לפעמים כל מה שצריך בשביל לגלות מקומות חדשים זה תירוץ טוב. במקרה שלי, קוראים לו פול מקרטני. אני מעריצה של הביטלס מגיל 7. וברגע שגילינו שהסיבוב הצפון־אמריקאי של רבע מהביטלס עובר במונטריאול, לא הייתה בכלל שאלה. מונטריאול נמצאת רק 6 שעות נסיעה ברכב, ואפילו קצת פחות, מניו יורק. וחשבנו שאם אנחנו גם ככה בסביבה, זה יכול להיות טיול מעניין.
הטיול שלנו היה קצר, רק 4 ימים. וממוקד: קצת שופינג בדרך, הופעה אחת מעולה בסנטר בל, אוכל טוב, סיור קצר בעיר התחתית של מונטריאול, שינה עם זאבים(!) ובאופן כללי, הצצה ראשונה לעיר שמרגישה אירופאית באמצע אמריקה. יצאנו עם טעם של עוד, ועם החלטה שזו לגמרי עיר שנחזור אליה בעתיד. אולי בפעם הבאה כחלק מטיול גדול יותר בקנדה. נהנינו אפילו ממזג האוויר החורפי ומהשלג שכיסה את רוב העיר, שעדיין לא הגיע לניו יורק.
מידע חשוב לתכנון הטיול
מועד: נובמבר
משך הטיול: 4 ימים
הרכב: זוג
מתאים ל: זוגות, חברים, חובבי אוכל ואווירה עירונית אירופאית. ומי שרוצים לשלב עוד מדינה בטיול בניו יורק בלי לסחוב מזוודות לשדה התעופה
הגעה למונטריאול
אנחנו יצאנו, כאמור, מניו יורק ברכב. אין כיום טיסות ישירות מישראל לקנדה, ובכלל זה למונטריאול. אפשר כמובן להגיע עם עצירת ביניים באירופה. אבל כאמור אני ממליצה לשלב את הביקור במונטריאול עם טיול בניו יורק. בכל מקרה, תמיד כדאי לבדוק לפני שנוסעים, אולי אייר קנדה יחזרו מתישהו להפעיל טיסות ישירות.
טיפ מצוות צ'ק אין אאוט: כדי למצוא את הטיסות הכי טובות, מומלץ להיעזר במנוע החיפוש סקייסקנר. את כל מה שצריך לדעת על החיפוש בסקייסקנר אפשר לקרוא כאן.
הנסיעה ברכב שכור מניו יורק למונטריאול עוברת ברובה בכביש I-87 צפון. בדרך עוברים באזורים ירוקים ויפים של צפון מדינת ניו יורק והאדירונדאקס. אז זה לא “סתם כביש מהיר”, אלא ממש road trip קטן. יצאנו די מוקדם בבוקר. כך שהיה לנו את רוב היום לבלות בנסיעה, עם עצירות בדרך. מבחינתי, היתרון הגדול היה שאם כבר שוכרים רכב, קל מאוד לעצור לשופינג. כי האוטו סוחב הכל!
בחרנו לעצור בערך באמצע הדרך, בעיירת הנופש לייק ג'ורג (Lake George). שם אכלנו ארוחת צהריים ועשינו סיבוב באאוטלט המקומי – The Outlets at Lake George. יש בעיירה עצמה גם רחוב תיירותי עם חנויות ומסעדות – רחוב קנדה (או כביש מס' 9). האאוטלט נמצא קצת דרומית לעיירה. לא היה לנו הרבה מדי זמן, אז לא הסתובבנו יותר מדי מעבר לאאוטלט. וגם העונה לא בדיוק מתאימה לבילוי בחוץ. אבל בעקרון זו עיירת נופש לחופי אגם, עם ספורט ימי ואטרקציות שונות לתיירים. אז אם יש לכם זמן אולי תרצו אפילו לבלות פה יום או יומיים.
קצת קרוב יותר לניו יורק, בערך שעה נסיעה דרומית ללייק ג'ורג', נמצאת בירת ניו יורק – אלבני. זו גם אופציה לעצירה נחמדה. אפשר לראות את בבנייני השלטון ולעשות קצת שופינג. אבל אנחנו כבר בילינו שם בטיול אחר, אז דילגנו.
טיפ נוסף מצוות צ'ק אין אאוט: מומלץ להזמין רכב שכור מראש כדי לחסוך התעסקות בטיול בהשוואת מחירים וחיפוש סוכנות השכרת רכב אמינה. אנחנו ממליצים לבצע השוואת מחירים דרך פאפם פאפם – זה מנוע חיפוש ישראלי שעוזר למצוא רכבים באתרי השכרה אמינים.
