רואוד טריפ בארה"ב הוא חלום שרואים שוב ושוב בסרטים אמריקאיים, ולא סתם. הוא מגלם את תחושת החופש האינסופי, עם כבישים ארוכים שחוצים מרחבים עצומים, עיירות קטנות באמצע הדרך שבהן אפשר להמציא את עצמכם מחדש, ופארקים לאומיים עם נופים שקשה להאמין שהם אמיתיים. אם הגיע היום והחלטתם להפוך את הרואוד טריפ בארה"ב מחלום למציאות, המשיכו לקרוא! הכתבה הבאה תעשה לכם סדר בכל מה שצריך לדעת כדי להוציא טיול כזה לפועל, כולל המלצות למסלולים מעולים של שבועיים ויותר.
מה בכתבה
למה מתכוונים כשאומרים רואוד טריפ בארה"ב?
ההגדרה המקובלת של רואוד טריפ היא טיול שבו הנסיעה היא לא רק אמצעי הגעה ממקום למקום, אלא טיול שבו הדרך היא חלק מרכזי מהחוויה. במקום לטוס למקום אחד ולהישאר באזור במשך כל החופשה, שוכרים רכב, בוחרים אזור או תוואי כללי ומתקדמים בין ערים, עיירות, פארקים ואתרי טבע. לפעמים נשארים כמה לילות בכל מקום, ולפעמים מקום הלינה משתנה כמעט כל יום.
הטיול יכול להיות מעגלי, כך שמתחילים ומסיימים באותה עיר, או חד-כיווני, שבו מחזירים את הרכב במקום אחר מזה שבו לקחתם אותו. אפשר לבנות מסלול מתוכנן לפרטי פרטים ולהזמין מראש את כל מקומות הלינה, ואפשר להשאיר חלק מהימים פתוחים ולהחליט תוך כדי איפה לעצור ולכמה זמן. מנסיוני, למעט בתוך פארקים מבוקשים, כמעט אין בעיה להיות ספונטנים עם מקומות לינה בארה"ב, כמובן אם שומרים על גמישות מסוימת מבחינת מיקום ומחיר.
חלק מכל טיול הוא גם איפה ומה אוכלים. ברואוד טריפ אמריקאי אפשר לבסס את כל הארוחות על מסעדות ודיינרים לאורך הדרך, או שאפשר להצטייד בסופר, לקנות צידנית לרכב ולעצור לפיקניקים מול הנוף. יש גם הרבה אפשרויות לינה – במלונות נוחים בערים הגדולות, במוטלים פשוטים לצד הכביש, בבקתות סמוך לפארקים, או אפילו בקמפינג.
בכל מקרה, המשותף לכל הרואוד טריפים הוא שהרכב הופך למעין בסיס נייד: המזוודות, המים, החטיפים, ציוד הטיולים וכל מה שצריך נמצאים אתכם. לכן מסלול טוב צריך להתחשב לא רק באטרקציות שרוצים לראות, אלא גם בזמני הנהיגה, במספר המעברים בין מקומות הלינה, באפשרויות ההצטיידות בדרך ובקצב שמתאים לכם. המטרה היא לא להספיק כמה שיותר נקודות על המפה, אלא ליהנות גם מכל מה שקורה ביניהן.
לפני שיוצאים לדרך: איך מתכננים רואוד טריפ בארה"ב?
אחד היתרונות הגדולים ברואוד טריפ הוא החופש לבנות אותו בדיוק כמו שמתאים לכם. מצד שני, כדי שהחופש הזה לא יהפוך לרצף אינסופי של שעות נהיגה, חיפושים אחרי מלון וארוחות בתחנות דלק, כדאי להחליט מראש על כמה דברים בסיסיים: כמה זמן יש לכם, לאן נכון לנסוע בעונה שבה אתם מטיילים, איזה רכב תצטרכו, איפה תישנו, ועד כמה אתם רוצים להשאיר מקום לספונטניות.
כמה זמן כדאי להקדיש לטיול?
שבועיים הם נקודת פתיחה טובה לרוב המסלולים בכתבה, אבל לא בהכרח הזמן האידיאלי לכולם. בחלק מהמסלולים אפשר להספיק את התחנות המרכזיות בשבועיים, ובאחרים שלושה שבועות יאפשרו לטייל בקצב נוח יותר, לצאת לטיולים רגליים ולהישאר מדי פעם שניים או שלושה לילות באותו מקום.
כשמתכננים את המסלול, כדאי לזכור שארבע או חמש שעות נהיגה לפי גוגל מפות יכולות להתארך להרבה יותר. צריך להוסיף עצירות לתדלוק, לאוכל ולשירותים, כניסה לפארקים, עומסי תנועה וכמובן עצירות לא מתוכננות בנקודות תצפית ובמקומות שתגלו בדרך. הרי בשביל זה יצאתם לרואוד טריפ. החישוב שאני לרוב משתמשת בו הוא להכפיל את משך הזמן על פי גוגל ב-1.5, החל מהשעה השלישית. כלומר 3 שעות נסיעה "על הנייר" יקחו כ-4.5 שעות בפועל. זה נותן הערכה מקסימלית של משך הנסיעה, כך שאין הפתעות. מקסימום מגיעים מהר יותר.
כדאי גם להימנע מרצף ארוך של ימי נסיעה מתישים. יום נהיגה ארוך מדי פעם הוא לא אסון, אבל אם מחליפים מקום לינה כל יום ונוסעים מאות קילומטרים כל יום, הטיול עלול להפוך מהר מאוד למרוץ בין נקודות על המפה. ואל תשכחו שהמרחקים הם במיילים ולא בקילומטרים! כלל אצבע טוב הוא לשלב בין ימי נסיעה לימי טיול רגועים יותר, ולנסות להישאר לפחות שני לילות בחלק מהתחנות המרכזיות.
בחרו את המסלול לפי העונה
במדינה גדולה כמו ארצות הברית אין עונה אחת שמתאימה לכל המסלולים. בקיץ כל הכבישים והמסלולים בפארקים ההרריים לרוב פתוחים, אבל באזורים המדבריים עלול להיות חם מאוד. הסתיו הוא הזמן המבוקש ביותר לצפייה בשלכת בניו אינגלנד, ופלורידה נעימה במיוחד דווקא בחורף ובאביב.
לכן, לפני שמתאהבים במסלול מסוים, חשוב לבדוק לא רק את הטמפרטורות הממוצעות, אלא גם אם יש כבישים שנסגרים בעונה הזאת, מתי מחשיך, מה הסיכוי לשלג, להוריקן, או לשרב, ומה רמת העומס התיירותי באזור. זכרו שתנאי מזג האוויר עשויים להשתנות מאוד אפילו בתוך אותו מסלול. כי הרי בטיול אחד אפשר לעבור כמה פעמים את אורכה של מדינת ישראל! אז כדאי לוודא שכל המקומות במסלול פתוחים ושמזג האוויר בהם יתאים לתכניות שלכם.
חשוב להביא בחשבון גם את המחירים ואת זמינות מקומות הלינה. בקיץ ובחגים אמריקאיים אזורים מבוקשים עלולים להתמלא זמן רב מראש. האמריקאים עצמם מתכננים את החופשות שלהם לפעמים שנה מראש! והמשמעות של הזמנה ברגע האחרון, או במקומות מבוקשים כמו ניו אינגלנד בתקופת השלכת, היא בדרך כלל מחירים גבוהים יותר. בכתבה שלנו על טיול בארה"ב לפי עונות השנה תוכלו לקרוא בהרחבה אילו אזורים מתאימים לכל מועד בשנה.
מסלול מעגלי או נסיעה בכיוון אחד?
