החופשה הזו התחילה בטיסה קצרה של שעה ועשרים דקות מפוקט אל בנגקוק. כבר בנחיתה חיכה לנו הרכב ששכרנו מראש דרך DiscoverCars. האיסוף היה סופר חלק, נציג שלח הודעה ב-WhatsApp, חיכה לנו ביציאה ולא הייתה שום בעיה למצוא אותו.
ישר משם יצאנו לנסיעה לכיוון Khao Yai National Park – נסיעה של בערך שלוש שעות.
ברגע שיוצאים מהפקקים והכאוס של בנגקוק, הכבישים באזור הופכים לנוחים מאוד.
אגב, אנחנו כבר גרים בתאילנד, ולקח לנו בערך ארבעה חודשים להתרגל לנהיגה בצד שמאל, יחד עם נחילי האופנועים שמגיחים מכל כיוון. אם זו הפעם הראשונה שלכם במזרח, שווה לשקול האם לשכור רכב או אולי דווקא לקחת נהג.
כל הטיול מחכה לכם בהייליטס בעמוד האינטסגרם
הלילה הראשון וקאו יאי
את הלילה הראשון העברנו ב-Common Camping Khao Yai.
המקום ממוקם ממש בכניסה הדרומית לשמורת קאו יאי, מיקום מעולה למי שמגיע עם רכב. יש שם כמה אפשרויות לינה: אוהלים, אוהלי גלמפינג וגם בקתות. אנחנו בחרנו בקתה, בסיסית אבל נעימה וכיפית. יש גם אזור למדורה בערב והם דואגים לעצים, רק אל תשכחו להביא ספריי נגד יתושים. החיסרון היחיד שהמארח לא מדבר מילה באנגלית, לכן קשה להיעזר בהם לתכנון הטיול.
את הבוקר פתחנו ב-Ban Tha Chang Spring. בריכות מים צלולות וקרירות, מקום ממש יפה, אבל חשוב לדעת שהגענו ממש בשעת הפתיחה וכבר היו לא מעט אנשים. ליד המעיינות יש גם מסלולי קיאקים בנחל. אפשר לבחור מסלול של חצי שעה או שעה. אנחנו לקחנו את המסלול של שעה (כ-400 באט), כולנו בקיאק אחד עם מדריך.
לארוחת צהריים נסענו למסעדת Isaan-Isan Restaurant by Recall, שהייתה פתרון מצוין לאוכל צמחוני באזור. התחנה האחרונה ליום הראשון הייתה Chet Sao Noi National Park – שמורה קטנה ומקסימה עם כמה מפלסים של בריכות טבעיות. רוב המסלול מונגש, וזה היה מעולה עבורנו כי טיילנו עם עגלה.
ביום השני עצרנו בשמורת Khao Yai National Park. כגודל הציפייה, כך גם גודל האכזבה; המפלים (Haew Narok ו-Haew Suwat) היו יבשים והטבע נראה עייף מהעונה היבשה. בכל זאת עשינו מסלול קצר והמשכנו ליעד הבא: רייונג.
חגיגות הסונגקראן בראיונג
ראיונג היא עיר גדולה אך לא מאוד מתוירת. סגרנו חדר ב-Novotel Rayong Star Convention Centre, שהתברר כבחירה מצוינת עם בריכה טובה וג'ימבורי נהדר לילדים. בערב גילינו את קניון Central Rayong הענקי, שם מצאנו פתרונות אוכל מוכרים.
את הבוקר פתחנו רגוע. ידענו שבסביבות שלוש אחר הצהריים מתחילות חגיגות Songkran, אז החלטנו לקחת את הזמן במלון. בשלוש יצאנו לחגיגות הסונקראן, וזו הייתה כנראה שיא ההתלהבות עבור הילד. פתאום מותר לו לעמוד ברחוב עם רובה מים ולהשפריץ על כל מי שעובר.
ידענו שהחגיגות הולכות להיות מטורפות, אבל לא הבנו עד כמה.
האווירה והאנרגיה היו פשוט משוגעות.
ב־Rayong כמעט לא ראינו תיירים. רוב התיירים באזור נוסעים לפאטייה או לבנגקוק, ולכן מצאנו את עצמנו כמעט היחידים מהמערב באזור. דווקא בגלל זה החוויה הייתה עוד יותר מיוחדת, ראינו מקרוב איך המקומיים חוגגים, את האדיבות שלהם, ואת השמחה האמיתית של החג.
היו שם מסיבות קצף ענקיות, הופעות מוזיקה, דוכני אוכל, והמון מים מכל כיוון. חגיגה שלמה.
שבורים מעייפות חזרנו למלון. המלון עצמו באמת מעולה, החיסרון היחיד היה זרם מים קצת חלש במקלחת, משהו די נפוץ בבתי מלון בתאילנד. במיוחד ביום כזה, כשמורחים עליך ברחוב את משחת הטלק הלבנה המסורתית של הסונקראן, צריך זרם מים טוב כדי להוריד אותה.
היום הבא
את הבוקר פתחנו בארוחת בוקר במלון, שהייתה מצוינת, מגוונת ועשירה.
