אין דבר שמעניין אותי יותר מתרבויות חדשות, במיוחד אם הן בנות אלפי שנים.
בתערוכת התיירות בתל אביב, נתקלתי בדוכן קטן עם ריח משגע של גבינות שגרמו לי לעצור שם. דיברתי עם הנציג בדוכן, שסיפר לי על כפר כמא. כפר קטן בהרי התבור עם 3,500 תושבים צרקסים.
היה כל כך מעניין ללמוד על התרבות הצ'רקסית (וגם גבינות מעולות תרמו לחוויה), אז סיכמנו שאקפוץ לבקר אצלם בכפר. הביקור נדחה בגלל הקורונה, אך ברגע ששחררו את ההסגר, קפצתי לביקור בכפר כמא.
צ'רקסים, מי אתם?
הצ'רקסים הם עם קווקזי המורכב מ-12 שבטים המתגוררים בעיקר בצפון הקווקז שברוסיה, טורקיה ושאר המזרח התיכון. בישראל ישנה קהילה קטנה של צ'רקסים המתגוררים בכפרים כפר כמא וריחאניה.
דת: מוסלמים.
שפה: אדיגית.
איך הגיעו הצ'רקסים לארץ?
במאה ה-18 החלה האימפריה הרוסית להשתלט על שטחים בהרי הקווקז. לאורך הכיבוש צבאות רוסיה רדפו, שרפו, פגעו ורצחו את העם הצ'רקסי. התוצאה של הכיבוש הרוסי היה הרס כמעט טוטאלי של העם הצ'רקסי. לפי הערכות כ-1.5 מיליון, המהווים יותר משני שליש מהעם הצ'רקסי, נרצחו.
90% מהצ'רקסים הנותרים גורשו לשטחי האימפריה העות'מאנית. באותם שנים, ישראל הייתה חלק מהאימפריה העות'מאנית. הצ'רקסים קיבלו שטחים להתגורר בהם בארץ ברמת הגולן, גליל תחתון ובקרבת גן-שמואל.
יחסים צ'רקסים – יהודים
עוד מימי תחילת ההתיישבות הם קיימו יחסים טובים עם היישוב היהודי.
בתקופה המנדט הבריטי, עזרו הצ'רקסים להעפלה בלתי חוקית לארץ דרך לבנון.
בנוסף, הצ'רקסים התנדבו להילחם לצד היהודים במלחמת העצמאות, והיו בעלות ברית של היהודים.
לאחר הקמת מדינת ישראל, הם התנדבו לשרת בצבא. בשנת 1958, בעקבות בקשה של נציגי הקהילה הצ'רקסית, נחקק חוק המחייב צ'רקסים תושבי ישראל לשרת בצבא.
ב-21 במאי – יום הזכרון לרצח העם הצ'רקסי.
התאריך נבחר כיוון שזה היום בו נכבשה מולדתם .
כפר כמא
כפר כמא ממוקם בגליל התחתון, ליד כפר תבור.
בכפר כמא כ-3,000 תושבים, כולם צ'רקסים. תושבי הכפר הם יוצאי חמישה שבטים שונים, ונמנים עם כ-30 משפחות שונות.
תושבי הכפר עושים מאמצים רבים לשמור על מנהגיהם ותרבותם המיוחדת, באמצעות עשייה חינוכית, חברתית ופורמלית בבית הספר. בבית הספר בכפר הם לומדים ארבע שפות: עברית, אנגלית ערבית וצ'רקסית.
המרכז למורשת הצ'רקסית
המרכז הוקם בבית שאמי ההיסטורי, שנבנה על ידי משפחת שאמי בתחילת המאה ה-20, שופץ על ידי הרשות המקומית והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
הסיור במרכז המורשת הצרקסית מתחיל בהדרכה קצרה על ההיסטוריה של העם הצ'רקסי. אחרי ההדרכה יש סרטון הדרכה שאורך כ-20 דקות על ההיסטוריה והתרבות של העם הצ'רקסי.
לאחר מכן ממשיכים לסיור מודרך במוזיאון. בחדרי המוזיאון מוצגים מגוון מוצגים שמקורם מהקווקז כמו כלי בישול ומטבח, כלי חקלאות ומלאכה, כלי מוזיקה ולחימה.
מיצג נוסף מאוד מעניין במוזיאון הוא גבינה מעושנת בת 40 שנה (שלא שמורה בקירור).
אחרי הסיור במוזיאון, תחכה לכם טעימה קטנה מהמטבח הצ'רקסי.
שעות פתיחה: ימים שני עד שבת | 10:00 עד 17:00
*יש לתאם הגעה מראש.