מכיוון שמסלול מעגלי מתחיל ומסתיים באותה עיר, הוא בדרך כלל פשוט וזול יותר מבחינת הטיסות והשכרת הרכב. מסלול חד-כיווני מאפשר להתקדם בלי לחזור על אותה הדרך ולפעמים חוסך שעות רבות של נהיגה, אבל החזרת הרכב בסניף אחר עלולה להיות כרוכה בעלות גבוהה יותר.
אין אפשרות אחת שנכונה תמיד. בקליפורניה, למשל, הגיוני לעיתים להתחיל בסן פרנסיסקו ולסיים בלוס אנג'לס או בסן דייגו. במסלול בין הפארקים של יוטה ואריזונה, לעומת זאת, אפשר לבנות מסלול מעגלי נוח שיוצא מלאס וגאס וחוזר אליה.
הטיפ שלי: לפני שמזמינים את הטיסות, כדאי להשוות את העלות הכוללת של שתי האפשרויות: מחיר הטיסות, השכרת הרכב, תוספת על החזרה בסניף אחר וזמן הנהיגה שנחסך. לפעמים מסלול חד-כיווני יקר יותר על הנייר, אבל יחסוך יום שלם של נסיעה משעממת. ולפעמים פשוט אין לנו זמן לעשות את הדרך חזרה ונעדיף להוסיף כסף אבל לחסוך בזמן.
כמה כדאי לתכנן מראש?
רואוד טריפ לא חייב להיות ספונטני לחלוטין, במיוחד כשמטיילים בעונות עמוסות או ליד פארקים לאומיים מבוקשים. כאמור, האמריקאים מתוכננים מאוד ותופסים את מקומות הלינה הרבה זמן מראש. מצד שני, גם אין צורך לתכנן כל שעה וכל עצירה בדרך.
לדעתי, כדאי להזמין מראש את מקומות הלינה באזורים שבהם ההיצע מוגבל, ובמיוחד בתוך הפארקים או ביישובים הקרובים לכניסות אליהם. בערים ובעיירות שבהן יש מבחר גדול יותר של מלונות ומוטלים, אפשר לפעמים להשאיר יותר מקום לשינויים. אבל אם חשוב לכם לישון במקום מסוים, בחדר משפחתי או בתקציב מוגדר, כדאי להזמין מוקדם יותר.
במסלולים ארוכים מומלץ להשאיר גם מעט מרווח ביטחון. מזג אוויר קיצוני, כביש שנסגר, תקלה ברכב או מקום שתרצו להקדיש לו עוד יום יכולים לשנות את התוכניות. לא חייבים להשאיר יום שלם ללא תוכנית, אבל כדאי להימנע מלוח זמנים שבו כל שינוי קטן מערער את כל המשך הטיול. עם זאת, מנסיוני, גם כשקורים שינויים לא צפויים, לרוב אפשר לבנות תכנית חלופית ספונטנית שהיא לא פחות מוצלחת.
השכרת רכב לרואוד טריפ בארה"ב
הרכב יהיה הבית השני שלכם לאורך הטיול, ולכן לא כדאי לבחור אותו רק לפי המחיר הנמוך ביותר. רכב קטן יכול להספיק לזוג שנוסע עם מעט ציוד, אבל למשפחה או לקבוצה עם כמה מזוודות כדאי לבחור רכב מרווח יותר. חשוב לבדוק לא רק את מספר המושבים, אלא גם אם יש בתא המטען מספיק מקום לכל הציוד, במיוחד אם אתם יותר משני אנשים ואין הרבה מקום לציוד במושב האחורי.
ברוב המסלולים לא באמת צריך רכב שטח אמיתי. בפארקים הלאומיים ובאתרי הטבע הפופולריים רוב הכבישים סלולים ונגישים, כך שרכב משפחתי רגיל או SUV יעמדו במשימה בלי בעיה. רכב גדול יותר אמנם יותר נוח ויש בו יותר מקום לציוד, אבל הוא גם צורך יותר דלק, ולחלקנו יהיה מורכב יותר לנהוג בו או לחנות אותו במרכזי ערים.
לפני שמזמינים, כדאי לבדוק מה כולל המחיר מבחינת ביטוחים והשתתפות עצמית, האם קיימת הגבלת קילומטרים, כמה עולה להוסיף נהג נוסף ומהי מדיניות הדלק. במסלול חד-כיווני חשוב לבדוק גם אם נגבית תוספת על החזרת הרכב בעיר או במדינה אחרת.
כדאי לבדוק מראש גם את דרך החיוב על נסיעה בכבישי אגרה. בחלק מהאזורים אין אפשרות לשלם במזומן, וחברות ההשכרה עשויות לגבות עמלה נוספת עבור השימוש במערכת התשלום שלהן. בנוסף, אל תסתפקו בשם קטגוריית הרכב: בדקו כמה נוסעים ומזוודות היא אמורה להכיל, וזכרו שהדגם המוצג בהזמנה הוא בדרך כלל דוגמה בלבד.
מומלץ להזמין את הרכב מוקדם, במיוחד אם נוסעים בקיץ, בחגים אמריקאיים או בהרכב שמצריך מיניוואן או רכב גדול. עם זאת, כדאי לבחור ככל האפשר בהזמנה שניתנת לביטול ולבדוק שוב את המחירים לקראת הנסיעה. לפעמים המחיר יורד ואפשר לבצע הזמנה חדשה ומשתלמת יותר.
אני באופן אישי מעדיפה לחפש רכבים להשכרה באתר פאפם-פאפם. זה מנוע חיפוש ישראלי שעל כל היתרונות שלו כתבתי כאן. כדאי גם לקרוא את הכתבה שלנו על השכרת רכב בארה"ב.
האם כדאי לקחת את הרכב מיד אחרי הנחיתה?
לא תמיד. אם מתחילים את הטיול בכמה ימים בניו יורק, סן פרנסיסקו, בוסטון או עיר אחרת שבה הרכב בעיקר יעמוד בחניון יקר, בדרך כלל עדיף לאסוף אותו רק כשיוצאים מהעיר. כך חוסכים את מחיר ההשכרה והחניה וגם נמנעים מנהיגה מיותרת בעיר.
נושא נוסף שחשוב לשקול: האם מתאים לכם לנחות וישר לקחת רכב ולצאת לדרך? או שאתם מעדיפים לקחת לפחות יום של מנוחה? אל תשכחו שצפוי לכם ג'ט לג… אני לרוב מעדיפה לישון בלילה הראשון בעיר שבה נחתתי, ולאסוף את הרכב רק למחרת. מצד שני, לפעמים החופשה קצרה בזמן וצריך להספיק ולצאת לרואוד טריפ בהקדם.
איך מתארגנים לחיים בדרכים?
כשנמצאים שבועיים או שלושה בדרכים, אפשר כמובן לאכול בדיינרים, במסעדות ובפאסט פוד לאורך המסלול, אבל שלוש ארוחות כאלה ביום עלולות להיות יקרות, כבדות ובעיקר לגזול לא מעט זמן. לרוב הכי נוח לשלב: ארוחה אחת מסודרת ביום, ובשאר הזמן להסתמך על קניות בסופר, ארוחת בוקר במלון ופיקניקים בדרך.
אחת הקניות הכי שימושיות בתחילת רואוד טריפ היא צידנית פשוטה. לא צריך להביא אחת מישראל: אפשר לקנות צידנית רכה או קשיחה בכל וולמארט או טראגט, בלי להוציא על זה הון. מלאו אותה בקרח (אל תסתמכו על קרחומים שלא תמיד יהיה לכם איפה להקפיא), הוסיפו פירות, ירקות, גבינות, יוגורטים, ואתם מסודרים. ברוב המלונות בארה"ב יש מכונת קרח חינמית, כך שתוכלו למלא את הצידנית מחדש כל בוקר. כשקונים אוכל, כדאי לבדוק מראש אם בחדר יש מקרר ומיקרוגל. בוולמארט ובעצם בכל סופר אפשר לקנות המון סוגים של ארוחות ערב מוכנות שרק דורשות חימום במיקרו.
