טוקיו היא עיר שאין שנייה לה, עם גורדי שחקים ומעברי חצייה הומים, לצד מקדשים עתיקים, גנים שלווים ומוזיאונים שנראים כאילו הגיעו מהעתיד, שכונות של אנימה ושווקים של אוכל רחוב. בכתבה שלפניכם ריכזתי את כל האטרקציות המומלצות בטוקיו, לפי נושאים, כך שתוכלו לבחור מתוכן את אלה שהכי מתאימות לכם.
טיפ חשוב: אני ממליצה להזמין מראש את הכרטיסים לאטרקציות הפופולריות, במיוחד לתצפיות ולתערוכות של טים-לאב, כדי לא לגלות במקום שהכרטיסים לשעה שרציתם נגמרו.
מה בכתבה
מקדשים ואתרים היסטוריים
נתחיל דווקא מהצד העתיק והשקט יותר של טוקיו: מקדשים מסורתיים, יער ירוק בלב העיר ושרידי הטירה של השוגונים. כל אלה מזכירים שלעיר המודרנית יש גם היסטוריה ארוכה.
מקדש סנסו-ג'י ורובע אסאקוסה (Senso-ji)
סנסו-ג'י, שנמצא ברובע אסאקוסה (Asakusa), הוא אחד הסמלים המוכרים של טוקיו, ונחשב למקדש הבודהיסטי העתיק ביותר בעיר. לפי המסורת, בשנת 628 שני אחים דייגים מצאו ברשת שלהם, בנהר שנקרא היום סומידה, פסל של קאנון (דמות החמלה בבודהיזם), והמקדש הוקם כדי לשכן בו את הפסל. הדרך למקדש עוברת בשער קמינרימון (שער הרעם) עם הפנס האדום הענק, וממשיכה לאורך נאקאמיסה-דורי (Nakamise-dori). זה רחוב של כ-250 מטר עם דוכנים של מזכרות וחטיפים יפניים מסורתיים, שמוביל עד האולם המרכזי והפגודה בת חמש הקומות.
הכניסה למתחם המקדש חופשית. האולם המרכזי פתוח בין 6:00 ל-17:00, למעט מאוקטובר עד מרץ אז הוא נפתח ב-6:30. בשעות היום המקום עמוס מאוד, ולכן מומלץ להגיע מוקדם בבוקר או אחרי השקיעה (אז השערים, הפגודה והאולם המרכזי מוארים, והמתחם הרבה יותר רגוע).
רוצים להכיר את הסיפורים שמאחורי המקדש?
אפשר להצטרף לסיור מודרך של שעתיים שבו עוברים עם מדריך בשער קמינרימון, ברחוב נאקאמיסה, במקדש סנסו-ג'י ובמקדש אסאקוסה שצמוד אליו. בסוף הסיור גם מטיילים בסמטאות דנבואין-דורי (Denboin-dori) ובהופי סטריט (Hoppy Street), רחוב של איזקאיות (פאבים יפניים קטנים).
לפרטים ורכישת כרטיסים לסיור המודרך באסאקוסה ובמקדש סנסו-ג'י לחצו כאן.
מקדש מייג'י (Meiji Jingu) והרג'וקו
מקדש מייג'י הוא מקדש שינטו (הדת המסורתית של יפן), שמוקדש לקיסר מייג'י ולרעייתו הקיסרית שוקן. המתחם הושלם ב-1920, אך רוב המבנים נשרפו בהפצצות של מלחמת העולם השנייה ב-1945, ושוחזרו רק ב-1958. מסביב למקדש יש יער גדול שמורכב מכ-100 אלף עצים שנתרמו מכל רחבי יפן.
מתחנת הרג'וקו נכנסים ליער בכניסה הדרומית, ומשם הולכים אל המקדש כ-10 עד 15 דקות בשביל רחב ומוצל בין העצים. קשה להאמין שהתחנה ההומה נמצאת ממש מאחוריכם. לפי המסורת, אמצע השביל שמור לאלים, ולכן נהוג ללכת בצדדים שלו.
בדרך תעברו בשערי טוריי (שערים שמסמנים כניסה למקדש שינטו), ותראו קיר של חביות סאקה מעוטרות שנתרמו על ידי מבשלות מרחבי יפן. מולן עומדות חביות יין שנתרמו על ידי יינני בורגונדי שבצרפת. המקדש פתוח כל יום מהזריחה עד השקיעה, והכניסה אליו חופשית. אחרי הביקור, אפשר לעבור לצד השני של הרג'וקו, לרחוב טאקשיטה (Takeshita Street) הצבעוני והעמוס, רחוב להולכי רגל עם בוטיקים קטנים של אופנה, דוכני קרפים וצמר גפן מתוק בצבעי הקשת. בקיצור, ניגוד מושלם לשקט של המקדש.
