בנגקוק, רכבת לילה לצ'אנג מאי, חמישה לילות בפאי, צ'אנג ראי, יומיים בסירה האיטית במקונג ללואנג פרבאנג, ודרך חזרה שלקחה יותר מ-24 שעות, ובסוף טיסה מצ'אנג מאי לפוקט. כאן כל המסלול: איפה ישנו, איך עברנו בין המקומות, כמה זה עלה ומה הייתי עושה אחרת.
- מתי? ספטמבר 2026
- כמה זמן: 17 ימים
- הרכב: 4 מבוגרים וילד בן 5
יצאנו שלושה: אני, בוב ופלג, ואחרי כיפור הצטרפו אלינו סבתא ודודה. טיילנו בסוף העונה הגשומה, וזה השפיע על כמה דברים במסלול, אז שווה לקחת את זה בחשבון. את הקטע של לאוס עשינו בעיקר כי היינו חייבים לצאת מתאילנד בגלל ויזת ה-DTV שלנו, ועל זה בהמשך. כל מה שצריך לדעת על העונות נמצא במדריך מתי לטוס לתאילנד.
המסלול בקצרה
| תאריכים | איפה | לילות | איפה ישנו | איך הגענו |
|---|---|---|---|---|
| 17.9 עד 19.9 | בנגקוק | 2 | The Key Bangkok | טיסה |
| 19.9 עד 20.9 | בדרך לצ'אנג מאי | 1 | רכבת לילה | רכבת |
| 20.9 עד 22.9 | פאי | 2 | Baankanoon Pai | רכב שכור מצ'אנג מאי |
| 22.9 עד 25.9 | פאי | 3 | Yoma Hotel Pai | רכב |
| 25.9 עד 27.9 | צ'אנג ראי | 2 | Gita's House | רכב |
| 27.9 עד 28.9 | פאקבנג, לאוס | 1 | Thipphaphone Guesthouse 2 | מעבר גבול + סירה איטית, יום 1 |
| 28.9 עד 30.9 | לואנג פרבאנג | 2 | Meunna Boutique Hotel | סירה איטית, יום 2 |
| 30.9 עד 1.10 | בדרך לגבול | 1 | אוטובוס לילה | אוטובוס + מיניוואן |
| 1.10 עד 2.10 | הואיי סאי, לאוס | 1 | Kaupjai Guesthouse | מיניוואן |
| 2.10 עד 3.10 | צ'אנג מאי | 1 | De Kiang Muang | מונית לצ'אנג ראי, משם ברכב |
| 3.10 | טיסה לפוקט | טיסה |
בנגקוק: למה התחלנו דווקא שם
פתחנו בבנגקוק מסיבה אחת: היינו צריכים להוציא לפלג דרכון חדש בשגרירות. דרכון של ילד בתוקף לחמש שנים, ופלג בדיוק בן 5. לכן בחרנו מלון בוטיק במרחק הליכה מהשגרירות.
איפה ישנו: The Key Bangkok. מלון בסיסי, בלי ארוחת בוקר, אבל עם מיקום מצוין: ליד קניון Terminal 21, שלוש דקות מהרכבת, ומלא מקומות לאכול מסביב. היה לנו ג'קוזי בחדר, ובשביל פלג זה היה הדבר הכי חשוב בכל הטיול. מלון לא מפנק, אבל אם אתם צריכים להגיע לשגרירות זה פתרון מעולה.
מה עשינו: מרכז הקניות Emsphere, שבו כל פעם יש משהו חדש לגלות, עם מתחם אוכל ענקי. רק שימו לב שאין בו הרבה אפשרויות צמחוניות, וכמעט קנינו פאד תאי "צמחוני" שמבושל עם מרק עוף ושבבים של שרימפס מיובש. עיסוי רגליים ליד המלון עולה 250 באט לשעה.
סיאם פרגון ו-Meland. ביום האחרון היינו בסיאם פרגון, אחד הקניונים המרשימים בבנגקוק. יש בו משחקייה מטורפת, Meland: עולם שלם לילדים, עם אפילו מתקן לשטיפת רכבים לילדים. לא זול, אבל לגמרי שווה את זה. קנינו לפלג כרטיס ל-3 שעות + מבוגר, והוא לא היה קרוב למיצוי. יכולנו להישאר שם יום שלם אם לא היינו צריכים להגיע לרכבת.