טיפ שלי: אל תשכחו להביא מהבית או לקנות בתחילת הטיול כלי אוכל וסכו"ם (רב פעמי עדיף לסביבה!). זה תמיד עוזר כשרוצים לעצור לפיקניק ספונטני. עוד מוצרים שיעזרו לכם וכדאי להצטייד בהם על ההתחלה: מפיות, שקיות אשפה, מגבונים ובקבוקי מים. לא צריך כמובן להיערך למסע הישרדות, אלא רק להצטייד בכמה דברים קטנים שחוסכים עצירות מיותרות. הכי מבאס זה להפוך נסיעה של 3 שעות לנסיעה של 6 שעות רק כי עצרנו כל חצי שעה לקנות משהו אחר שחסר. אל תשאלו איך אני יודעת…
מה שעוד כדאי להביא מהארץ זה מטענים, מתאם לחשמל של ארה"ב, סוללה ניידת, ותיק שנוח לטייל איתו בשטח. אם אתם מתכננים קמפינג, ובעצם גם אם לא, תוכלו להיעזר ברשימת הציוד שנמצאת פה.
נקודה חשובה נוספת שקשורה למזון: חשוב מאוד לא להשאיר מזון גלוי ברכב באזורים שבהם יש דובים, ולפעול לפי הנחיות האחסון בפארקים ובאתרי הקמפינג.
מעבר לאוכל, כדאי לחשוב גם על הדברים הקטנים שיהפכו את השעות שלכם ברכב לנוחות יותר. אני למשל אוהבת שתמיד יש לי בהישג יד בגדים קצרים או ארוכים, מחוץ למזוודה. כלומר, אם התחלתי את הבוקר עם ארוך, אני שמה בצד גם בגדים קצרים – אם מזג האוויר צפוי להתחמם, ולהיפך. מומלץ גם להוריד מראש מפות לשימוש ללא אינטרנט, במיוחד אם המסלול עובר בפארקים ובאזורים מרוחקים שבהם הקליטה נוטה להיעלם בדיוק כשצריך אותה (לרשימת האפליקציות המומלצות שלנו לטיול בארה"ב לחצו כאן). ואם אתם נוסעים בהרכב משפחתי, שווה להכין מראש מוזיקה, פודקאסטים או משחקים לנסיעות הארוכות.
איך בוחרים מסלול?
אחרי שסגרנו את כל העניינים הפרקטיים, הגיע הזמן לבחור לאן נוסעים. ריכזנו עבורכם שבעה מסלולי רואוד טריפ מומלצים באזורים שונים של ארצות הברית, שכל אחד מהם מציע חוויה קצת אחרת. הטבלה הבאה תעזור לכם לקבל תמונה כללית ולהבין איזה מסלול מתאים לאורך הטיול, לעונה ולאופי החופשה שלכם. מיד אחרי הטבלה תמצאו פירוט על כל אחד מהם.
| המסלול | משך זמן מומלץ | העונה המומלצת | מה מחכה לכם בדרך |
| הפארקים של דרום־מערב ארה"ב | 14–21 יום | אביב וסתיו | קניונים, מדבריות, פארקים, לאס וגאס |
| קליפורניה וכביש 1 | 14–21 יום | רוב השנה | ערים, עיירות, חופים, פארקים לאומיים |
| ילוסטון, גרנד טיטון והרי הרוקי | 14–21 יום | קיץ ותחילת הסתיו | הרים, אגמים, חיות בר, גייזרים |
| ניו אינגלנד | 14–18 יום | קיץ וסתיו | עיירות, חופים, יערות, שלכת |
| הדרום המוזיקלי | 14–18 יום | אביב וסתיו | ערים, מוזיקה, אוכל, היסטוריה |
| פלורידה | 14–18 יום | חורף ואביב | עיירות, חופים, טבע, פארקי שעשועים |
| Route 66 | 21–28 יום | אביב וסתיו | עיירות דרכים, דיינרים, נוסטלגיה אמריקאית |
מסלולי הרואוד טריפ המומלצים שלנו בארה"ב
1. הפארקים של דרום־מערב ארה"ב
אם כשאתם חושבים על רואוד טריפ בארה"ב אתם מדמיינים כבישים פתוחים, סלעים אדומים, קניונים עצומים ונופים שלא נראים אמיתיים, זה כנראה המסלול בשבילכם. זה אחד מטיולי הרכב הקלאסיים והמרשימים ביותר בארה"ב, והוא משלב כמה מהפארקים הלאומיים המפורסמים של יוטה ואריזונה עם לאס וגאס ועם עיירות קטנות בלב המדבר.
משך מומלץ: 14–21 יום
העונה המומלצת: אביב וסתיו
נקודת התחלה וסיום נוחה: לאס וגאס
אחת מנקודות הפתיחה הנוחות למסלול היא לאס וגאס. אמנם מישראל מגיעים אליה בדרך כלל בטיסה עם עצירת ביניים או בטיסת המשך מתוך ארה"ב, אבל יש בה שדה תעופה גדול, מבחר רחב של רכבים להשכרה והיא במיקום מצוין לבניית מסלול מעגלי בין הפארקים של יוטה ואריזונה. אפשר גם להתחיל בלוס אנג'לס, בפיניקס או בסולט לייק סיטי, בהתאם למחירי הטיסות ולכיוון שבו תרצו לבנות את המסלול.
מלאס וגאס נוסעים תחילה לפארק הלאומי ציון, שבו אפשר ללכת בתוך המים בין קירות הקניון במסלול The Narrows, או לבחור באחד ממסלולי ההליכה והתצפיות האחרים בפארק. משם ממשיכים לפארק הלאומי ברייס קניון, המפורסם באלפי עמודי הסלע הכתומים שלו. כדאי להגיע לאחת התצפיות בשעות הזריחה או השקיעה, ואם יש זמן, גם לרדת למסלול הליכה בין עמודי הסלע עצמם.
התחנה הבאה היא הפארק הלאומי קפיטול ריף, שהוא הפייבוריט שלי! זה פארק פחות עמוס, שבו אפשר לנסוע בדרך הנופית, לטייל בין קירות הקניון ולבקר באזור פרויטה, עם המטעים, המבנים ההיסטוריים וחיות הבר שמסתובבות לעיתים ממש ליד הכביש. אחר כך ממשיכים לעיר מואב, שמשמשת בסיס מצוין לטיולים בשני פארקים שונים מאוד: בפארק הלאומי ארצ'ס תוכלו לראות אלפי קשתות אבן, ובהן Delicate Arch המפורסמת, ובפארק הלאומי קניונלנדס כדאי להגיע לתצפיות של Island in the Sky, המשקיפות מלמעלה על הקניונים שחצבו הנהרות קולורדו וגרין.
ממואב יורדים למוניומנט ואלי, פארק שבטי של אומת הנאוואחו ואחד הנופים המזוהים ביותר עם המערב האמריקאי. אפשר לנסוע בדרך העפר הנופית בין צוקי האבן העצומים, אם תנאי הדרך והרכב מאפשרים זאת, אבל מומלץ לשקול גם סיור ג'יפים עם מדריך נאוואחו מקומי. הסיור מגיע לאזורים מרוחקים יותר שאינם פתוחים למטיילים עצמאיים, ועובר בין תצורות הסלע המפורסמות של העמק, לצד הסברים על ההיסטוריה והתרבות המקומית.
משם ממשיכים לעיר פייג', שמשמשת בסיס לביקור באנטילופ קניון, קניון צר ומפותל שנכנסים אליו רק במסגרת סיור מודרך, ובהורסשו בנד, תצפית על עיקול כמעט מושלם של נהר הקולורדו. מי שרוצים להקדיש לאזור יותר זמן יכולים להוסיף גם שייט או בילוי באגם פאוול.