אם אתם רוצים להבין לעומק את המקום שבו אתם מבקרים, תוכלו להצטרף לסיור מודרך של שעה וחצי, בקבוצה קטנה, עם מדריך מקומי שמסביר על דת השינטו ועל מוסד הקיסרות ביפן. הסיור יוצא מתחנת הרג'וקו, עובר בשערי הטוריי, בחביות היין והסאקה ובמקדש עצמו, וחוזר לתחנה.
לפרטים ורכישת כרטיסים לסיור המודרך במקדש מייג'י לחצו כאן.
הארמון הקיסרי והגנים המזרחיים (Imperial Palace East Gardens)
הארמון הקיסרי, מקום מגוריו של קיסר יפן, נמצא בלב העיר, בהליכה קצרה מתחנת טוקיו. הארמון עצמו סגור למבקרים, אבל הגנים המזרחיים פתוחים לקהל מאז 1968. הם נבנו על חלקים מהשטח של טירת אדו (Edo Castle), מושבם של השוגונים (השליטים הצבאיים של יפן) לבית טוקוגאווה. בגנים רואים את חומות האבן ואת הבסיס של המגדל המרכזי של הטירה, לצד גן יפני מטופח.
הכניסה לגנים חופשית. הם סגורים בימי שני ושישי, בין 28 בדצמבר ל-3 בינואר ובימים של אירועים רשמיים בחצר הקיסרית, ולכן כדאי לבדוק באתר של סוכנות משק הבית הקיסרי (הגוף הממשלתי שמנהל את ענייני משפחת הקיסר) לפני שמגיעים. מי שרוצים לראות גם את השטח הפנימי של הארמון, שסגור למבקרים, יכולים להצטרף לסיור הרשמי של הסוכנות. זה סיור של כשעה, שעובר בין המבנים שבשטח הארמון, ובהם מגדל השמירה פוג'ימי-יאגורה (Fujimi-yagura), וחוצה את הגשר שמול שער הארמון. כדאי להוריד מראש את האפליקציה של הסוכנות, עם מדריך קולי באנגלית. הסיורים לא מתקיימים בימי ראשון ושני ובחלק מהחגים. אפשר להירשם מראש באתר הסוכנות, או לקבל כרטיס ביום הביקור בשער קיקיו-מון (Kikyo-mon), אך כדאי להגיע מוקדם כי בשלב מסוים הכרטיסים נגמרים. חובה להביא דרכון.
ואם אתם רוצים להכיר את ההיסטוריה של טירת אדו ושל השוגונים, אפשר להצטרף לסיור מודרך של שעתיים עם מדריך דובר אנגלית. הסיור הזה לא נכנס לשטח הפנימי של הארמון, אלא מתמקד בגנים המזרחיים ובשרידי הטירה – הוא עובר בשער אוטה-מון (Ote-mon), בגן נינומארו ובשרידי טירת אדו.
לפרטים והזמנת כרטיסים לסיור המודרך בארמון הקיסרי ובגנים המזרחיים לחצו כאן.
תצפיות על העיר
טוקיו היא עיר עצומה, ואין דרך טובה יותר להבין את הגודל שלה מאשר לעלות למעלה. בעיר יש כמה מרפסות תצפית מרשימות, כל אחת עם נוף אחר. אם יש לכם זמן רק לאחת, הייתי ממליצה לבחור פשוט לפי מה שמשתלב לכם בטיול מבחינת זמן והאזור שבו אתם מטיילים באותו יום.
Shibuya Sky וצומת שיבויה (Shibuya Scramble Crossing)
צומת שיבויה הוא אחד המקומות המזוהים ביותר עם טוקיו. כל פעם שהרמזורים מתחלפים לירוק להולכי הרגל, מאות אנשים חוצים אותו בבת אחת מכל הכיוונים. ליד היציאה מהתחנה עומד הפסל של האצ'יקו (Hachiko), כלב מגזע אקיטה. האצ'יקו המשיך להגיע לתחנה ולחכות לבעליו, הפרופסור הידסבורו אואנו, במשך כמעט עשר שנים אחרי שהפרופסור נפטר ב-1925. הפסל פופולרי מאוד, אז צפו לתור קצר לצילום.