רכבת הלילה לצ'אנג מאי
מבנגקוק עלינו על רכבת לילה לצ'אנג מאי. קנינו לפלג מיטה משלו, אבל הוא לא הסכים לישון בלעדיי. הרכבת ישנה ובסיסית, השירותים בהתאם, ויצאנו באיחור של חצי שעה שהפך לאיחור של שעתיים. אחרי הרכבות בווייטנאם ציפיתי ליותר. שעה וחצי לפני ההגעה מעירים את כולם כדי לקפל את המיטות, אז אל תתכננו לישון עד הרגע האחרון.
בתחנה בצ'אנג מאי יש בית קפה טוב, The Baristo at Train Station, ששווה לעצור בו אחרי לילה ברכבת.
הרכב: Discover Cars
את הרכב אספנו בצ'אנג מאי ביום שהגענו ברכבת. שכרנו אותו דרך Discover Cars (קיבלנו רכב של חברת Yesaway). לפני שסגרתי, בדקתי מול החברה עצמה כמה זה יעלה: הם רצו כ-1,200 באט ליום. דרך Discover Cars המחיר ירד ל-790 באט ליום, פער משמעותי.
מעבר למחיר, עוד כמה דברים שאהבתי בהזמנה דרכם:
- שקיפות על הפיקדון: באתר כתוב בדיוק כמה פיקדון תשאירו בחברת ההשכרה, אז יודעים מראש כמה כסף ייחסם במסגרת האשראי.
- ביטוח: אפשר להוסיף דרכם בקלות ביטוח החזר השתתפות עצמית.
- שירות: הכול עבד חלק. בסוף הטיול הייתי צריכה להאריך את ההשכרה, וזה סודר בלי שום בעיה.
דרך הלינק שלנו מקבלים הנחה של עד 5%. כל מה שצריך לדעת על נהיגה בתאילנד, רישיון בינלאומי והכבישים בצפון, נמצא במדריך להשכרת רכב ונהיגה בתאילנד.
פאי: חמישה לילות
הגענו לפאי בערב כיפור, ולכן נסענו מצ'אנג מאי לפאי ברצף, ישר מהרכבת. אנחנו שומרים כיפור, אז את המלון הראשון בחרנו לפי מיקום: חמש דקות הליכה מבית חב"ד.
איפה ישנו בפאי
שני הלילות הראשונים: Baankanoon Pai. מקום פשוט ונקי, עם חניה, שלוש דקות נסיעה מרחוב הוולקינג סטריט. בחרנו בו בגלל הקרבה לחב"ד, והוא עשה את העבודה.
שלושת הלילות הבאים: Yoma Hotel Pai. אחרי כיפור הצטרפו סבתא והדודה, ועברנו למלון שהיה ממש מוצלח: מחיר טוב, חדרים מרווחים, בריכה עם נוף להרים וארוחת בוקר נהדרת ביחס למחיר. הוא קצת רחוק מהמרכז, אבל יש שאטלים לרחוב הראשי, ואפשר גם ללכת ברגל (בערך רבע שעה). זה המלון שהייתי ממליצה עליו בפאי.
מה עשינו בפאי
מערת תאם לוד (Tham Lod). מערה עצומה שבתוכה זורם נהר, עם נטיפים וחללים ענקיים. נכנסים רק עם מדריך מקומי בקבוצה קטנה, והמדריך מאיר את הדרך בעששית. המדריכה שלנו הייתה מקסימה וסבלנית עם פלג, אבל לא דיברה מילה באנגלית, כך שלא מדובר בסיור מודרך עם הסברים. בעונה הגשומה אין את השייט במערה 2. לדעתי מערה 3 מיותרת: בכניסה יש ריח בלתי נסבל, והמערה עצמה פחות מרשימה ממערה 1. בעונה היבשה יש גם שייט ברפסודה בתוך המערה.