התחנה הבאה היא הפארק הלאומי גרנד קניון. כדאי לא להסתפק בתצפית אחת, אלא לנסוע בין כמה מנקודות התצפית לאורך הגדה הדרומית, להגיע בשעות הזריחה או השקיעה, ואם הכושר והזמן מאפשרים, לרדת לפחות לחלק מאחד השבילים אל תוך הקניון. מכאן חוזרים ללאס וגאס וסוגרים את המעגל.
למי שיש לפחות יומיים או שלושה נוספים, מומלץ להוסיף גם את סדונה. זו עיר בצפון אריזונה שמוקפת בצוקי אבן אדומים, ומגיעה לה עצירה בפני עצמה ולא רק ביקור קצר בדרך. אפשר לצאת בה למסלולי הליכה כמו Cathedral Rock או Devil’s Bridge, להצטרף לסיור ג'יפים וליהנות מהמסעדות, הגלריות והאווירה הנעימה בעיר.
מקומות לינה שכדאי להכיר לאורך המסלול
Cable Mountain Lodge – קשה להתחרות במיקום של המלון הזה: הוא נמצא בספרינגדייל, ממש ליד הכניסה לפארק הלאומי ציון ולמרכז המבקרים. תוכלו להשאיר את הרכב במלון ולצאת לטייל בפארק ברגל או בשאטל, יתרון משמעותי במיוחד בימים עמוסים. במתחם יש בריכה מול צוקי ציון, גישה לאזור ישיבה לצד הנהר, ובחלק מהיחידות גם מטבח וסלון. לא זול, אבל שווה!
Bryce Glamp And Camp – מתחם גלמפינג בקנונוויל, בין ברייס קניון לקפיטול ריף, לחוויה מדברית מיוחדת. היחידות מרווחות וממוזגות, וכוללות חדר רחצה פרטי, מטבחון ומרפסת מול הנוף. המיקום המרוחק יחסית והשמיים החשוכים הופכים אותו למקום מוצלח במיוחד לצפייה בכוכבים, ויש גם חלון באוהל במיוחד בשביל זה. מעבר לזה, המקום מתוקתק והצוות משקיען.
Red Agave Resort – אם אתם כוללים את סדונה בטיול, כדאי לכם לבדוק את המקום הזה, שממוקם ממש מול תצורות הסלע האדומות של Bell Rock ועם גישה ישירה למסלולי הליכה. אפשר לבחור בין יחידות סטודיו לבקתות דו־קומתיות עם מטבח, ובחצר המשותפת יש בריכה, ג'קוזי ואפשרות לשבת סביב מדורה מול הנוף, שפשוט אין לו תחרות.
2. קליפורניה וכביש 1
קליפורניה היא בחירה מצוינת למי שרוצים לשלב ברואוד טריפ אחד כמעט הכול: ערים גדולות, חופים של האוקיינוס, עיירות קטנות וציוריות, פארקים לאומיים, יקבים ואטרקציות שמתאימות גם למשפחות. והנסיעה לאורך כביש 1, בין מצוקים לאוקיינוס השקט, היא כמובן אחד משיאי המסלול.
משך מומלץ: 14–21 יום
העונה המומלצת: רוב השנה
נקודת התחלה וסיום: סן פרנסיסקו ולוס אנג'לס או סן דייגו
אפשר להתחיל את המסלול בסן פרנסיסקו ולסיים בלוס אנג'לס או בסן דייגו. היתרון במסלול מצפון לדרום הוא שבנסיעה לאורך כביש 1 האוקיינוס נמצא בצד ימין של הרכב, מה שמקל לעצור בתצפיות לאורך הדרך. בנוסף, גם בסן פרנסיסקו וגם בלוס אנג'לס יש שדות תעופה גדולים, ואפשר להזמין טיסה שנוחתת בעיר אחת וחוזרת מהאחרת.
מתחילים בסן פרנסיסקו, שבה כדאי להקדיש כמה ימים לגשר הזהב, לרציף הדייגים, לאי אלקטרז ולשכונות השונות של העיר. אין צורך ברכב בזמן השהות בעיר, ולכן אפשר לאסוף אותו רק ביום שבו יוצאים לדרך.
מסן פרנסיסקו נוסעים אל הפארק הלאומי יוסמיטי, שהוא אחד משיאי המסלול. כדאי להקדיש לו לפחות יומיים או שלושה כדי לראות את עמק יוסמיטי, את מצוקי הגרניט אל קפיטן ו־Half Dome, את המפלים ואת התצפיות המפורסמות. באביב ובתחילת הקיץ המפלים נמצאים בדרך כלל בשיאם, ובקיץ נפתחים גם הכבישים הגבוהים, ובהם מעבר טיוגה.
אחרי יוסמיטי חוזרים לכיוון החוף ומגיעים לעיר מונטריי, שבה אפשר לבקר באקווריום המפורסם, לצאת לשיט לצפייה בלווייתנים או לטייל לאורך Cannery Row, אזור היסטורי ותיירותי על קו המים, שבו נמצאים האקווריום, חנויות ומסעדות רבות. משם ממשיכים לעיירה כרמל־ביי־דה־סי, עם בתים ציוריים, גלריות, חנויות קטנות וחוף רחב ויפה.
מכאן מתחיל הקטע המזוהה ביותר עם כביש 1: אזור ביג סר, רצועת חוף דרמטית שבה ההרים יורדים כמעט ישר אל האוקיינוס. כדאי לעצור ליד גשר Bixby Creek, לצאת למסלול קצר בין עצי הרדווד בפארק Pfeiffer Big Sur ולבקר בחוף Pfeiffer, המפורסם בסלעים הגדולים ובחול הסגלגל שלו. הכביש בין כרמל לקמבריה נפתח מחדש במלואו בינואר 2026, אבל בגלל מפולות, עבודות וסגירות נקודתיות חשוב לבדוק את מצב הכביש באתר Caltrans ממש לפני הנסיעה.
בהמשך דרומה מגיעים לאזור סן סימאון, שבו אפשר לבקר בטירת הרסט המפוארת ולעצור בנקודת התצפית על פילי הים, שהיא המקום האהוב עלי במסלול הזה. אפשר לראות אותם ממש ממרחק של מטרים ספורים, אבל כדי שלא תתאכזבו, בדקו שהגעתם בעונה המתאימה. משם ממשיכים לעיר סן לואיס אוביספו, עיר סטודנטים נעימה עם מרכז קטן ומסעדות טובות, או לעיירת החוף מורו ביי, המזוהה עם סלע Morro Rock העצום שניצב בכניסה למפרץ.
התחנה הבאה היא סנטה ברברה, עיר חוף אלגנטית עם אדריכלות ספרדית, טיילת, יקבים ומסעדות. כדאי לבקר בבית המשפט המחוזי ולעלות למגדל לתצפית על העיר, לטייל לאורך State Street ולהקדיש קצת זמן לחוף.
משם ממשיכים ללוס אנג'לס, שבה אפשר לבחור בין חופי סנטה מוניקה ווניס, הוליווד, אולפני הסרטים, מוזיאונים ותצפית ממצפה גריפית'. העיר גדולה מאוד, ולכן עדיף לבחור מראש שניים או שלושה אזורים שמעניינים אתכם ולא לנסות להספיק הכול.
מי שיש להם עוד כמה ימים יכולים להמשיך דרומה לסן דייגו, עיר חוף נעימה ורגועה יותר מלוס אנג'לס. כדאי להקדיש זמן לפארק בלבואה, שהוא מתחם גדול ויפהפה עם גנים, מוזיאונים ומבנים בסגנון ספרדי, ולטייל בלה הויה, אזור חוף יוקרתי עם מפרצים, מצוקים, מסלולי הליכה קצרים ונקודות שבהן אפשר לראות אריות ים וכלבי ים. אפשר גם ליהנות מהחופים, מהטיילות ומאזורי הבילוי על קו המים. את המסלול אפשר לסיים כאן ולטוס מסן דייגו, או לחזור ללוס אנג'לס לטיסה הביתה.