כדי להשיג את התמונה המושלמת, הכי שווה לראות את הצומת מלמעלה. Shibuya Sky היא מרפסת תצפית פתוחה על גג מגדל שיבויה סקרמבל סקוור (Shibuya Scramble Square), בגובה של כ-230 מטר. מהגג רואים את הצומת ממש מתחתיכם ואת העיר נפרשת לכל הכיוונים, ובימים בהירים אפשר לראות גם את הר פוג'י. הכרטיסים מתוזמנים לשעת כניסה מסוימת, ואפשר לקנות אותם כאן.
הכרטיסים לשעות השקיעה הם המבוקשים ביותר ונגמרים מהר. אז אם חשוב לכם לראות את השקיעה, הזמינו כמה שיותר מוקדם. שימו לב שבמזג אוויר סוער, למשל ברוח חזקה או בסופת ברקים, הגג עלול להיסגר.
אם אתם רוצים להבין קצת יותר על הצומת החשוב והסביבה, הצטרפו לסיור מודרך בין פסל האצ'יקו, רחוב סנטר גאי (Center Gai), מרכז הקניות פרקו (Parco), מיאשיטה פארק (Miyashita Park) ושיבויה יוקוצ'ו (סמטת אוכל מקורה), שמסתיים בתצפית מ-Shibuya Sky. הכניסה לתצפית כלולה בסיור.
טוקיו סקייטרי (Tokyo Skytree)
בגובה של 634 מטר, הסקייטרי הוא המבנה הגבוה ביפן. הוא נפתח ב-2012 ומשמש בעיקר כמגדל שידור, אך יש בו גם שתי קומות תצפית. הראשונה היא טמבו דק (Tembo Deck) בגובה 350 מטר, שבקומה התחתונה שלה יש רצפת זכוכית שקופה. השנייה היא טמבו גלריה (Tembo Galleria) בגובה של כ-450 מטר, שהיא רמפה משופעת שמקיפה את המגדל בספירלה ומטפסת עד הנקודה הגבוהה ביותר של התצפית. בבסיס המגדל נמצא מתחם טוקיו סולאמאצ'י (Tokyo Solamachi), עם חנויות ומסעדות, ושם נמצא גם אקווריום סומידה, שעליו אפשר לקרוא בכתבה טוקיו עם ילדים. מרובע אסאקוסה, שבו נמצא מקדש סנסו-ג'י, אפשר להגיע לסקייטרי בהליכה של כרבע שעה, כך שקל לשלב את שניהם באותו יום.
לרכישת כרטיס כניסה לתצפית בטוקיו סקייטרי לחצו כאן. היתרון של הזמנת הכרטיס מראש הוא דילוג על התור בקופות בכניסה.
שימו לב שאפשר לבחור בין מספר סוגי כרטיסים – לטמבו דק בלבד, לטמבו דק ולטמבו גלריה, כרטיס ערב שכולל משקה אלכוהולי או כרטיס בוקר שכולל משקה קל וחטיף.
מגדל טוקיו (Tokyo Tower)
מגדל טוקיו האדום-לבן, שתוכנן בהשראת מגדל אייפל, הושלם ב-1958 ומתנשא לגובה של 333 מטר. גם היום, כשיש בעיר מבנים גבוהים ממנו, הוא נשאר אחד הסמלים הבולטים של טוקיו, במיוחד בערב, כשהוא מואר מהשקיעה ועד חצות. במגדל יש שתי קומות תצפית: מרפסת התצפית הראשית (Main Deck) בגובה 150 מטר, ומרפסת התצפית העליונה (Top Deck) בגובה 250 מטר. הוא נמצא ליד פארק שיבא ומקדש זוג'ו-ג'י, ומשניהם יש נוף יפה אל המגדל המואר. שעות הפתיחה הן בין 9:00 ל-23:00, והכניסה האחרונה ב-22:30.
לרכישת כרטיסי כניסה למגדל טוקיו לחצו כאן. אפשר לבחור בין מספר סוגי כרטיסים – רק למרפסת הראשית (בתוקף לחצי שנה, בלי תאריך מוגדר), לשתי המרפסות (בוחרים שעת כניסה מראש), או סיור "יהלום" שכולל כניסה לשתי הקומות בלי תור, טרקלין עם שתייה וחטיפים, מדריך צמוד ותמונה למזכרת.
שימו לב שלא ניתן לבטל את הכרטיסים לאחר ההזמנה.