התוכנית המקורית הייתה להמשיך לאי Ko Samet, אבל הילד ממש ביקש להישאר עוד יום עם מלחמות המים.
אז שינינו תוכניות, ונסענו במקום זה לאורך רצועת החוף.
לאורך כל הדרך חגיגות הסונקראן המשיכו.
דלאים של מים עם קרח נזרקו על רכבים ואופנועים שעברו בכביש, וכולם משתתפים במשחק.
לנו זו הייתה חוויה מקסימה. פלג התלהב בטירוף, וגם אנחנו.
באיזשהו שלב ראינו שלט לשמורת טבע והחלטנו להיכנס ספונטנית:
Khao Laem Ya–Mu Ko Samet National Park
עלות הכניסה הייתה 200 באט למבוגר ו-100 לילד.
מחנים את הרכב באזור החניה ומשם ממשיכים לכיוון החוף. אחד הדברים היפים בשמורה הוא מסלול הליכה על גשר עץ שממשיך לאורך קו הים. המסלול קצר יחסית, אבל נותן תצפית יפה על המפרץ והאיים שמול החוף.
השמורה עצמה מגינה על אזור החוף והאיים שמולו, כולל האי קו סאמט. היא משלבת אזורי יער חוף, מצוקים נמוכים וחופים קטנים. לאורך השביל יש נקודות תצפית, ספסלים לעצירה, ואפילו אזורי קמפינג למי שמגיע לישון בטבע.
יש גם קופים באזור, בעיקר ליד אזורי הפיקניק.
ההליכה עצמה לא ארוכה, אבל חשופה לשמש, כך שכדאי להגיע עם מים וכובע.
השביל יחסית נוח ומונגש.
אני מאוד אהבתי את המקום. לדעת בן הזוג שלי, אפשר גם לוותר אם לוח הזמנים צפוף.
משם חזרנו לכיוון העיר כדי להתכונן לעוד ערב של חגיגות הסונקראן.
היום שאחרי
ביום למחרת המשכנו לכיוון פאטייה.
תכננו לעצור באחד הריזורטים לאורך הדרך ולהישאר לילה באזור, אבל תוך כדי נסיעה לאורך החוף גילינו שהחופים שם פחות לטעמנו. כנראה כשמתרגלים לחופים של דרום תאילנד הסטנדרט עולה קצת 🤣.
עצרנו בכמה חופים שנראו מבטיחים בתמונות:
• Phala Beach
• Laem Charoen Beach
משם המשכנו לכיוון פאטייה.
חשבנו אולי להישאר שני לילות באזור שנחשב פופולרי למשפחות, Jomtien Beach.
אנחנו מטיילים מחוץ לעונה, כך שלא הייתה בעיית זמינות ובכל מקום סגרנו מלון ממש באותו רגע. בדיעבד, טוב שלא הזמנו מראש, כי פחות התחברנו לאזור. הוא הרגיש לנו שקט מדי, אבל לא ממש פסטורלי.
אז החלטנו פשוט להמשיך עד פאטייה ולהישאר שם עד סוף החופשה.
פאטיה: אקשן, פארקי מים ואיים
את היום הראשון העברנו בקניון Central Pattaya.
התחלנו בפריקת אנרגיות לילד ב־Kidzoona, ג׳ימבורי ענק שהוא חלק מרשת עם סניפים בהרבה קניונים בתאילנד.
אחרי שהוצאנו קצת אנרגיה המשכנו לקולנוע. בניגוד לקולנוע בעיר Rayong, כאן הסרטים הוקרנו באנגלית, כך שסוף סוף יכולנו לקחת את פלג לסרט שהוא חיכה לראות, The Super Mario Bros. Movie.
בערב עדיין נערכו ברחובות חגיגות Songkran. למרות שהתאריך הרשמי הוא עד ה־14 באפריל, בפאטייה החגיגות נמשכות הרבה יותר זמן.
האווירה כאן שונה מאוד מזו שחווינו ב־Rayong. יש הרבה יותר תיירים, וזה לגמרי משפיע על הדינמיקה ברחובות. בגלל שטיילנו עם ילד, העדפתי את החגיגות העדינות והיותר מקומיות שחווינו שם.
פארק המים Columbia Pictures Aquaverse
את היום הבא הקדשנו כולו ל־Columbia Pictures Aquaverse. כדי לחסוך תורים בכניסה ניתן לרכוש כרטיסים מראש באתר הרשמי – לחצו כאן לרכישה.
זה פארק מים גדול שנמצא בפרברים של פאטייה ומבוסס על מותגים של אולפני קולומביה. למרות שהגענו בעונת החגים, הפארק היה כמעט ריק ולכן לא חיכינו בתור כמעט לשום מתקן.
יש שם הופעות לאורך כל היום, מתקנים לילדים ולמבוגרים, והרבה אזורי ישיבה. האוכל בפארק זמין לרכישה במחירים סבירים.
הוא לא גדול כמו Andamanda Phuket, אבל ביחס למחיר הוא נותן תמורה טובה מאוד.