תצפית Kiew Lom. בדרך חזרה מהמערה לפאי עצרנו בתצפית שכבות על שכבות של הרים ירוקים. יש חניה מסודרת ובית קפה טוב.
המעיינות החמים Sai Ngam. בריכות של מים צלולים בתוך יער. המים פושרים ולא חמים, וזה בדיוק מה שנעים עם ילד. כניסה 200 באט למבוגר. בעיניי חובה.
מפל מו פאנג (Mo Paeng Waterfall). מפל עם סלעים חלקים שאפשר להתגלש עליהם למים. מלא ישראלים, ובכל זאת נעים. המים היו באופן מפתיע קפואים, אז כמעט לא נכנסנו. אחרי קופנגן לא חשבתי שאפשר להיות מופתעת מכמות הישראלים, ואז הגעתי לפאי.
גשר הבמבוק (Boon Ko Ku So). גשר במבוק ארוך מעל שדות האורז, עם נופים מטורפים. מקום מושלם וממש מומלץ. רק תוודאו שלא מגיעים כשהשדות קצוצים, כי אז החוויה כנראה פחות מוצלחת. זו הייתה העצירה האחרונה שלנו לפני שהמשכנו לצ'אנג ראי, והיא משתלבת טוב בדרך החוצה מפאי.
הוולקינג סטריט. כל ערב בשוק הלילה של פאי: דוכני אוכל, הופעות רחוב ובתי קפה עם ישיבה על כריות על הרצפה. כשצריך לעבוד, יש את Poke Pai Coworking, מקום עבודה שקט במרכז.
איפה אכלנו במרכז פאי
- Khao Soi Jitlut: הדוכן עם הקאו סוי הצמחוני הטוב ביותר. חפשו אותו ליד המקדש.
- Malamong Art Cafe: בית תה מגניב. החוויה היא לשבת ולשתות כוס תה מיוחד שמתבשל במשך שעות ארוכות.
- Centrico Pai Mexican Restaurant: מסעדה מקסיקנית מעולה ברחוב הראשי, שם שברנו את הצום.
עוד מקומות, אטרקציות ולינה בפאי ובסביבה נמצאים במדריך המלא לפאי.
צ'אנג ראי: שני לילות
איפה ישנו: Gita's House. מקסימים ממש. אישרו לנו להשאיר אצלם את הרכב כל הזמן שהיינו בלאוס, ואפילו לא ביקשו תשלום. אם אתם ממשיכים לסירה האיטית ורוצים לחזור לאותו רכב, זה פתרון מושלם.
מקדש Wat Huay Pla Kang ומטע התה Choui Fong. במקדש יש פסל ענק ולבן של גואניין על גבעה, ואפשר לעלות בתוכו עד הראש ולהשקיף על כל העמק. לידו פגודה אדומה בת תשע קומות. פלג לא רצה לרדת מהחלונות. מהמקדש המשכנו ברכב ל-Choui Fong Tea Plantation, מטע תה על מדרונות ההרים. מקום מדהים ביופיו, ושווה לשלב את שניהם באותו יום.
שוק הלילה של שבת. במוצאי שבת סוגרים רחוב שלם בעיר לשוק לילה: אוכל, מלאכות יד, ואפילו קוראות בקלפי טארוט. אחד השווקים הכי שווים שהייתי בהם, והמחירים זולים בטירוף.
קניון סנטרל. ערב אחד הלכנו לקניון Central לראות את הסרט של הנוקמים, לבקשה מיוחדת של האורחת. קניון מערבי עם המון רשתות, טוב לערב גשום או לקניות.
המעבר ללאוס והסירה האיטית
את המעברים ללאוס הזמנו דרך 12go. לקחנו חבילה של חברה שדואגת להסעה, מלווה את המעבר בגבול ומביאה אותך עד הסירה. יש כמה דרכים לעשות את הקטע הזה (הסעה פרטית, שאטל, אוטובוס ציבורי, טיסה או אוטובוס לילה), ואנחנו בחרנו את הסירה האיטית: יומיים של שייט, שמונה שעות ביום, עם לילה בכפר פאקבנג באמצע. למה בכלל לאוס? יש לנו ויזת DTV לתאילנד, והיינו חייבים לצאת מהמדינה. היה לנו חשוב שתהיה חברה שתדאג לנו בגבול, ובדיעבד זה היה נכון.