טיפ: תצפית בלי כרטיס מבניין ממשלת המטרופולין
בשינג'וקו, בקומה ה-45 של בניין ממשלת המטרופולין של טוקיו (Tokyo Metropolitan Government Building), יש שתי מרפסות תצפית, אחת בכל מגדל, בגובה של כ-202 מטר. הכניסה אליהן חופשית, וזו דרך מצוינת לראות את העיר מלמעלה בלי להזמין שום דבר מראש. שעות הפתיחה וימי הסגירה שונים בין שני המגדלים, אז כדאי לבדוק באתר הרשמי לפני שאתם מגיעים.
מוזיאונים ואמנות
טוקיו היא גם עיר של אמנות ותרבות, מאוצרות עתיקים ועד תערוכות דיגיטליות שאין להן אח ורע. ריכזתי כאן שלושה מוזיאונים שונים מאוד זה מזה, כך שבטוח תמצאו את האחד שלכם.
תערוכות טים-לאב: Planets ו-Borderless
טים-לאב (teamLab) היא קבוצה יפנית של אמנים, מתכנתים ומהנדסים, שיוצרת תערוכות של אמנות דיגיטלית סוחפת: חללים מלאים באורות, השתקפויות, צלילים ותנועה, שמגיבים למבקרים ומשתנים כל הזמן. בטוקיו יש שתי תערוכות קבועות של טים-לאב, שכל אחת מהן מציעה חוויה קצת אחרת.
teamLab Planets נמצאת בטויוסו (Toyosu), ליד המפרץ. לתערוכה נכנסים יחפים, ובחלק מהחדרים הולכים בתוך מים שמגיעים עד הברך. אז כדאי ללבוש מכנסיים שאפשר להפשיל. התערוכה אמורה לפעול עד סוף 2027. זה מועד זמני, והוא כבר הוארך בעבר.
teamLab Borderless נפתחה במיקום חדש במתחם אזבודאי הילס (Azabudai Hills), בפברואר 2024. כאן העבודות נעות בין החדרים ו"חוצות" את הקירות, ומשם מגיע השם, בורדרלס (בלי גבולות). אנחנו ביקרנו ב-Borderless עם הבן שלנו, שהיה אז בן 3.5, והוא היה מרותק מהאורות, מהצלילים ומהאינטראקציות. בחרנו דווקא ב-Borderless ולא ב-Planets, כי כאן לא הולכים במסלול קבוע. טיפ מניסיון: כדאי להגיע לקראת שעת הסגירה, כשרוב החדרים כבר ריקים. מניסיון אישי, ממש מומלץ!
לשתי התערוכות קונים כרטיס לשעת כניסה מסוימת. הכרטיסים נגמרים מהר, במיוחד בסופי שבוע, ולכן הייתי ממליצה להזמין מוקדם ככל האפשר. שימו לב שהתערוכות פחות מתאימות אם יש לכם רגישות לאורות.
ב-teamLab Planets אפשר להיכנס רק בחצי השעה הראשונה של חלון הזמן שבחרתם. אי אפשר להזמין כרטיס לאותו יום, ואי אפשר לבטל אחרי ההזמנה. יש גם כרטיס פרימיום שמקצר את ההמתנה בכניסה, אבל לא את התורים לחדרים בתוך התערוכה.
לרכישת כרטיס כניסה ל-teamLab Planets לחצו כאן.
לרכישת כרטיס כניסה ל-teamLab Borderless לחצו כאן.
המוזיאון הלאומי של טוקיו (Tokyo National Museum)
המוזיאון הלאומי של טוקיו, בפארק אואנו, הוא המוסד הוותיק מסוגו ביפן. ראשיתו בתערוכה שנערכה ב-1872. באוסף כ-120 אלף פריטים, ובהם כ-90 שהוכרזו כאוצרות לאומיים של יפן. בכל רגע מוצגים יותר מ-3,000 פריטים, בהם חרבות ושריונות של סמוראים, פסלים, קרמיקה וכלים, מהתקופות הקדומות של יפן ועד תקופת אדו. אל תפספסו את הגלריה של אוצרות הוריו-ג'י (Horyuji): פריטים עתיקים שמקדש הוריו-ג'י בנארה תרם למשפחת הקיסר ב-1878.
זה מקום מצוין להכיר את ההיסטוריה והאמנות של יפן, וגם לבלות בו יום גשום. המוזיאון סגור בימי שני. כשיום שני הוא חג, המוזיאון פתוח בו ונסגר למחרת. קל לשלב את הביקור עם טיול בפארק אואנו, שעליו כתבתי בהמשך.
