקנרי רואו וברציף הדייגים הישן, שבהן אפשר גם להיכנס לאקווריום (הכרטיס לא כלול במחיר). אחר כך נוסעים בדרך 17 המיילים, עם עצירות צילום בסלע הציפורים, בברוש הבודד ובפבל ביץ', ומסיימים בשעה של זמן חופשי בכרמל. הכניסה לדרך 17 המיילים כלולה במחיר. שימו לב שהטיול לא ממשיך דרומה לביג סור.
טיול פרטי עד ביג סור: אם אתם רוצים לראות גם את ביג סור, אפשר להזמין טיול יום פרטי של כ-12 שעות, לקבוצה של עד חמישה אנשים, עם איסוף מהמלון בסן פרנסיסקו. הטיול עובר במונטריי, בכרמל, בפבל ביץ' ובדרך 17 המיילים, ומשם ממשיך דרומה לאורך ביג סור עד מפל מקוויי.



איפה ישנים לאורך כביש 1?
כמו שכתבתי בהתחלה, אני ממליצה לא למהר, ולפצל את הנסיעה לכמה ימים. ככה יש זמן לעצור בנחת בתצפיות, ולהגיע למקום הלינה לפני שמחשיך. לפניכם מקומות לינה מומלצים בנקודות המרכזיות לאורך הדרך. ואם אתם מתחילים את הנסיעה בסן פרנסיסקו, היכנסו לכתבה איפה לישון בסן פרנסיסקו.
מקומות לינה מומלצים במונטריי
מונטריי היא בסיס נוח ללילה אחד או שניים. יש בה הרבה מקומות לינה, ונוח לצאת ממנה לכרמל ולדרך 17 המיילים. בבוקר שאחרי ממשיכים דרומה, אל ביג סור.
Monterey Plaza Hotel & Spa: מלון 5 כוכבים ממש על קו המים, צמוד לקנרי רואו, במרחק הליכה של כעשר דקות מהאקווריום. יש בו ספא, מסעדות ובר, ומחלק מהחדרים יש נוף למפרץ.
Victorian Inn: מלון בסגנון ויקטוריאני בלב קנרי רואו, כמה צעדים מהאקווריום. בכל החדרים יש אח, ובמחיר כלולה ארוחת בוקר קלה ושעת יין וגבינות אחר הצהריים.
מחפשים משהו פשוט וזול יותר? במונטריי יש גם מוטלים טובים, וריכזנו אותם במדריך למוטלים בארה"ב למשפחות.
מקומות לינה מומלצים בכרמל ובביג סור
לינה בכרמל מאפשרת להתחיל את הנסיעה בביג סור מוקדם בבוקר, ולינה בביג סור עצמו מאפשרת לפצל את הקטע הכי יפה בכביש לשני ימים.
Stilwell Hotel: מלון קטן במרכז כרמל, במרחק הליכה של כחמש דקות מ-Ocean Avenue, ופחות מקילומטר מהחוף. ארוחת בוקר קלה והחניה כלולות במחיר. לא זול, אבל מעולה!
Fernwood Resort: מקום לינה כפרי בלב ביג סור, ליד פארק פייפר. החדרים פשוטים ופונים אל היער והנהר, ויש במקום מסעדה מומלצת ובר. מתאים למי שרוצים להתנתק מהכל ללילה אחד באמצע הדרך.
מקומות לינה מומלצים בסן סימאון ובקמבריה
זה בערך אמצע הדרך בין סן פרנסיסקו ללוס אנג'לס, וגם מקום לינה נוח כדי להגיע בבוקר לטירת הרסט ולפילי הים.
Sand Pebbles Inn: מלון קטן על חוף מונסטון בקמבריה, צמוד לשביל העץ שלאורך החוף. בכל החדרים יש אח, מקרר קטן ומיקרוגל, ומחלקם יש נוף לים. את ארוחת הבוקר מביאים לכם לחדר ואפשר לקחת אותה לפיקניק על החוף, רק שהארוחה היא כמיטב המסורת האמריקנית – לא מושקעת במיוחד.
Coast Riders Inn: מוטל בסן סימאון, על כביש 1, כשישה ק"מ מטירת הרסט. החדרים מרווחים ונקיים, עם מקרר ומיקרוגל, והמחירים נוחים ביחס לאזור.
מקומות לינה מומלצים בסנטה ברברה
סנטה ברברה היא התחנה האחרונה לפני לוס אנג'לס, ושווה להישאר בה לילה כדי לטייל בעיר גם בערב.
Cheshire Cat Inn & Cottages: בית הארחה מקסים, שמורכב מחדרים וקוטג'ים שכל אחד מהם מעוצב אחרת, בתוך גנים בסגנון אנגלי. הוא נמצא ברחוב שקט, כקילומטר וחצי ממרכז העיר, וארוחת הבוקר כלולה במחיר.
Harbor View Inn: מלון ליד החוף, פחות מחמש דקות הליכה ממזח סטרנס. יש בו בריכה, ג'קוזי וספא, והחדרים מודרניים ומרווחים.
The Franciscan Hotel: מלון נעים בשכונת ווסט ביץ' (West Beach), כ-200 מטרים מהחוף, במרחק הליכה ממסעדות ובתי קפה. יש בו בריכה חיצונית וג'קוזי, והאורחים יכולים לקחת אופניים ולרכוב לאורך הטיילת. ארוחת בוקר קלה וחניה כלולות במחיר.
לסיכום
הנסיעה לאורך כביש 1 היא אחת החוויות הכי שוות בקליפורניה, והיא יכולה להיות אפילו עוד יותר מוצלחת אם מתכוננים מראש ונוסעים בנחת, בלי למהר. אני מאחלת לכם דרך צלחה, ומזמינה אתכם לספר לי בתגובות איך היה.
כתבות נוספות למטיילים בארה"ב
- סן פרנסיסקו – המדריך למטייל: מקומות לינה ואטרקציות מומלצות
- איפה לישון בסן פרנסיסקו || מלונות מומלצים בסן פרנסיסקו 2026
- מדריך למטייל בלוס אנג׳לס: מידע חשוב, מקומות לינה ואטרקציות מומלצות
- סן דייגו – המדריך למטייל 2026
- פארקי השעשועים המומלצים בקליפורניה
- כביש 66: המדריך המלא לרואוד טריפ על הכביש הכי מפורסם של אמריקה
- אוברסיז הייוויי (Overseas Highway) – המדריך לנסיעה בכביש המפורסם של פלורידה קיז
- הדרך להאנה – המדריך לנסיעה בכביש המפורסם במאווי, הוואי
- רואוד טריפ בארה"ב: 7 מסלולים מומלצים לטיול של שבועיים ויותר
- השכרת רכב בארצות הברית
- המדריך המלא למוטלים בארה"ב למשפחות
- טיול בארה"ב לפי עונות השנה