אם עומדים לרשותכם שבועיים בלבד, הייתי בוחרת בין יוסמיטי לבין סן דייגו ולא מנסה לדחוס את שניהם. בשלושה שבועות אפשר לשלב בנוחות את כל המסלול, וגם להוסיף את הפארקים הלאומיים סקויה וקינגס קניון, שבהם אפשר לטייל בין כמה מהעצים הגדולים בעולם.
מקומות לינה שכדאי להכיר לאורך המסלול
Rush Creek Lodge at Yosemite – ריזורט גדול ומושקע בלב היער, לא רחוק מהכניסה המערבית לפארק הלאומי יוסמיטי. במקום יש בריכה מחוממת, ג'קוזי, ספא, מסעדה, אזורי משחק ופעילויות לילדים ולמבוגרים, כך שאפשר ליהנות ממנו גם אחרי שחוזרים מיום טיול בפארק. החדרים והווילות מרווחים, ובחלקם יש מרפסת מול היער.
Cheshire Cat Inn & Cottages – בית הארחה מקסים בסנטה ברברה, שמורכב מחדרים וקוטג'ים שכל אחד מהם בעיצוב שונה, בתוך גנים ירוקים ובאווירה של אחוזה אנגלית קטנה. המקום נמצא ברחוב שקט, אבל במרחק נוח ממרכז העיר, וכולל ארוחת בוקר ואירוח אישי יותר מזה שמקבלים במלון גדול.
Hotel Marisol Coronado – מלון בוטיק קטן בבניין היסטורי בקורונדו, במרחק של פחות מחמש דקות הליכה מחוף קורונדו. החדרים מעוצבים בסגנון אלגנטי ונעים, ובזכות הגודל הקטן של המלון והחצר הפנימית הוא מרגיש אינטימי יותר ממלונות החוף הגדולים באזור. מתאים אם אתם מסיימים את המסלול בסן דייגו ורוצים להיות ליד הים, בלי להתרחק יותר מדי מהעיר.
3. ילוסטון, גרנד טיטון והרי הרוקי
זה המסלול המומלץ לחובבי טבע. יש בו הרים דרמטיים, אגמים, גייזרים, והמון הזדמנויות לראות ביזונים, איילים ולעיתים גם דובים וזאבים. אמנם זה מסלול עם הרבה נסיעה, אבל הדרך עצמה יפה ומהווה חלק מהחוויה.
משך מומלץ: 14–21 יום
העונה המומלצת: קיץ ותחילת הסתיו
נקודת התחלה נוחה: סולט לייק סיטי, ג'קסון או בוזמן
אפשר להתחיל את המסלול בסולט לייק סיטי, בעיקר כי מדובר בעיר גדולה עם שדה תעופה נוח ומבחר רחב של רכבים להשכרה, ומשם לנסוע צפונה לכיוון ג'קסון. ג'קסון היא עיירת נופש עם אווירת מערב פרוע, מסעדות, גלריות וחנויות, והיא משמשת שער נוח לפארק הלאומי גרנד טיטון.
לגרנד טיטון כדאי להקדיש לפחות יומיים־שלושה. הפארק מפורסם ברכס ההרים הדרמטי שלו, באגמים ובתצפיות כמו Jenny Lake ו־Oxbow Bend, ויש בו מגוון מסלולי הליכה וגם סיכוי טוב לראות איילים, ביזונים ובעלי חיים נוספים.
משם ממשיכים צפונה לילוסטון, אולי ה־פארק הלאומי של ארצות הברית. כאן כדאי לעצור לפחות לארבעה ימים, כדי להספיק לראות את הגייזר Old Faithful, את המעיין הצבעוני Grand Prismatic Spring, את הקניון והמפלים של Grand Canyon of the Yellowstone וגם את עמקי Hayden ו־Lamar, שבהם אפשר לראות ביזונים ולעיתים גם דובים וזאבים.
אחרי ילוסטון אפשר להמשיך מזרחה לקודי, עיירה שמזוהה מאוד עם המערב האמריקאי הישן. אפשר לבקר בה ב־Buffalo Bill Center of the West, לצפות ברודיאו בקיץ ולנסוע ממנה בדרך יפה במיוחד חזרה לכיוון ילוסטון.
אפשרות אחרת היא לצאת מהפארק צפונה לכיוון בוזמן שבמונטנה. הבונוס: מונטנה היא אחת המדינות הבודדות בארה״ב שאין בהן מס קנייה, כך שזו יכולה להיות עצירה מוצלחת גם לקצת שופינג. מבוזמן אפשר לטוס טיסה פנימית בדרך הביתה, או אם יש לכם שלושה שבועות, להמשיך צפונה לכיוון הפארק הלאומי גליישר. עוד אפשרות היא לרדת דרומה לכיוון פארק הרי הרוקי בקולורדו, אבל זו נסיעה ארוכה ומתאימה רק אם יש לכם זמן.
שימו לב שהמסלול הזה לא מתאים לחורף ולאביב, אז חלק מהכבישים והמתקנים סגורים, ואפילו בתחילת הקיץ עלולים להיות אזורים מושלגים. בנוסף, מקומות הלינה בתוך ילוסטון ובסביבתו מתמלאים מהר, ולכן כאן פחות מומלץ לבנות על ספונטניות. הזמינו מקומות כמה שיותר זמן מראש!
מקומות לינה שכדאי להכיר לאורך המסלול
Yellowstone Gateway Inn – ממוקם בגרדינר, ממש ליד הכניסה הצפונית לילוסטון. במקום יש סוויטות שכוללות חדרי שינה, פינת ישיבה ומטבח מאובזר, כך שהן מתאימות מאוד למשפחות ותוכלו לבשל בעצמכם וכך לחסוך בעלויות הגבוהות ממילא של טיול בילוסטון. בנוסף, ידוע שליד המלון מסתובבים לעיתים איילים, אז קיבלתם גם מופע טבע כלול במחיר.
Rustic Inn Creekside – אם אתם בקטע של פינוק, זה המקום בשבילכם בג'קסון. מדובר בריזורט עם בקתות וחדרים לאורך נחל, שמעוצבים בשילוב של יוקרה ואווירה כפרית. בין הבקתות יש המון דשא וצמחיה, ואזורי ישיבה סביב המדורה. בנוסף יש במקום ספא, בריכה ומסעדה. עוד יתרון – אפשר ללכת ברגל מהמלון למרכז העיר.
Kandahar Lodge at Whitefish Mountain Resort – זה לודג' הררי באווירה אלפינית, באתר הנופש Whitefish Mountain Resort ובמרחק נסיעה נוח מהפארק הלאומי גליישר. החדרים די פשוטים, אבל יש אווירה של עיירת סקי, עם ספא, ג'קוזי, מסעדה ונוף מיוער. בקיץ אפשר לצאת מכאן לטיולים באזור, ובחורף, כמו שבטח הבנתם, המקום פועל כלודג' סקי.
The Grand America Hotel – אם אתם מתחילים את המסלול בסולט לייק סיטי ורוצים לפתוח אותו בלילה מפנק, זה אחד המלונות המומלצים בעיר. מדובר במלון חמישה כוכבים גדול ומפואר, עם חדרים מרווחים ומעוצבים בסגנון יוקרתי, ספא, בריכות וגנים מטופחים, במיקום מרכזי ונוח ליציאה לדרך ביום הבא.