לרכישת כרטיסים למוזיאון לחצו כאן.
לאור גודלו של המוזיאון, אם אתם רוצים לעשות סיור ממוקד בפריטים המעניינים והחשובים יותר, בצירוף הסברים על מה שאתם רואים, מומלץ לקחת סיור עם מדריך דובר אנגלית. יש סיורים של שעתיים או של 4 שעות, והם מתאימים לילדים מגיל 10. כרטיסי הכניסה למוזיאון כלולים במחיר הסיור.
לפרטים והזמנת כרטיסים לסיור פרטי במוזיאון הלאומי של טוקיו לחצו כאן.
מוזיאון ג'יבלי (Ghibli Museum)
אם אתם, או הילדים שלכם, אוהבים את הסרטים של סטודיו ג'יבלי, כמו "השכן שלי טוטורו" ו"המסע המופלא", המוזיאון הזה הוא חובה. המוזיאון נמצא במיטאקה (Mitaka) שבמערב טוקיו, בחלק המערבי של פארק אינוקאשירה. הוא נפתח ב-2001, ותכנן אותו הבמאי הייאו מיאזאקי בעצמו. האולם המרכזי מזכיר את בית המרחץ מ"המסע המופלא", ובמוזיאון יש גם העתק של חתולבוס מ"השכן שלי טוטורו". בתערוכות תגלו איך נוצרים סרטי אנימציה, ובאולם הקולנוע הקטן מוקרנים סרטים קצרים שאפשר לראות רק במוזיאון. שימו לב שאסור לצלם בתוך המוזיאון.
הכניסה למוזיאון אפשרית רק עם כרטיס שהוזמן מראש לתאריך ולשעה מסוימים, ולא מוכרים כרטיסים במקום. הכרטיסים לכל חודש יוצאים למכירה ב-10 לחודש שלפניו, והם נגמרים מהר מאוד. המוזיאון סגור בימי שלישי ומדי פעם גם בימים נוספים, לכן כדאי לבדוק את שעות הפתיחה באתר הרשמי. עוד מידע על מוזיאון ג'יבלי תמצאו בכתבה שלנו טוקיו עם ילדים.
אם לא הצלחתם להשיג כרטיסים באתר הרשמי, יש דרך לעקוף את הבעיה: אפשר להזמין ביקור מודרך של שעה וחצי עם מדריך מקומי, שכולל כרטיס כניסה. בוחרים כניסה בבוקר, אחר הצהריים או בכל שעה, ושעת הכניסה המדויקת נקבעת רק אחרי הנפקת הכרטיס. שימו לב שהכרטיס לא מובטח בזמן ההזמנה. אם לא נמצא לכם כרטיס, יציעו לכם תאריך אחר או החזר מלא. אחרי שהכרטיס מונפק, אי אפשר לבטל או לשנות. את ההזמנה צריך לעשות עם השם המלא כפי שהוא מופיע בדרכון.
לביקור מודרך במוזיאון ג'יבלי כולל כרטיס כניסה לחצו כאן.
פארקים וגנים
אחרי כמה ימים של רכבות עמוסות ורחובות הומים, תשמחו לגלות שבטוקיו יש גם פינות ירוקות ושקטות. שני הפארקים שלהלן הם גם אטרקציות בפני עצמם, במיוחד בעונת פריחת הדובדבן באביב ובעונת השלכת בסתיו.
שינג'וקו גיואן (Shinjuku Gyoen National Garden)
במרחק הליכה קצר מתחנת שינג'וקו, אחת התחנות העמוסות בעיר, מסתתר גן לאומי ענק בשטח של כ-580 דונם. בתקופת אדו היה כאן מקום המגורים של משפחת נאיטו, משפחה של דאימיו (אדוני אדמה פיאודליים). בהמשך הפך המקום לגן הקיסרי, שהושלם ב-1906. הגן נהרס בהפצצות של מלחמת העולם השנייה ב-1945, ונפתח לקהל הרחב כגן לאומי ב-1949.