המעבר בגבול
יצאנו מצ'אנג ראי בחמש בבוקר. את גשר הידידות בין תאילנד ללאוס אי אפשר לחצות ברגל, עוברים אותו באוטובוס. בצד התאילנדי נזקקנו לעזרה: פלג קיבל דרכון חדש בבנגקוק, והיה צריך להעביר את ויזת ה-DTV שלו לדרכון החדש. בחזרה לתאילנד זה כבר עבר בלי שום בעיה.
בצד הלאוסי מסדרים ויזה במקום:
- ויזה ל-30 יום: 40 דולר לאדם.
- חותמת: עוד 50 באט לאדם.
- מי שלא הביא תמונת פספורט משלם עוד 100 באט לאדם על צילום.
משם ממשיכים בטנדר עד המזח, ועולים לסירה.
יום ראשון בסירה: לא הבנו למה נרשמנו
הסירה האיטית היא חוויה, אבל לא פשוטה. הסירה מאוד ישנה ואין בה מיזוג. המושבים מאולתרים: הניחו על הסיפון כיסאות של אוטובוס, שאפילו לא מחוברים לסירה, וחלקם שבורים. יש שירותים אחד להמון אנשים. אמרו לנו שזה פחות זמן ושיש עצירות, ובפועל אלה שמונה שעות כמעט בלי עצירות, אחרי השכמה של חמש בבוקר. זה יכול להיות די מתיש.
מצד שני, הנוף לאורך הדרך מהמם: גבעות ירוקות, שדות חקלאיים וכפרים קטנים על הגדות. מדי פעם הסירה עוצרת ליד כפר, ונשים עולות לסירה למכור אוכל ושתייה. ראינו גם אנשים מחפשים זהב בגדות הנהר, עבודה של מי שאין לו עבודה חקלאית.
דקה לפני שהגענו לפאקבנג, שוטר מקומי צעק שיש תחרות חתירה על הנהר, וחיכינו עוד שעה בסירה לפני שירדנו.
לילה בפאקבנג
פאקבנג הוא כפר קטן על הנהר שכולו קיים בשביל הלילה הזה של נוסעי הסירה. לבקשת הוויזה בכניסה צריך להציג מקום לינה, אז הזמנתי את האופציה היחידה שעוד נשארה פנויה: Thipphaphone Guesthouse 2. בסיסי מאוד, אבל ללילה אחד זה בסדר. הכפר עצמו מלוכלך, מאז הודו לא ראיתי כמות כזו של זבל. לא מקום שמתעכבים בו, וזה בסדר גמור לעבור בו לילה אחד בלבד. אם אתם מגיעים בעונה עמוסה, הזמינו לינה בפאקבנג מראש.
יום שני בסירה: הפעם באנו מוכנים
עוד שמונה שעות שייט, אבל כשיודעים למה נכנסים, זה עובר הרבה יותר נעים. מה שכדאי לקחת:
- הרבה חטיפים ואוכל לדרך. האוכל על הסירה בסיסי מאוד.
- סוללה ניידת.
- מוזיקה, סדרות ומשחקים שהורדתם מראש. אין קליטה ברוב הדרך.
- צעיף או סוודר: על הנהר נושבת רוח, ומדי פעם עולים ריחות של שריפות מהגדות.
באחת העצירות ירדנו לחוף חולי, ופלג שיחק עם ילדי הכפר בלי שפה משותפת. זה היה הרגע שלו בכל השייט. לקראת הסוף עוברים מתחת לגשר הרכבת לסין, ואז נסיעה קצרה בטוקטוק בדרך עפר עד העיר.
לואנג פרבאנג: שני לילות
לואנג פרבאנג הייתה בירת לאוס המלכותית עד 1975, וב-1995 העיר העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסקו. יש בה שילוב של מקדשים, בתים קולוניאליים צרפתיים וחיי רחוב. היו לנו רק שני ימים מלאים, וזה מעט מדי.