4. ניו אינגלנד
אם אתם אוהבים עיירות קטנות, כבישים שמתפתלים בין יערות, אגמים, חופים ובתי עץ שנראים כאילו יצאו מגלויה, ניו אינגלנד היא בשבילכם. ובסתיו, כשהיערות נצבעים באדום, כתום וצהוב, זה אחד הרואוד טריפס הכי יפים שאפשר לעשות בארה"ב.
משך מומלץ: 14–18 יום
העונה המומלצת: קיץ ובעיקר סתיו
נקודת התחלה וסיום נוחה: בוסטון
בוסטון היא נקודת פתיחה מצוינת למסלול: יש בה שדה תעופה גדול, וכדאי להקדיש לעיר יומיים־שלושה לפני שאוספים את הרכב. בבוסטון אפשר ללכת לאורך שביל החירות, לבקר בשוק Quincy Market, לטייל בשכונת Beacon Hill ועל גדת נהר צ'ארלס.
מכאן אפשר לרדת קודם דרומה לקייפ קוד, חצי אי שמלא בעיירות חוף, מגדלורים וחופים ארוכים. אם יש לכם זמן, אפשר להגיע עד פרובינסטאון שבקצה חצי האי, או לצאת לשייט לווייתנים. אפשרות אחרת היא לוותר על קייפ קוד ולהתחיל דווקא בניופורט, רוד איילנד, עיר חוף יפה שמפורסמת באחוזות הענק שנבנו כאן בסוף המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20. אחת הדרכים הכי כיפיות לראות אותן היא ללכת ב־Cliff Walk, שביל שעובר בין האוקיינוס לאחוזות.
משם מתחילים לעלות צפונה לכיוון ורמונט. אפשר לעצור בעיירה וודסטוק, עם בתים היסטוריים וגשרים מקורים, ולהמשיך לסטואו, עיירת הרים קטנה שמשמשת בסיס לטיולים באזור. בסתיו כל הנסיעה כאן היא חלק מהאטרקציה, אז אל תבנו על להגיע מהר לשום מקום.
ממשיכים לניו המפשייר ולהרים הלבנים, שם נמצא אחד הכבישים הנופיים המפורסמים של ניו אינגלנד, Kancamagus Highway. לאורך הדרך יש תצפיות, מפלים ומסלולי הליכה קצרים, ובסתיו כל האזור בוער באדום וכתום. כדאי להקדיש זמן גם לאזור Franconia Notch ולנורת' קונווי, עיירת הרים תיירותית עם מסעדות וחנויות.
התחנה הצפונית ביותר במסלול היא מיין והפארק הלאומי אקדיה. זה אחד הפארקים הפופולריים בארה"ב, ויש בו הרים, יערות וקו חוף סלעי, ואחד הדברים הכי יפים לעשות בו הוא לנסוע ב־Park Loop Road, לטייל סביב Jordan Pond ולעלות לתצפיות על האוקיינוס. העיירה בר הארבור נמצאת ממש ליד הפארק והיא בסיס נוח לכמה ימים באזור. מכאן אפשר לרדת בחזרה לאורך חופי מיין, לעצור בפורטלנד לאוכל טוב וסיור בנמל, ולחזור לבוסטון.
טיפ חשוב: אם המטרה העיקרית שלכם היא שלכת, חשוב במיוחד לעקוב אונליין אחר מועד שיא השלכת שמשתנה משנה לשנה, וגם בין צפון ניו אינגלנד לדרומה. ככלל, הצבעים מתחילים מוקדם יותר בצפון ומתקדמים דרומה במהלך אוקטובר.
מקומות לינה שכדאי להכיר לאורך המסלול
Castle Hill Inn – אם בא לכם לילה אחד מפנק במיוחד, זה מקום אירוח היסטורי על קו המים בניופורט, עם חדרים וסוויטות, מדשאות שיורדות לכיוון הים ומסעדה במקום. הוא לא זול, אבל בהחלט נכנס לקטגוריה של מקומות שלא תשכחו.
New England Inn & Lodge – מקום אירוח באזור נורת' קונווי, עם בקתות וסוויטות מוקפות יער, ובחלק מהיחידות יש אח וג'קוזי. יש בו בריכה מקורה ומסעדה, והוא נמצא במיקום טוב לטיול בהרים הלבנים.
von Trapp Family Lodge & Resort – זה ריזורט הררי מיוחד בסטואו שבוורמונט, שהוקם על ידי משפחת פון טראפ, אותה משפחה שעל סיפורה מבוסס הסרט "צלילי המוזיקה". המקום משתרע על שטח עצום בהרים ומעוצב בסגנון אוסטרי, עם נוף פתוח, מסלולי הליכה בשטח המלון, שתי בריכות, ג'קוזי, סאונה ומבשלת בירה של המשפחה. בנוסף, במקום מוצעות מגוון פעילויות, חלקן ללא תוספת תשלום. המקום לא זול, אבל הוא לא רק מקום לינה, אלא ממש חלק מהחוויה של ורמונט.
Highbrook Motel – המוטל הזה הוא אופציה מצוינת למי שרוצים לישון קרוב לאקדיה ולבר הארבור בלי לשלם את המחירים הגבוהים של המלונות שעל קו המים. זה מוטל קטן בסגנון רטרו, עם חדרים משופצים ונעימים, שנמצא במרחק נסיעה קצר מהכניסה לפארק וממרכז בר הארבור. בבוקר מזמינים ארוחת בוקר והיא מגיעה ישירות לדלת החדר, ובמהלך היום יש בלובי שתייה וחטיפים ללא תשלום.
5. הדרום המוזיקלי
זה מסלול שונה לגמרי מכל המסלולים הקודמים. במקום קניונים ופארקים ענקיים, כאן עיקר החוויה היא מוזיקה, אוכל, וערים עם הרבה אופי והיסטוריה אמריקאית, ובסוף גם קצת טבע בהרי הסמוקי.
משך מומלץ: 14–18 יום
העונה המומלצת: אביב וסתיו
נקודת התחלה וסיום: ניו אורלינס ואטלנטה, או להפך
אפשר להתחיל בניו אורלינס, עיר שלא ממש דומה לשום מקום אחר בארצות הברית. כדאי להקדיש לה לפחות שלושה ימים ולשוטט ברובע הצרפתי, להקשיב למוזיקה חיה ברחוב Frenchmen, לטעום אוכל קייג'וני וקריאולי ולצאת לסיור בביצות שמסביב לעיר.
מניו אורלינס עולים צפונה לאורך נהר המיסיסיפי. בדרך אפשר לעצור בעיר הקטנה נאצ'ז, שמפורסמת בבתים ההיסטוריים שלה ובמיקומה היפה מעל הנהר, לפני שממשיכים לממפיס.
ממפיס היא אחת התחנות החשובות בהיסטוריה של הבלוז והרוקנרול. כדאי ללכת בערב ל־Beale Street, לבקר ב־Sun Studio, שבו הקליטו אמנים כמו אלביס פרסלי וג'וני קאש, ואם אתם בעניין של אלביס, כמובן גם ב־Graceland. העיר ידועה גם בברביקיו שלה, כך שכדאי להכניס ארוחת ברביקיו כחלק מתוכנית הטיול.
משם ממשיכים לנאשוויל, בירת הקאנטרי. גם אם קאנטרי הוא לא בדיוק הפלייליסט שלכם בבית, קשה לא להיכנס לאווירה ב־Broadway, שבו כמעט מכל דלת בוקעת הופעה חיה. אפשר גם לבקר ב־Country Music Hall of Fame וב־Ryman Auditorium, אחד מאולמות ההופעות ההיסטוריים של העיר.
אחרי כל הערים והמוזיקה הגיע הזמן לקצת ירוק: ממשיכים לפארק הלאומי Great Smoky Mountains, בגבול טנסי וצפון קרוליינה. כאן אפשר לנסוע בדרכים נופיות, לצאת למסלולי הליכה למפלים ולתצפיות ולחפש דובים שחורים, שכאן יש סיכוי גבוה מאוד לראות אותם. מבחינת לינה, Gatlinburg היא אחת מעיירות הבסיס הפופולריות לכניסה לפארק וגם בה יש המון מה לעשות, לי היא הזכירה את לאס וגאס רק הרבה פחות נוצצת.