מה שמיוחד בשינג'וקו גיואן הוא השילוב בין שלושה סגנונות של גנים: גן פורמלי סימטרי בסגנון צרפתי, עם שדרת עצי דולב; גן נוף בסגנון אנגלי, עם מדשאה רחבה ועצים גדולים; וגן יפני מסורתי שמתוכנן לטיול רגלי, ובו הביתן הטאיוואני ההיסטורי (Kyu-Goryotei). בגן יש גם חממה גדולה עם צמחים טרופיים וסובטרופיים, ובהם סחלבים. זו החממה הוותיקה מסוגה ביפן, והיא נבנתה מחדש ב-2012 כחממה לשימור צמחים בסכנת הכחדה. באביב פורחים בגן יותר מאלף עצי דובדבן, מזנים שונים, מסוף מרץ ועד סוף אפריל, כך שהעונה כאן ארוכה יחסית לשאר העיר.
הגן סגור בימי שני, חוץ מבעונת הפריחה (25 במרץ עד 24 באפריל) ובמחצית הראשונה של נובמבר, אז הוא פתוח כל יום. כשיום שני הוא חג, הגן נסגר למחרת. לגן יש שלושה שערים: שינג'וקו, אוקידו וסנדגאיה. אפשר להיכנס עם כרטיס תחבורה נטען (כמו סויקה) או עם כרטיס אלקטרוני בטלפון. שימו לב שאסור להכניס לגן אלכוהול.
כרטיס הכניסה תקף ל-180 יום מיום הרכישה, כך שלא צריך להתחייב מראש לתאריך. לא ניתן לבטל את הכרטיס, אבל אם הגן נסגר בגלל מזג אוויר, אפשר להשתמש בו ביום אחר.
לרכישת כרטיס כניסה לשינג'וקו גיואן לחצו כאן.
יש גם אפשרות לקחת סיור מודרך של שעתיים בגן, עם מדריך דובר אנגלית. הסיור יוצא מתחנת שינג'וקו-גיואנמאה ומסתיים בתחנת סנדגאיה. הוא עובר בשלושת סגנונות הגנים ומחירו כולל את מחיר כרטיס הכניסה לגן.
לפרטים והזמנת כרטיסים לסיור המודרך בשינג'וקו גיואן לחצו כאן.
פארק אואנו (Ueno Park)
פארק אואנו הוא אחד הפארקים הציבוריים הראשונים ביפן. הוא הוקם ב-1873, על שטח שהיה שייך בעבר למקדש קאן'אי-ג'י (Kan'ei-ji). והיום זה אחד המקומות הכי נעימים בטוקיו לבלות בהם חצי יום: יש בו שבילים מוצלים ובריכת שינובאזו (Shinobazu Pond), שבה אפשר לשכור סירת פדלים. באביב פורחים בפארק מאות עצי דובדבן, ואלפי מקומיים מגיעים לפיקניק מתחתם (הנאמי – צפייה בפריחה). בערב נדלקים פנסים לאורך השבילים ויוצרים מראה רומנטי וקסום. שימו לב שבעונה הזו הפארק עמוס מאוד.
אבל הסיבה העיקרית להגיע לאואנו היא המוזיאונים. בתוך הפארק נמצאים המוזיאון הלאומי של טוקיו, שעליו כתבתי למעלה, המוזיאון הלאומי לאמנות מערבית, שתכנן האדריכל לה קורבוזיה והוכרז ב-2016 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, והמוזיאון הלאומי לטבע ולמדע. במוזיאון לטבע ולמדע מוצג גם האצ'יקו, הכלב הנאמן מצומת שיבויה. הכניסה לפארק חופשית.
ממש ליד הפארק נמצא שוק אמיוקו (Ameyoko) – רחוב הומה עם דוכני אוכל, פירות וחנויות, שעליו תוכלו לקרוא גם במדריך לטוקיו. זה מקום מצוין לסיים בו את הביקור.
עוד אטרקציות בטוקיו
הנה עוד כמה אטרקציות שמראות צדדים שונים מאוד של טוקיו – אוכל, תרבות הפופ, והצד המסורתי של העיר.
שוק צוקיג'י החיצוני (Tsukiji Outer Market)
צוקיג'י היה שוק הדגים הסיטונאי המפורסם של טוקיו. ב-2018 עבר השוק הסיטונאי, כולל מכירות הטונה הפומביות, למתחם חדש בטויוסו (Toyosu), אבל החלק החיצוני נשאר במקומו, ויש בו יותר מ-400 חנויות, דוכנים ומסעדות קטנות. זה המקום לטעום קערות אורז עם פירות ים טריים (קאיסנדון), צדפות ודיונונים צלויים וטמאגויאקי (חביתה יפנית מתוקה על מקל). אפשר גם לקנות סכינים יפניות, כלי מטבח, כלי שולחן ומוצרי מזון.