טלפון לבירורים והזמנות: 04-6888082
אימייל לבירורים: chc@kfarkama.co.il
אתר: המרכז למורשת צ'רקסית.
עלויות: ילדים (6-12) / ותיקים: 20 ש”ח | מבוגר: (12-62) 30 ש”ח | קבוצה מעל 20 איש: 25 ש”ח
תוספות בתשלום נוסף:
מופע המחול – 500 ש"ח.
סיור בגרעין הישן – 300 ש”ח.
כיבוד צ'רקסי קל – 5 ש”ח לאדם.
טיול בסמטאות הכפר הישן
יתן לקחת מפה של הכפר ממרכז המורשת ולצאת לטיול עצמאי בסמטאות הציוריות של הכפר הישן.
בין המבנים המעניינים ניתן למצוא את: המסגד, בית שוגן ובית חתוקאי.
סגנון הבנייה בכפר מיוחד ויפהפייה. הוא שומר על סגנון הבנייה הצ'רקסי.
ניתן להזמין סיור מודרך עם מדריך צ'רקסי בן במקום בתיאום מראש.
עין קאזאן
עין חיזר, או בשמו הרשמי כיום – "עין קאזאן" הוא מעיין יפה בפאתי הכפר.
שם המעיין נגזר מהמילה הטורקית קזאן שפירושה סיר גדול.
מפלס המים באגם אינו גבוה (עד 60 ס"מ), ואילו מי תהום גבוהים המתאימים לטבילה. אומנם לא הייתי נכנסת למים, בגלל שצבעם אינו מזמין. אבל ללא ספק בביקור הבא באזור, אקפוץ למאפייה ולמחלבה בכפר, אקנה מהתוצרת המקומית ואסע לעין קאזאן לפיקניק.
שימו לב, המיקום בגוגל מפות ו-WAZE אינו נכון.
הכביש המוביל לעין קאזאן יוצא מהכפר ולא מכבישים מהירים. ממליצה לנסוע לפי השילוט או לנווט עצמאית בעזרת מפה.
אוכל צ'רקסי
אי אפשר לדבר על תרבות של עם, בלי לדבר על האוכל שלו.
בעיקר אם האוכל שלו עשיר בגבינות ומאפים שמנים וטעימים.
בביקור שלנו בכפר זכינו לאכול במאפייה מקומית ובמחלבה מקומית.
מאפיית מזאן
מאפייה עם מאפים צ'רקסים נהדרים.
המאפייה מכינה כמות קטנה של מאפים, שבדרך כלל נגמרים מוקדם. לכן ממליצה שהמאפייה תיהיה התחנה הראשונה שלכם בכפר כמא.
חלוז, מאפה צ'רקסי עדין עם גבינה מטוגן על המקום.
אושר גדול ב-3 שקלים.
אנחנו ביקרנו בכפר כמא בערב שבועות, אז קנינו חלוז' לכל המשפחה. המשפחה הייתה ממש מרוצה.
שעות פעילות: שני-שבת 6:00-13:00 (ראשון – סגור).
מחלבת אלברוס
המחלבה מייצרת שני סוגים של גבינות: גבינה חצי קשה עם מליחות עדינה וגבינה מעושנת. הגבינות מיוצרות בתהליך טבעי, ללא חומרים משמרים וללא תוספות.
בעל החנות, נוח, יצא לגמלאות מצהל, והחליט לנצל את הזמן הפנוי בחוכמה ולפתוח את המחלבה עם מתכון שלקח מסבתו. מתכון אשר עובר מדור לדור כבר אלפי שנים. כיום הוא ואישתו שרה מנהלים את המקום בעזרת ילדיהם.
אנחנו קנינו חצי קילו של גבינה מעושנת ב-20 ש"ח.
רוצים להיות מעודכנים כאשר עולים המלצות על מסלולים חדשים בבלוג?
היכנסו לעמוד הפייסבוק של הבלוג או הירשמו לניוזליטר של הבלוג.
שתמיד נטייל,
שיר ים
4 תגובות
עושה חשק לבוא ולטייל בכפר הקטן הזה.! יופי של פוסא עם הרבה מידע שימושי.
נשמע מאוד מעניין, הם הם עושים סיורים רק לקבוצות או גם בודדים?
בהחלט הביקור מאוד מעניין.
בדרך כלל הם עושים גם סיורים לבודדים (או מצרפים אותם לקבוצה גדולה יותר).
מוזמנת ליצור איתם קשר.
כבר הרבה שנים אני רוצה להכיר את הכפר. תודה על ההיכרות שזימנת לי כאן. מקווה להגיע בקרוב בעצמי.