המלון שלא הייתי ממליצה עליו
ישנו ב-Meunna Boutique Hotel. הטיול תוכנן בלי הרבה מרווח, אז בחרתי מלון בלי לבדוק לעומק. ראיתי ציון 9.2 בבוקינג והנחתי שהוא טוב. בדיעבד, המלון ממוקם ליד בנייה עם רעש משבע בבוקר. החדרים מרווחים וממוזגים אבל לא מתוחזקים (דלת שירותים שלא נסגרת, בריכה עם מרצפות שבורות), וגם ארוחת הבוקר דלה מאוד. בקיצור, לא מומלץ. הלקח: לבדוק ביקורות אחרונות, ולא רק את הציון הכללי של המלון.
מה עשינו בלואנג פרבאנג
מפלי קואנג סי (Kuang Si). כשחברה טובה שמעה שאנחנו נוסעים ללאוס, היא ביקשה רק דבר אחד: שלא נוותר על המקום הזה. לקחנו מונית משותפת מהמלון (בפועל היינו רק אנחנו), יצאנו ב-11:00 וחזרנו ב-16:00, וזה מספיק לגמרי. המונית עלתה 8 דולר לאדם, והכניסה 60,000 קיפ למבוגר. המים בטורקיז מדהים וקפואים, ואפשר לשחות בחלק מהבריכות. המפלים בקצה השמור מרשימים מאוד, אז אל תתעצלו באמצע. בכניסה למפלים יש מרכז לשיקום דובים, שווה לעצור בו בדרך.
טקס איסוף התרומות של הנזירים (Tak Bat). קמתי מוקדם בבוקר כדי לראות את הנזירים יוצאים בשורה לאסוף אוכל מהתושבים. זה מרשים, כי מדובר בכמויות גדולות של נזירים, וזו אחת המסורות העתיקות בלאוס. המקומיים יושבים על מחצלות לאורך המדרכה ומניחים אורז בקערות של הנזירים.
שוק הבוקר. השוק המקומי של העיר, עם ירקות, שורשים ועשבי תיבול שלא ראיתי בשום מקום אחר. כדאי להגיע מוקדם.
חצי יום בכפרים סביב העיר. יצאנו לסיור עם מדריך דובר אנגלית, בחור לאוסי מהצפון, והסיור היה מצוין. ביקרנו בבית ספר מקומי (ביקור שמעורר שאלות, ואני עדיין לא בטוחה מה אני חושבת עליו), בכפר שכולו מתפרנס מחימר, שבו לקחנו לפלג שיעור פרטי בקדרות, ובכפר שבו מכינים נייר ובדים בעבודת יד. העצירה האחרונה הייתה במוזיאון ה-UXO, שמספר על הפצצות שלאוס ספגה, ואפשר לוותר עליו.
עיסוי. אם חשבתם שתאילנד זולה, בלאוס זו רמה אחרת: עיסוי רגליים של שעה עולה 100,000 קיפ, בערך 14 שקלים.
איפה אכלנו ושתינו
- Saffron Coffee: קפה מעולה עם מקומות ישיבה על הנהר.
- Yuni Yupoun Restaurant: חזרנו רעבים מטיול, והאוכל היה טעים עם המון אפשרויות צמחוניות (אפילו חומוס ופלאפל).
- Tangor: מסעדה ובר בעיר העתיקה, עצרנו בה בערב הראשון.
- שוק הלילה: מלא ישראלים, אז אם אתם רוצים לשמוע עברית, זה המקום.
הדרך חזרה לתאילנד: יותר מ-24 שעות
חזרה לא עשינו בסירה. דרך סוכן מקומי בלואנג פרבאנג הזמנו אוטובוס לילה עם מיטות, נסיעה שאמורה לקחת 12 שעות ולהגיע לגבול בשמונה בבוקר. באמצע הלילה האוטובוס התקלקל. בשלוש וחצי התעוררתי וראיתי שעצרנו באיזו תחנה, והנהג ישן בתא המטען. בבוקר עברנו למיניבוס בלי מיזוג, שנסע עוד 12 שעות עד הגבול. במקום בשמונה בבוקר הגענו בשמונה בערב. רוב הדרך היא דרכי עפר, ומישהו חייב לתרום ללאוס קצת אספלט.