בערב חזרנו עייפים לארוחת ערב בשוק Beach Food Market Pattaya.
אוכל מקומי, דוכנים מגוונים והמון פירות טריים חתוכים.
יום רגוע בעיר
ביום הבא החלטנו לקחת את היום יותר באיזי. בוב נשאר לנוח בחדר, ואני ופלג יצאנו למסאז'. אגב, בפאטייה המחירים הם מהזולים שראיתי בתאילנד, בערך 200 באט לשעה ברוב מכוני העיסוי במרכז העיר.
אחר כך עצרנו לארוחת בוקר קלילה בבית הקפה Seoul Maison Thailand Coffee על הטיילת.
משם המשכנו לקניון, ובוב הצטרף אלינו כדי לעשות משהו שלא עשינו הרבה זמן, חדר בריחה. בחרנו חדר יחסית קל כי רצינו שגם פלג יוכל להשתתף.
ברור שילד בן ארבע עדיין לא ממש בגיל המתאים, אבל הוא זרם עם ההתלהבות שלנו ועזר "כאילו". לא אידיאלי, אבל בסך הכל הייתה חוויה כיפית. במתחם יש כמה חדרים ברמות שונות, וחלקם גם מפחידים.
סיבוב ב־Walking Street
בערב הבנים נשארו לנוח ואני יצאתי להסתובב ב־Walking Street Pattaya.
בדיעבד, לא מקום סימפטי במיוחד.
זה הזכיר לי את Bangla Road, רק הרבה יותר אינטנסיבי.
יש שם המון תיירות מין, ולמרות שאני אישה שהלכה לבד, פנו אלי כמה פעמים עם הצעות למופעים למבוגרים בלבד. בפאטונג לרוב לא פונים אלי בכלל כשאני הולכת לבד.
שתיתי בירה קצרה בבר עם הופעה חיה וברחתי משם די מהר.
האי שהפתיע אותנו
ביום הבא קמנו מוקדם כדי לנסוע לאי שנמצא מול פאטייה, Ko Lan.
הגעתי בלי ציפיות גבוהות, בעיקר אחרי האכזבה מהחופים באזור, אבל הופתעתי ממש.
האי מהמם, עם חופים צלולים בצבע טורקיז.
יש שתי דרכים להגיע:
- ספיד בוט, כ-30 דקות שייט, בערך 150 באט לאדם לכיוון
- מעבורת מקומית, כ-45 דקות, בערך 30 באט לאדם
אנחנו בחרנו במעבורת.
יורדים ליד חוף עם מסעדות וחנויות קטנות. משם אפשר ללכת לחוף הרחצה הראשי או לחוף צדדי שמתאים לשנירקול. יש שם שונית קטנה מלאה קיפודי ים, אז כדאי מאוד להיזהר.
בילינו שם את רוב היום עד המעבורת של 16:00 חזרה לפאטייה.
בערב אני ופלג יצאנו שוב לרחוב הראשי לחגיגות הסונקראן המאוחרות של העיר, שנקראות Wan Lai Pattaya.
האירוע הזה מתקיים בדרך כלל בין 17 ל-19 באפריל והוא בעצם הגרסה המקומית והמאוחרת של הסונקראן. ביום השיא, ה-19 באפריל, סוגרים חלקים גדולים מהכבישים הראשיים בעיר והם הופכים למסיבת מים אחת גדולה עם במות, מוזיקה ודוכני אוכל.
היום האחרון בעיר
את הבוקר האחרון פתחנו בביקור ב־Sanctuary of Truth.
לדעתי האישית אפשר לגמרי לוותר.
המקום נראה מרשים מאוד בתמונות ויש לו ציון גבוה בגוגל, אבל התחושה שלנו הייתה שהוא מאוד תיירותי ולא באמת אותנטי. בנוסף יש שם חיות בכלובים, מה שהוריד לנו עוד יותר מהחוויה.
משם המשכנו ליעד הרבה יותר אהוב עלינו, Terminal 21 Pattaya.
אין לי הסבר טוב למה, אבל אנחנו ממש אוהבים את הקניון הזה. מעבר לעיצוב המושקע שלו, הוא גם מקום מצוין למציאות למי שאוהב קניות.
כשיצאנו חזרה לכיוון המלון גילינו שזה יום גרוע מאוד להיות על הכביש. זה היה יום השיא של חגיגות Wan Lai Pattaya, והכביש הראשי היה חסום.
נסיעה של 20 דקות לקחה לנו שעתיים וחצי.
לפחות בדרך נהנינו מהשפרצות מים על הרכב מכל כיוון.
את הערב האחרון בילינו כמו כולם, על הכביש הראשי. ביום הזה סוגרים את הכביש כולו, והוא הופך למסיבה רטובה אחת גדולה עם הופעות, דוכני אוכל והמון מוזיקה.
מדריכים נוספים שיעזרו לכם לתכנן:
מוזמנים להירשם לתפוצה שלנו ולקבל למייל מסלול מוכן לשבועיים בדרום תאילנד.
לחצו כאן להירשם.