אפשר לסיים באטלנטה ולטוס ממנה הביתה, או להפוך את המסלול ולעשות אותו בכיוון ההפוך. אם יש לכם יותר זמן, אפשר להוסיף גם את אשוויל בצפון קרוליינה או לעבור דרך בירמינגהם ומונטגומרי באלבמה.
מקומות לינה שכדאי להכיר לאורך המסלול
Peabody Memphis – אחד המלונות האייקוניים של הדרום, לא מעט בזכות מסורת ברווזי המלון, שצועדים מדי יום דרך הלובי אל המזרקה ובחזרה! מעבר לגימיק החמוד, זה מלון היסטורי ומפואר שנמצא במרחק הליכה מ־Beale Street. ויש בו בריכה, מרכז ספא, וחדרים נעימים.
Margaritaville Resort Gatlinburg – אם אתם רוצים קצת פינוק אחרי כמה ימים של ערים ונסיעות, זה ריזורט מושקע ממש במרכז גטלינבורג, ליד הרי הסמוקי. יש בו בריכות (כולל מגלשת מים), ספא, מסעדות ואזורים נעימים לשבת בהם, והמיקום מאפשר לצאת ברגל למסעדות ולאטרקציות של העיירה. היתרון הגדול הוא שאפשר לשלב מכאן בקלות ימי טיול בפארק עם קצת זמן מנוחה בריזורט. ואל תשכחו להצטלם עם הכפכף הענק בכניסה!
Grenoble House – מקום אירוח קטן ומלא אופי בתוך הרובע הצרפתי של ניו אורלינס, בבניין היסטורי עם חצר פנימית ובריכה. יש בו סוויטות מרווחות, חלקן עם מטבח, והעיצוב משלב ישן וחדש. בנוסף, המיקום מרכזי מאוד, אבל הרחוב עצמו שקט יחסית, כך שאפשר ליהנות מהאווירה של הרובע בלי לישון ממש בתוך הרעש.
Graduate by Hilton Nashville – אם כבר לנים בנאשוויל, אפשר ללכת עד הסוף עם האווירה. זה מלון צבעוני ומעוצב, עם הרבה קריצות לעולם המוזיקה והקאנטרי, כך שהוא ממש חלק מהחוויה של העיר. החדרים מעוצבים בצורה שכמותה לא תמצאו במקום אחר! יש בו גם בריכה, והוא נמצא במיקום נוח יחסית למרכז נאשוויל.
6. פלורידה
רואוד טריפ בפלורידה הוא די פשוט לתכנון, ויש בו שילוב קצת משוגע של חופים טרופיים, תנינים, איים, פארקי שעשועים, עיירות היסטוריות והרבה מאוד מים. פלורידה גם בחירה מצוינת לחורף, כשבחלק גדול משאר ארצות הברית פחות נעים לטייל.
משך מומלץ: 14–18 יום
העונה המומלצת: חורף ואביב
נקודת התחלה וסיום: מיאמי ואורלנדו, או מסלול מעגלי
אפשר להתחיל במיאמי ולהקדיש לעיר יומיים־שלושה של חופים, ארט דקו, אוכל, שופינג, ומוזיאונים. אם אתם ישנים במיאמי ביץ', אין ממש צורך ברכב בימים האלה, ואפשר לאסוף אותו רק כשיוצאים מהעיר.
משם יוצאים דרומה לאחד הקטעים הכי יפים של המסלול: פלורידה קיז. הכביש Overseas Highway מחבר את האיים באמצעות עשרות גשרים, ובדרך אפשר לעצור בקי לארגו ובאיסלמורדה לשנירקול, שייט, או פשוט ארוחה מול המים. כדאי להגיע עד קי ווסט ולהישאר בה לפחות שני לילות, כדי לטייל בעיר העתיקה, לבקר בבית של המינגווי ולראות את השקיעה ב־Mallory Square.
חוזרים צפונה ועוברים דרך הפארק הלאומי אברגליידס, מערכת עצומה של ביצות, ערבות עשב ויערות מנגרובים. אפשר לצאת לשייט, לטייל במסלולים קצרים ולצפות בתנינים ובציפורים. אם יש זמן, אפשר לנסוע דרך Everglades City ולהמשיך משם לחוף המערבי של פלורידה.
בחוף המערבי אפשר לבחור בין נייפלס, סניבל, פורט מאיירס וסרסוטה, בהתאם לכמה זמן יש לכם וכמה חוף אתם רוצים בטיול. מכאן מתחילים לעלות לכיוון אורלנדו. באורלנדו אפשר כמובן להקדיש כמה ימים לפארקי השעשועים של דיסני ויוניברסל, אבל לא חייבים. יש הרבה מה לעשות באזור גם למי שלא רוצים לבלות שבוע בתורים לרכבות הרים.
מאורלנדו כדאי לנסוע מזרחה לכיוון קייפ קנוורל ולבקר ב־Kennedy Space Center, מרכז המבקרים של נאס"א. אפשר לראות כאן מקרוב את מעבורת החלל Atlantis, לבקר במתחם Apollo/Saturn V, לצאת לסיור באוטובוס בין מתקני מרכז החלל וללמוד על משימות החלל של העבר וההווה. ואם במקרה יש שיגור בזמן שאתם באזור, בכלל זכיתם.
אם אתם מטיילים בפלורידה בחורף, כדאי לשלב גם מפגש עם פרות הים. האפשרות שהכי משתלבת במסלול היא Blue Spring State Park, צפונית לאורלנדו, שבו מתקבצות בעונה מאות פרות ים במים החמימים והצלולים של המעיין. אפשר לצפות בהן מהטיילת לאורך המים, אבל חשוב לדעת שבעונת פרות הים אסור לשחות במעיין. אם החלום שלכם הוא דווקא לשחות עם פרות ים, אפשר לשלב את אזור Crystal River בחלק של הטיול לאורך החוף המערבי. זו סטייה גדולה יותר אם ממשיכים מאורלנדו לכיוון החוף המזרחי, אבל החוויה בהחלט יכולה להיות שווה את הדרך.
אם נשאר לכם זמן, אפשר להמשיך לסיינט אוגוסטין, צפונית לקייפ קנוורל, שהיא אחת הערים הכי מיוחדות בפלורידה, עם רובע היסטורי, מבצר ספרדי, בתים ישנים ורחובות צרים שלא ממש נראים כמו פלורידה שאנחנו רגילים לדמיין. כדאי להקדיש לה לפחות יום שלם, ואפשר גם לישון בה לילה. משם אפשר לחזור לאורלנדו או למיאמי, או להמשיך צפונה בטיסה או נסיעה, עד ניו יורק.
מקומות לינה שכדאי להכיר לאורך המסלול
The Capitana Key West – זה מלון-ריזורט על קו המים בקי ווסט, עם בריכה גדולה, חוף פרטי וחדרים מרווחים שמתאימים גם למשפחות. בנוסף, השירות זוכה לשבחים. הוא נמצא קצת מחוץ לאזור הכי עמוס של העיר העתיקה, כך שמקבלים אווירה רגועה יותר ועדיין נמצאים במרחק נסיעה קצר מכל האטרקציות המרכזיות.
ette luxury hotel & spa – Near Disney Theme Parks – מלון בוטיק יוקרתי ומעוצב, במרחק נסיעה קצר מהפארקים של דיסני. יש בו בריכה, ספא, מסעדה ואווירה שקטה ומוקפדת יותר מזו שתמצאו בהרבה מהמלונות המשפחתיים הגדולים של אורלנדו. זו אפשרות טובה במיוחד לזוגות או למשפחות שרוצים להיות קרובים לדיסני, אבל לחזור בסוף היום למקום שקט שלא מרגיש כמו המשך של פארק השעשועים.
