כשנעמה סובול כתבה שהיא מתחילה להדריך עוד סיור אוכל בחיפה, והפעם כזה שמשלב את העיר תחתית והמושבה הגרמנית, ידעתי שאני חייבת להצטרף! מאוד נהניתי שעשיתי איתה סיור אוכל בואדי ניסנאס.
באתי לסיור עם האף למעלה, חשבתי שאני הולכת לדעת הכל. בכל זאת, אני חיפאית כבר מעל ל-10 שנים, ואלו האזורים שאני מטיילת בהם באופן קבוע. אבל, לגמרי הופתעתי.
הכרתי מקומות חדשים, וגם את אלו שלא היו חדשים עבורי, למדתי עליהם המון דברים שלא ידעתי.
המדריכים: נעמה סובול וסרחאן מחאמיד
את הסיור הזה, נעמה סובול מעבירה יחד עם סרחאן מחאמיד.
נעמה סובול
נעמה היא ילידת חיפה, ששמה לעצמה מטרה – לגלות את חיפה לכל מי שמעוניין, דרך התרבות והאוכל שחיפה מציעה.
אתם יכולים להכיר את נעמה בבלוג שלה או בעמוד הפייסבוק תרבות אכילה.
סרחאן מלאמיד
סרחאן, מעבר להיות יליד חיפה, הוא הליצן הרפואי הערבי הראשון. הוא החליט להפוך את האהבה שלו לעסק – והפך להיות מבקר מסעדות.
את הביקורת מפרסם בעמוד הפייסבוק שלו.
פרטים טכניים:
רוצים להצטרף לסיור אוכל בחיפה? יש צורך לתאם מראש הגעה לסיור.
נקודת המפגש: כיכר פריז.
נקודת הסיום: שדרות בן גוריון.
ההליכה בין נקודת ההתחלה ונקודת הסיום אורכת כ-15 שעה.
ההליכה אינה מתאימה לעגלות.
חניונים: יש חניון עירוני בכיכר פריז.
הסיור אורך כ-2.5 שעות.
עלות: 149 ש"ח.
סיור אוכל ותרבות שמאי בחיפה
נפגשים בנקודת התחלה של הסיור, כיכר פריז.
נעמה וסרחאן הציגו את עצמם, וסיפרו לנו קצת ממה שמצפה לנו.
סרחאן, בעל ידע רב, סיפר לנו על נקודת המפגש שלנו – כיכר פריז. למה הכיכר נקראת כיכר פריז? כי העתיקו מונומנטים מפריז כמו הספסלים ומזרקה.
התחלנו בהליכה אל עבר המסגד הגדול, תוך כדי שבדרך אנחנו עוצרים ליד מבנים עתיקים ומקבלים הסבר על כל אחד ואחד מהם.
המסגד הגדול – מסגד אל-ג'רינה
המסגד הגדול נבנה במאה ה-18, בסוף תקופת האימפריה העותמאנית. הוא היה המסגד הראשי של ערבי חיפה עד מלחמת יום העצמאות.
לא רק ביפו, גם בחיפה יש מגדל שעון.
בראש המסגד מתנשא מגדל מרובע בעל 6 קומות, ועל שתיים מפאותיו ישנם שעון.
בישראל יש בסה"כ 7 מגדלי שעון: חיפה, יפו, נצרת, עכו, שכם, צפת וירושלים. אבל היחיד שעובד הוא בחיפה. לפני כמה שנים השקיעו כסף רב בתיקון של השעון.
כנסיית אל-סיידה
מבנה הכנסייה הוקם בשנת 1862 על יסודות כנסייה קטנה ששכנה במקום באותו שם, והיא שייכת לזרם הנוצרי היווני-קתולי.
לאחר מלחמת העמצאות, ננטשה הכנסיה. עד שבשנת 1981 החל שיפוץ המבנה ההרוס על ידי כמיל שחאדה, שמוצאו ממשפחה חיפאית, ואשתו אגנס. השיפוץ מומן מתרומות וחלק מעבודת השיפוץ נעשה על ידי מתנדבים.
שחאדה, שהחל בפעילות של שיקום אסירים בבית ברחוב שיבת ציון, קיבל אישור לשיפוץ והסבת המתחם לפעילות של שיקום אסירים. בשנת 1982 נפתח במקום "בית החסד" – מוסד שיקומי לאסירים משוחררים ובית מחסה לנשים נזקקות מכל הדתות. פעילות העמותה ממומנת בעיקרה מתרומות המגיעות בעיקר מחו"ל מארגונים נוצריים וגם יהודים.
משפחת שחאדה מתגוררת במקום. כמיל שחאדה נפטר בשנת 2000 והעמותה נקראה על שמו. המקום מנוהל היום על ידי ג'מאל שחאדה בנו של כמיל.
בסיור פגשנו את כמיל, שסיפר לנו את הסיפור של משפחתם, את חשיבות המקום עבור הקהילה הערבית. זהו מתחם שיקום האסירים הראשון בארץ לשיקום אסירים ערבים.
מלאי השראה, יצאנו אל עבר הטעימה הראשונה.
חומוס אבו שאקר
את חומוס אבו שאקר אני מכירה כבר שנים.
עוד בתור ילדה, היינו נוסעים מבית שאן עד לחיפה רק בשביל חומוס טוב באבו שאקר.