לעזרתכם, כתבנו מאמר שלם עם טיפים על השכרת רכב בחו"ל.
מעבר הגבול ארה"ב–קנדה ברכב
הייתה לנו חוויה ממש קלילה במעבר הגבול, גם בהלוך וגם בחזור. ישראלים לא צריכים ויזה לביקור בקנדה אם נכנסים במעבר גבול יבשתי. צריך רק להציג דרכון ולהגיד את מטרת הנסיעה ואיפה אתם מתכוונים לישון. ובנוסף לפעמים ישאלו אתכם לגבי הרכב השכור, אז חשוב להגיד מראש בחברת ההשכרה שאתם מתכננים מעבר לקנדה. שם כבר יציידו אתכם במסמכים הנדרשים, אותם אולי תצטרכו להראות במעבר הגבול (לנו ויתרו).
התארגנות על כסף
אל תשכחו שבקנדה משלמים ב־דולר קנדי (CAD), לא בדולר אמריקאי (למרות שלפעמים כן מקבלים דולרים אמריקאיים במקומות תיירותיים, אבל זה פחות משתלם בגלל שער ההחלפה). אפשר לשלם באשראי ברוב המקומות, אבל אם בא לכם להתכונן לכל תרחיש, ולבוא עם קצת מזומן, הכי כדאי להזמין דולרים קנדיים מראש בנתב"ג דרך שירותי המרת מט"ח אונליין (כמו Fly Money) ולאסוף בדלפק לפני הטיסה.
מזג האוויר במונטריאול
הגענו למונטריאול בנובמבר, רגע לפני שהחורף הקנדי מעלה הילוך. היה קר כמובן, והיה גם לא מעט שלג ברחובות, אבל ממש לא היה קפוא, ועדיין היה נעים לטייל ברחוב. בנוסף, אחד היתרונות הגדולים של מונטריאול הוא שגם כשהטמפרטורות יורדות, העיר ממש לא עוצרת! יש במונטריאול עיר תחתית שלמה (Underground City), שמחברת בין רוב המקומות במרכז העיר, כולל קניונים, בתי קפה, מסעדות ותחנות מטרו. המקומיים בקושי הולכים בחוץ בחורף, ופשוט עוברים ממקום למקום דרך המתחם התת־קרקעי הזה.
אז למרות שלא הגענו בקיץ, זה ממש לא פגע בטיול. להפך, נהנינו גם מהחוויה של ההליכה בעיר התחתית, שם אפשר לשבת לקפה ב-25 מעלות, כשבחוץ מינוס 10. בקיצור, אין מה להיבהל מהקור של קנדה. מונטריאול ערוכה לזה מצוין. באותו עניין, אני ממליצה להתלבש בהתאם, כלומר בשכבות, כי אם תיכנסו לאולם מופעים עם סוודר, מעיל, ומגפי פרווה, יהיה לכם חם מאוד. אפשר להסתפק אפילו בטי שירט, ואל תשאלו איך אני יודעת.
איך מסתדרים עם השפה במונטריאול
השפה הרשמית במונטריאול היא צרפתית, מה שנתן לנו תחושה כאילו עברנו פתאום לאירופה. אבל בתכלס אין מה לדאוג, כולם שם דוברים אנגלית, במיוחד במרכז העיר, בחנויות, במסעדות וכו'. כך שהשפה מוסיפה לאווירה, ונהניתי לבחון את הצרפתית הגרועה שלי, אבל כשהיה צריך עברנו לאנגלית.
לילה ראשון במונטריאול
כאמור, הגענו למונטריאול אחרי נסיעה מניו יורק עם עצירה של שעתיים בערך בדרך, בלייק ג'ורג'. היה כבר אחה"צ מאוחר, אז קודם כל הלכנו לעשות צ'ק אין במלון. בחרנו לישון במלון Courtyard by Marriott Montreal Downtown, שאני ממש ממליצה עליו.
זה מלון במיקום סופר מרכזי בדאון טאון של מונטריאול, במרחק הליכה נוח מהמון חנויות ומסעדות. יש למלון לובי גדול ומזמין, שכיף לשבת בו בערב עם דרינק או בבוקר עם קפה, או לפתוח לפטופ לכמה דקות עבודה. והחדר שלנו היה גדול, עם חלונות ענקיים שהכניסו הרבה אור טבעי. בבוקר אכלנו גם ארוחת בוקר במלון, בתשלום נוסף, שהיתה טעימה, אם כי לא זולה.