שעות הפתיחה משתנות מחנות לחנות, אבל רוב השוק פעיל בערך בין 9:00 ל-14:00. הרבה חנויות סגורות בימי ראשון, בחלק מימי רביעי ובחגים, ולכן כדאי לבדוק את לוח הפעילות של השוק לפני שמגיעים. הייתי ממליצה להגיע בבוקר, לפני שהמנות הפופולריות נגמרות, ולהביא מזומן, כי ברוב החנויות משלמים רק במזומן.
סקרנים לדעת יותר על המקום?
לסיור מודרך בשוק צוקיג'י ובמקדש הבודהיסטי צוקיג'י הונגאן-ג'י (Tsukiji Hongan-ji), לחצו כאן. שימו לב שהאוכל והשתייה לא כלולים בסיור, וקונים אותם במהלכו.
אקיהברה (Akihabara)
אקיהברה, שמכונה גם "עיר החשמל" (Electric Town), התפתחה אחרי מלחמת העולם השנייה כמרכז למכירת מוצרי חשמל ואלקטרוניקה. בשנות ה-80 וה-90 היא הפכה גם למרכז של תרבות האוטאקו (חובבי אנימה, מנגה ומשחקי וידאו). היום הרחובות באזור מלאים בחנויות של משחקי וידאו, מנגה, דמויות אספנות ומחשבים, באולמות ארקייד ובבתי קפה "מייד" (Maid Café). אלה בתי קפה שבהם המלצריות לבושות כמשרתות, ומארחות את הלקוחות כאילו הם בעלי הבית שחזרו הביתה.
בימי ראשון, בין 13:00 ל-18:00, נסגר קטע מרחוב צ'ואו-דורי (Chuo-dori), הרחוב הראשי של השכונה, לתנועת כלי רכב והופך למדרחוב, וזה זמן נעים במיוחד לשוטט בו.
כדי להכנס לעולם האנימה עם מי שמכיר אותו, מומלץ להצטרף לסיור מודרך בקבוצה קטנה שבו מבקרים בחנויות אנימה ומשחקי רטרו, ומשחקים במריו קארט באולם ארקייד. אפשר לבחור בין סיור של שעתיים לבין סיור של שלוש שעות שכולל גם ביקור בבית קפה "מייד", עם משקה או קינוח ותמונת פולארויד.
לפרטים והזמנת מקום בסיור מודרך באקיהברה לחצו כאן.
שינג'וקו בלילה: קאבוקיצ'ו, גולדן גאי ואומואידה יוקוצ'ו
כשמחשיך, שינג'וקו מתמלאת בשלטי ניאון ובאנשים. קאבוקיצ'ו (Kabukicho) הוא רובע הבילויים של שינג'וקו, עם מסעדות, ברים ומועדונים, ועל הגג של בניין טוהו (Toho) מציץ ראש ענק של גודזילה. ברחובות הראשיים מסתובבים הרבה תיירים, אבל שימו לב למשדלים ברחוב שמנסים להכניס עוברים ושבים לברים: עדיף לסרב בנימוס ולהמשיך ללכת, ולהיכנס רק למקומות שבחרתם בעצמכם.
ממש ליד קאבוקיצ'ו נמצא גולדן גאי (Golden Gai), מבוך של שש סמטאות צרות עם עשרות רבות של ברים זעירים. המקום התפתח אחרי מלחמת העולם השנייה, ובמשך השנים היה מקום מפגש של סופרים ואמנים. בצד המערבי של תחנת שינג'וקו, כעשר דקות הליכה מגולדן גאי, נמצאת אומואידה יוקוצ'ו (Omoide Yokocho, "סמטת הזיכרונות"), סמטה צפופה עם כשישים דוכנים ומסעדות קטנות, רבים מהם של יאקיטורי (שיפודי עוף על גחלים). גם היא התחילה כשוק שחור בסוף שנות ה-40.
הדרך הכי טעימה להכיר את האזור היא בסיור אוכל של שלוש שעות בקבוצה קטנה, עם מדריך מקומי דובר אנגלית. בסיור טועמים 13 מנות ב-4 מקומות שונים: דוכן, איזקאיה, מסעדה מסורתית וגסטרו-בר, ושני משקאות כלולים בסיור. המסלול עובר באומואידה יוקוצ'ו ובקאבוקיצ'ו. יש סיורים בצהריים ובערב.
לפרטים והזמנת סיור אוכל בשינג'וקו לחצו כאן.