לילה לא מתוכנן בהואיי סאי
הגענו לעיירת הגבול הואיי סאי (Huay Xai) ב-1.10, אחרי שהמעבר כבר נסגר, והיינו צריכים למצוא איפה לישון. לקחנו מונית שעברה איתנו בין מקומות הלינה בעיר. חלקם היו סגורים, כי באזור שלם בעיר לא היה חשמל. בסוף מצאנו את Kaupjai Guesthouse, שלא נמצא בבוקינג: 400 באט לחדר, בסיסי מאוד ועם לא מעט נמלים בחדר. אבל בסך הכול היינו מרוצים שמצאנו איפה לישון ושהייתה מקלחת.
מהגבול לצ'אנג ראי
בבוקר חצינו את הגבול. ביציאה מהמעבר בצד התאילנדי יש תחנת מוניות מסודרת עם מחירון קבוע. יש אופציה זולה יותר, מונית לתחנת האוטובוס, אבל אחרי יממה בדרכים חיפשנו את הדרך הנוחה ביותר ולקחנו מונית פרטית חזרה לצ'אנג ראי. בצ'אנג ראי חיכה לנו הרכב ב-Gita's House, ומשם נסענו לצ'אנג מאי.
צ'אנג מאי, ומשם לפוקט
איפה ישנו: De Kiang Muang, לילה אחד. המלון לא מרכזי, אבל חדש ומעולה. ארוחת הבוקר בסיסית, אבל ביחס למחיר אין תלונות. יש בריכה, ג'ימבורי לילדים וחדר כושר, וחניה ממול, כך שהוא מושלם למי שמגיע עם רכב. המוניות בצ'אנג מאי זולות מאוד, אז המרחק מהמרכז לא מפריע.
מה עשינו: ביום הראשון טיילנו בעיר העתיקה, ובערב הלכנו למתחם One Nimman. ביום השני, לפני הטיסה, ביקרנו בשוק Warorot, שוק מעולה שפתוח רק ביום. זה הביקור השני שלי בצ'אנג מאי, ואת כל ההמלצות על אוכל ריכזתי במדריך הקולינרי לצ'אנג מאי.
ב-3.10 טסנו מצ'אנג מאי לפוקט. את הטיסה הזמנו דרך 12go, שם אפשר להשוות בין טיסות, אוטובוסים ומעבורות במקום אחד.
מה הייתי עושה אחרת
- לא לנסוע ללאוס לזמן כל כך קצר. לאוס מטורפת ומעניינת, אבל צריך לפחות 10 ימים כדי לחוות אותה. אצלנו רוב הזמן בלאוס הלך על המעברים, וזה היה מבאס. אם גם אתם יוצאים מתאילנד בגלל הוויזה, תכננו מראש יותר ימים בלאוס.
- לבדוק ביקורות אחרונות לפני שמזמינים, ולא רק ציון כללי.
- להזמין לינה בפאקבנג מראש. צריך אותה בשביל הוויזה, והאפשרויות נגמרות.
- להביא תמונות פספורט למעבר הגבול ללאוס, ולחסוך 100 באט לאדם.
כל מקומות הלינה במסלול
- בנגקוק: The Key Bangkok. בסיסי, ליד השגרירות ו-Terminal 21.
- פאי: Baankanoon Pai. פשוט ונקי, קרוב לחב"ד.
- פאי: Yoma Hotel Pai. ההמלצה שלי בפאי.
- צ'אנג ראי: Gita's House. מארחים מקסימים, שמרו לנו על הרכב.
- פאקבנג: Thipphaphone Guesthouse 2. בסיסי, ללילה אחד.
- לואנג פרבאנג: Meunna Boutique Hotel. לא מומלץ, פרטים למעלה.
- הואיי סאי: Kaupjai Guesthouse. 400 באט לחדר, לא נמצא בבוקינג, רק אם נתקעתם.
- צ'אנג מאי: De Kiang Muang. חדש, עם בריכה וחניה, לא במרכז.
