בצעד דרמטי שמשנה את כללי המשחק עבור מטיילים רבים, ממשלת תאילנד והקבינט המקומי אישרו עקרונית (במאי 2026) את ביטול הפטור הגורף מוויזה ל-60 יום, וחזרה למדיניות הישנה המגבילה את השהות הראשונית ל-30 יום בלבד.
מה השתנה? מ-60 יום בחזרה ל-30
ביולי 2024, כחלק מהניסיון להאיץ את התאוששות התיירות שלאחר הקורונה, הרחיבה תאילנד את הפטור מוויזה ל-93 מדינות (כולל ישראל) והאריכה את משך השהות האוטומטי מ-30 יום ל-60 יום.
כעת, פחות משנתיים לאחר מכן, שר התיירות והספורט של תאילנד הודיע כי הקבינט החליט לבטל את ההטבה הזו. המשמעות: רוב המדינות שהיו זכאיות ל-60 יום, יחזרו למסגרת של 30 ימי שהות בלבד עם הכניסה למדינה.
מתי השינוי ייכנס לתוקף?
נכון לרגע זה, ההחלטה אושרה בקבינט אך תאריך היישום המדויק עדיין נמצא בשלבי הגדרה סופיים מול רשויות ההגירה. לפי משרד החוץ התאילנדי, הכללים החדשים ייכנסו לתוקף 15 ימים לאחר פרסומם הרשמי ברשומות הממשלתיות (The Royal Gazette). מי שכבר נמצא בתאילנד או ייכנס אליה לפני כניסת החוק לתוקף, ייהנה מהתנאים הישנים (60 יום) עד לסיום חלון השהות שלו.
הסיבות למהלך: ביטחון לאומי ו"וויזה ראנס"
למרות שהארכת הוויזה ל-60 יום הביאה איתה המוני תיירים, השלטונות בתאילנד זיהו מהר מאוד "חורים ברשת" וניצול לרעה של המדיניות המקלה:
- מאבק בפשיעה ובעבודה לא חוקית: רשויות הביטחון התאילנדיות דיווחו על עלייה במספר הזרים שמנצלים את השהות הארוכה כדי לנהל עסקים לא חוקיים, לעבוד ללא אישורים מתאימים (כולל תעשיות שלמות של נוודים דיגיטליים ונותני שירותים באיים כמו פוקט וקופנגן) או להשתלב ברשתות פשיעה ונוכלות.
- תיירות קצרת מועד בפועל: נתוני משרד התיירות הראו כי התייר הממוצע נשאר בתאילנד כ-9 ימים בלבד, ורוב התיירים ממילא אינם מנצלים את כל ה-60 יום. מי שכן ניצל אותם היו בעיקר מי שניסו להשתקע במדינה לטווח ארוך ללא ויזה מתאימה.
- סינון איכותי: הממשל הצהיר כי המטרה כעת היא להתמקד ב"תיירות איכותית" ולא רק במספרים מוחלטים, תוך הידוק הפיקוח הביטחוני.
המדיניות החדשה: הגבלות מחמירות על כניסות חוזרות
מעבר לקיצור השהות ל-30 יום, הממשלה מהדקת את הברגים בכל הנוגע ל-"Visa Runs" (יציאה קצרה מהמדינה וחזרה מיידית כדי לחדש את ימי השהות):
- הגבלה לשתי כניסות בלבד: תחת התקנות החדשות, מטיילים יוכלו לנצל את הפטור מוויזה (של ה-30 יום) עד פעמיים בלבד בשנה קלנדרית.
- סירוב כניסה אוטומטי: אדם שינסה להיכנס לתאילנד בפעם השלישית באותה השנה ללא ויזה מוסדרת מראש, סורב כניסה באופן מיידי בגבול.
שימו לב: אם אתם מתכננים שהות ארוכה מהמותר, הרשויות ממליצות בחום לא להסתמך על כניסות ויציאות, אלא להנפיק מראש ויזת תייר רגילה (TR) המקנה 60 יום, או לבדוק ויזות ייעודיות כמו ויזת הנוודים הדיגיטליים (DTV) המאפשרת שהות ארוכה ו חוקית.
מדריך למטייל: איך נערכים לשינוי?
אם יש לכם טיסה באופק, הנה כמה דגשים שחשוב לשים אליהם לב כדי להימנע מאי-נעימויות מול פקידי ההגירה:
- מעקב אחרי פרסומים רשמיים: מכיוון שיש כרגע חוסר אחידות זמני בין אתרי השגרירויות בעולם להחלטות הקבינט הטריות, בדקו את הסטטוס המדויק שבוע לפני הטיסה.
- כרטיס טיסה המשך/חזור: ודאו שיש בידיכם כרטיס יציאה מתאילנד שחל בתוך הטווח המותר (30 יום, ליתר ביטחון, אלא אם כן אתם נכנסים לפני שהחוק מיושם בפועל). פקידי ההגירה וחברות התעופה צפויים להקפיד על כך מאוד.
- הצהרת TDAC: אל תשכחו למלא את ה-Thailand Digital Arrival Card (TDAC) – מערכת הרישום הדיגיטלית החדשה של תאילנד, אותה חובה למלא לפחות 72 שעות לפני הנחיתה.
- הוכחת אמצעים כספיים: מומלץ להחזיק סכום במזומן (או יכולת להציג בחשבון) של לפחות 10,000 באט לאדם או 20,000 באט למשפחה, שכן הרשויות מבצעות בדיקות אקראיות מוגברות בשדות התעופה.