מעדיפים ערב של ברים? הצטרפו לסיור עם מדריך מקומי בשלושה ברים ואיזקאיות קטנים, באומואידה יוקוצ'ו ובקאבוקיצ'ו. שימו לב שהאוכל והשתייה לא כלולים בסיור ומשלמים עליהם במזומן במקום. משך הסיור 3 שעות וניתן להשתתף בו מעל גיל 20.
לפרטים והזמנת סיור ברים ואיזקאיות בשינג'וקו לחצו כאן.
סומו בריוגוקו (Ryogoku)
סומו הוא אחד הסמלים של התרבות היפנית, וטוקיו היא הבית שלו. בשכונת ריוגוקו נמצא אולם הסומו ריוגוקו קוקוגיקאן (Ryogoku Kokugikan), שבו נערכים שלושה מתוך ששת טורנירי הסומו הגדולים של השנה: בינואר, במאי ובספטמבר. כל טורניר נמשך 15 ימים, מיום ראשון עד יום ראשון. אם הטיול שלכם נופל על אחד מהם, כדאי לקנות כרטיסים מראש, אבל אפשר גם לקנות במקום ביום התחרות.
בשאר השנה, הדרך לראות סומו אמיתי היא אימון בוקר באחד מבתי הסומו (heya, המקום שבו לוחמי הסומו גרים ומתאמנים). רוב בתי הסומו נמצאים בריוגוקו, והביקור בהם נעשה בדרך כלל בסיור מאורגן.
בסיור של שלוש שעות תצפו בסומו אמיתי, לא במופע, עם הסברים של עיתונאי סומו לשעבר, ותצטלמו למזכרת. אחרי הצפייה ממשיכים לסיור הליכה קצר באזור ריוגוקו. שימו לב שיושבים על הרצפה בזמן הצפייה, שחייבים לשמור על שקט, ואסור לצלם עם פלאש.
לפרטים והזמנת מקומות בסיור צפייה בסומו לחצו כאן.
מעדיפים חוויה קלילה יותר?
במופע סומו של 75 דקות בשיבויה תצפו בהדגמות ובקרבות של לוחמי סומו, עם מנחה דובר אנגלית שמסביר על הטקסים ועל ההיסטוריה של הענף. בסוף המופע תוכלו להצטלם עם הלוחמים, וכמה מהצופים גם נבחרים בהגרלה להתמודד מול לוחם בזירה! זה אמנם מופע ולא תחרות אמיתית, אבל זו דרך נהדרת להכיר את הסומו.
להזמנת כרטיסים למופע סומו בשיבויה לחצו כאן.
טוקיו דיסנילנד ודיסני-סי (Tokyo Disney Resort)
אם אתם מטיילים עם ילדים, או פשוט אוהבים פארקי שעשועים, כדאי לשריין יום לאחד משני הפארקים של דיסני בסביבת טוקיו: טוקיו דיסנילנד (Tokyo Disneyland) או טוקיו דיסני-סי (Tokyo DisneySea), שנפתח ב-2001. ב-2024 נפתח בדיסני-סי אזור חדש, פנטזי ספרינגס (Fantasy Springs), ובו מתקנים בהשראת סרטי דיסני כמו "לשבור את הקרח". כדי לעלות על המתקנים באזור הזה צריך להשיג Standby Pass באפליקציה הרשמית של הפארק.
שני הפארקים נמצאים באוראיאסו (Urayasu) שבמחוז צ'יבה, ממש ליד טוקיו. מגיעים ברכבת לתחנת מאיהאמה (Maihama), כרבע שעה מתחנת טוקיו. מהתחנה הולכים כחמש דקות לדיסנילנד, ולדיסני-סי ממשיכים בקו הרכבת של אתר הנופש (Disney Resort Line). עוד טיפים לביקור בפארקים תמצאו בכתבה שלנו טוקיו עם ילדים
לרכישת כרטיסים לדיסנילנד או לדיסני-סי לחצו כאן.
אנחנו מאחלים לכם טיול נפלא בטוקיו, ומזמינים אתכם לכתוב לנו בתגובות על החוויות שלכם ועל האטרקציות שהכי אהבתם!
עוד כתבות באתר למטיילים בטוקיו
טוקיו – המדריך למטייל 2026: מידע חשוב ואטרקציות מומלצות
מלונות מומלצים בטוקיו – איפה לישון בטוקיו
טוקיו – מסלול טיול של חמישה ימים