אבל בסיור, זאת הייתה הפעם הראשונה שלי שדיברתי עם הבעלים.
חומוס אבו שאקר נוסד בשנת 1936.
הבעלים, אסאד, דור שלישי של ניהול המסעדה במשפחה.
באבו שאקר קיבלנו טעימות של חומוס, טחינה, פלאפל, מג'דרה (הכי טעימה אוור) ובורגול אדום.
אחרי שפתחנו את התאבון, המשכנו אל מסעדה קטנטנה ברחוב נתנזון.
מאמא'ס טייבל سفرة امي - Mama's table
מסעדה ביתית וקטנה המגישה אוכל ערבי מקומי.
פגשנו במסעדה את לואי, הבעלים של המסעדה, שסיפר לנו את הדרך שעבר עם המסעדה. כיצד פתחו בהתחלה מסעדה טבעונית, שלא הצליחה להחזיר את ההשקעה. לכן הוסיפו מנות בשריות.
את ההשראה למנות שהם מכינים הוא לקח מהבית וממנות שהכיר בברלין, בזמן שניהול שם מסעדה במשך שלוש שנים.
במסעדה הביאו לנו מגוון טעימות: מאפים קטנים, סלטים, כרובית בטחינה, בורגול ותבשילים נוספים.
שימו לב! כל יום שישי תתקיים מכירה של אוכל ביתי, טעים, מזין ובריא.
שעות פעילות: השעות 8:00 עד 14:00
ניתן לבצע הזמנה מראש מומלץ יום לפני.
להזמנות ובירורים: 046606505
כתובת: רחוב נתנזון 9.
אחרי שנשנשנו לא מעט, הגיע הזמן לקינוח..
Abbasoglu - ממתקים אוריינטליים
מבחר עשיר של ממתקים אוריינטליים, שמיובאות מטורקיה.
בקלאווה טורקית מיוחדת, טעימה ואותנטית, מאפים עדינים, ספוגים בדבש, עוגיות עשירות, ממולאות ומצופות במיני אגוזים…
הכל מוגש באריזות יפות ומעוררות תיאבון.
קיבלנו טעימות של עוגיות פריכות וטעימות במיוחד.
כתובת: אלנבי 19
המשכנו בטיפוס במעלה הרחוב, אל עבר המאפייה של ג'ראיסי.
פיצריית ג'ראיסי בע"מ
אל הפיצרייה הגענו כבר שבעים, ושם קיבלנו עוד שלושה מגשי פיצה ענקיים לטעימות.
הפיצות היו מאוד מיוחדות, ומחבר התוספות היה משגע!
אבל פיצה זה עניין של טעם, והפיצה הייתה פחות הטעם שלי.
אבל אל תתנו לנתון הזה להטעות אתכם – הבעיה היא ככל הנראה בי.
עצירה בחצר של סרחאן
סרחאן הכניס אותנו לחצר ביתו.
חצר צבעונית ויפהפייה, עם המון עצי פרי ותבלינים.
בחצר הוא סיפור לנו על החיים בשכונה מעורבת של יהודים ערביים. על הדו קיום ששרר ושורר עד היום בשכונה. בנושא הזה, חיפה מצטיינת.
הישיבה אצלו בחצר הייתה מרעננת ומלא בסיפורי ילדות מצחיקים במיוחד!
בכל זאת, סרחאן הוא ליצן רפואי, זה חייב להיות מצחיק.
שבעים מאוד, המשכנו בדרכנו אל עבר המושבה הגרמנית.
שם עצרנו על שדרות בן גוריון, באחת מהמסעדות האהובות עלי.
מסעדת שטרודל
המסעדה שוכנת במבנה מהמם בן מעל ל-150 שנה.
כבר בכניסה לחצר המסעדה, כל פינה מקושטת ומעוצבת.
נכנסו למסעדה וחיכה לנו שולחן ערוך מלא בכל טוב.
ממולאים, מאפים, סלטים מעולים, מגוון ירקות מבושלים, תבשיל פריקה מעולה, כנאפה מלוח ועוד מלא מאכלים. היינו שבעים מהסיור, אז לא הצלחנו לאכול יותר מדי אז ארזנו קופסאות לבית.
אחרי שמילאנו כל פיסה של מקום בקיבה הגיע איסא, הבעלים של המסעדה, לספר לנו על האוכל שאכלנו ועל המקום.
למה דווקא השם שטרודל? הם התחילו את הקריירה הקולינרית בעיר תחתית, בבית קפה קטן ב-2006. בית קפה שהגישו עוגת תפוחים וקפה שהאימא הכינה. משם הם בחרו את השם שטרודל, כי זאת האווירה שרצו לייצר במסעדה – ניחוח של בית עם הגשה מודרנית.
אכתוב בהמשך פוסט מפורט על המסעדה, כי היא באמת אחת האהובות עלי בחיפה ויש לי המון מה לספר עליה.
**שימו לב, היו מנות בשריות שהוגשו לאורך הסיור שלא ציינתי.
תודה רבה לנעמה סובול על ההזמנה להשתתף בסיור אוכל ותרבות שמאי בחיפה.
רוצים להיות מעודכנים כאשר עולים המלצות על מסלולים חדשים בבלוג?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק של הבלוג או הירשמו לרשימת תפוצה של הבלוג.
שתמיד נטייל,
שיר ים