Drury Plaza Hotel Orlando – Disney Springs Area – המלון הזה אופציה מצוינת למשפחות שרוצות להיות קרובות לדיסני וגם לקבל תמורה למחיר. החדרים מרווחים, יש בריכה, ארוחת בוקר כלולה, ובשעות הערב מוגשת גם ארוחה קלה עם שתייה במסגרת ה-Kickback של הרשת, מה שיכול לחסוך לא מעט כסף בטיול משפחתי. בנוסף, המלון נמצא באזור Disney Springs ויש ממנו שאטלים לפארקים, כך שאפשר גם להשאיר את הרכב במלון בחלק מימי הביקור.
Bellasera Resort – ריזורט נעים במרכז נייפלס, עם סוויטות מרווחות, בריכה, ג'קוזי ומסעדה, במרחק הליכה או נסיעה קצרה מהמסעדות והחנויות של 5th Avenue South. בחלק מהסוויטות יש מטבח מאובזר, מכונת כביסה ומייבש, שזה בונוס רציני באמצע רואוד טריפ ארוך. המלון מציע גם שירותי הסעה לאזור החוף והמרכז, כך שאחרי יום של נסיעה אפשר להשאיר את הרכב ולתת למישהו אחר לנהוג.
Casa Monica Resort & Spa, Autograph Collection – מלון היסטורי מרשים בלב סיינט אוגוסטין, בבניין בסגנון מורי שנבנה במאה ה־19. יש בו בריכה, מסעדות ומרכז ספא. והיתרון הגדול שלו הוא מיקומו ממש בתוך הרובע ההיסטורי, כך שאפשר לצאת מהמלון ולטייל בעיר ברגל. בונוס נוסף – יש סטארבקס במלון!
7. Route 66 – הרואוד טריפ האמריקאי הקלאסי
אם יש כביש אחד שהוא שם נרדף לרואוד טריפ, זה Route 66. הכביש ההיסטורי יוצא משיקגו, חוצה שמונה מדינות ומגיע עד סנטה מוניקה שבקליפורניה. בדרך עוברים בעיירות קטנות, מוטלים עם שלטי ניאון, דיינרים, תחנות דלק ישנות, מדבריות והמון אמריקה נוסטלגית. וב־2026 הוא חוגג בדיוק 100 שנה.
משך מומלץ: 21–28 יום
העונה המומלצת: אביב וסתיו
נקודת התחלה וסיום: שיקגו וסנטה מוניקה
המסלול המלא מתחיל בשיקגו, שבה כדאי לבלות יומיים־שלושה לפני שמתחילים לנסוע. אפשר לטייל לאורך נהר שיקגו, לראות את ה־Bean בפארק המילניום, ליהנות מהארכיטקטורה ומהאוכל של העיר ורק אז לאסוף את הרכב ולצאת מערבה.
משיקגו ממשיכים לסנט לואיס שבמיזורי, שבה אי אפשר לפספס את ה-Gateway Arch הענק שעל גדת המיסיסיפי. זה הפארק הלאומי היחיד בארה"ב שהוא בעצם מונומנט ענק באמצע עיר. כדאי לעלות אליו ולהשקיף על האזור. אחר כך הדרך עוברת דרך ספרינגפילד, מיזורי, ונכנסת לאוקלהומה, שבה נשמרו לא מעט מקטעים ואטרקציות קלאסיות של Route 66. בטולסה ובאוקלהומה סיטי אפשר לעצור ללילה ולשלב מוזיאונים, מסעדות ואתרי כביש היסטוריים.
משם ממשיכים לטקסס ולתחנה שכמעט כל מי שנוסעים על Route 66 מצטלמים בה: Cadillac Ranch ליד אמרילו, שבה שורה של מכוניות קאדילק קבורות באדמה ומכוסות בשכבות אינסופיות של גרפיטי.
אחרי המישורים של טקסס מגיעים לניו מקסיקו, והנוף משתנה לגמרי. כדאי לעשות סטייה לתוואי המקורי של Route 66 ולהקדיש זמן לסנטה פה, אחת הערים היפות והמיוחדות במסלול, עם אדריכלות אדובה, גלריות, אמנות ואוכל ניו מקסיקני מעולה. אחר כך ממשיכים לאלבקרקי, שבה Route 66 ההיסטורי עובר ממש דרך העיר לאורך Central Avenue.
באריזונה אפשר לעצור ב־Petrified Forest National Park, שבו יש נוף מדברי ושרידים של עצים מאובנים בני מיליוני שנים, ולהמשיך לפלגסטף. מכאן אפשר לעשות סטייה מוצדקת מאוד מהכביש ולבלות יום או יומיים בגרנד קניון.
בהמשך עוברים בעיירות Route 66 קלאסיות כמו Williams ו־Seligman, ממשיכים דרך קינגמן ונכנסים לקליפורניה. אחרי חציית מדבר מוהאבי מגיעים בסופו של דבר ללוס אנג'לס ולנקודת הסיום המפורסמת של הדרך בסנטה מוניקה, מול האוקיינוס השקט.
חשוב להבין ש־Route 66 של היום הוא לא כביש רציף אחד שפשוט עולים עליו בשיקגו ויורדים ממנו בקליפורניה. הכביש ההיסטורי הוצא ממערכת הכבישים הפדרלית, ובחלק מהמקומות נוסעים על כבישים מודרניים ובאחרים על המקטעים הישנים. לכן כדאי להשתמש באפליקציה או במפה ייעודית ל־Route 66 ולא להסתמך רק על Google Maps.
אם יש לכם רק שבועיים, הייתי עושה חלק מהכביש ולא את כולו. למשל, ניו מקסיקו ואריזונה עד קליפורניה נותנות הרבה מהנופים והאווירה של Route 66 בלי להפוך את הטיול למרתון נהיגה.
מקומות לינה שכדאי להכיר לאורך המסלול
L7 Chicago by LOTTE – מלון מודרני ומעוצב במיקום מרכזי בשיקגו, קרוב לנהר, ל-Magnificent Mile ולאטרקציות המרכזיות של העיר. החדרים מרווחים ונעימים, והשירות ידידותי וקשוב. זו בחירה טובה במיוחד אם אתם מתחילים כאן את Route 66 ורוצים לפתוח את הטיול בכמה ימים נוחים ומפנקים בלב העיר, לפני שאוספים את הרכב ויוצאים לדרך.
Inn of the Governors, Santa Fe – מלון בסגנון דרום־מערבי קלאסי במרכז ההיסטורי של סנטה פה, עם קירות אדובה, קמינים והרבה אופי מקומי. היתרון הגדול הוא שאפשר להשאיר את הרכב וללכת ברגל לכיכר המרכזית, למסעדות ולגלריות.
Little America Hotel Flagstaff – אחד המלונות שקשה להתעלם מהם כשמחפשים מקום מוצלח בפלגסטף. הוא יושב בתוך שטח גדול של יער אורני פונדרוסה, עם שבילי הליכה, בריכה וחדרים מרווחים. הארוחות לא כלולות במחיר, אבל מעולות.
טיפ לסיום
לא משנה באיזה מסלול תבחרו, ברואוד טריפ בארה"ב הדרך היא חלק גדול מהטיול. תשאירו קצת מקום לעצירות לא מתוכננות, לעיירות שלא תכננתם להכיר ולמקומות שפשוט מתחשק לעצור בהם. לפעמים דווקא שם נמצאים הזיכרונות הכי טובים מהטיול.
אנחנו מאחלים לכם רואוד טריפ נפלא, ומזמינים אתכם לכתוב לנו בתגובות איך היה!