אחרי שהתארגנו קצת במלון, יצאנו לאכול ארוחת ערב ב־ Restaurant Le Carré, שהיתה במרחק הליכה קצרה מהמלון. ישבנו על הבר ושתינו אחלה קוקטיילים. אהבנו גם את ההגשה היפהפייה של המנות – כל מנה מגיעה כמו בצלחת במסעדת שף, מאוד אינסטגרמי. והפעם גם זכרתי לצלם לפני שסיימנו לאכול! בתור צמחונית, אכלתי בעיקר מהמנות הראשונות, אבל הן היו מעולות. באופן כללי האוכל שם יצירתי ולא כמו בכל מקום אחר.
היום השני – פארק אומגה
היעד הראשון שלנו בטיול היה פארק אומגה (Parc Oméga), שנמצא בערך שעה וחצי־שעתיים נסיעה ממונטריאול, קרוב לעיירה מונטבאלו. מדובר במעין ספארי קנדי, שבו נוסעים ברכב לאורך מסלול של כמה קילומטרים בין בעלי חיים טיפוסיים לצפון אמריקה. השטח ענק ורוב החיות מסתובבות חופשי, למעט הטורפים. רואים שם איילים, חזירי בר, ביזונים, זאבים, שועלים ועוד, ובכניסה לפארק יש חנות ובית קפה, שם אפשר לקנות גזרים כדי להאכיל את החיות. אחד הדברים הכי כיפיים (במיוחד לילדים!) לתת לאיילים לבוא עד לרכב ולהציץ לכם דרך החלון. בביקור בפארק היינו עם זוג חברים והילדה שלהם בת ה-6, והיא גרמה לנו לקנות עוד ועוד גזרים…
מעבר לחוויה, לפארק יש גם אג’נדה ברורה של שימור טבע וחינוך סביבתי. הוא מפעיל פרויקטים להצלת מינים מקומיים, משתתף ביוזמות שימור, ומחזיק את בעלי החיים בסביבה שמנסה לחקות את בית הגידול הטבעי שלהם. הרעיון הוא לגרום למבקרים, ובעיקר לילדים, להתחבר לטבע דרך חוויה חיובית ומרגשת.
ואם כבר חוויה מיוחדת… את הלילה הזה נשארנו לישון ממש בתוך הפארק. יש שם צימרים ובקתות עם חלונות ענקיים שפונים היישר למתחם הזאבים (Chalet des loups). זה אומר שאתם הולכים לישון ורואים זאבים מטיילים מתחת לחלון, ומתעוררים איתם בבוקר. בשבילנו זו היתה חוויה חד־פעמית שלא דומה לשום מלון או לינה בטבע שיצא לנו לחוות.
בחרנו גם להזמין לצימר שלנו ערכת פונדו להכנה עצמית, והיא חיכתה לנו כשהגענו. בבוקר הזמנו ארוחת בוקר עד הדלת, שכללה מאפים טריים, יוגורט, פירות, גבינות ומיץ תפוזים.
בקיצור, בעיני פארק אומגה הוא תחנת חובה בביקור במונטריאול, ובמיוחד הלינה בצימרים.
אם הגעתם בלי רכב, אפשר לקחת סיור ממונטריאול אל הפארק וחזרה, כאן.
היום השלישי
אין הרבה רגעים שאפשר להגיד עליהם “לא נשכח את זה בחיים”, אבל להתעורר מול להקת זאבים זה אחד מהם. אחרי ארוחת בוקר מפנקת שהגיעה ישירות לצימר, עשינו עוד סיבוב קטן בפארק ונכנסנו לבית הקפה שבכניסה, שם יש חלונות גדולים שמשקיפים על מתחם השועלים. גם מהם היה קשה להיפרד… אבל פול מקרטני חיכה לנו במונטריאול, אז יצאנו לדרך חזרה לעיר.
כשהגענו למונטריאול ישר הלכנו לעשות צ'ק אין במלון Bonaventure, שנמצא במרכז העיר ויש לו פיצ'ר שווה במיוחד – בריכה חיצונית מחוממת, שפתוחה אפילו בשיא החורף. אפשר להיכנס לבריכה כרגיל אחרי צעידה קצרה בקור בחוץ, או לשחות במעבר מימי מיוחד שמתחיל מתוך הבניין ומסתיים בבריכה. ליד הבריכה יש גם ג’קוזי וסאונה. בקיצור, היה לנו קשה לצאת, אבל פול כבר כמעט עלה על הבמה.
כדי להגיע להופעה בסנטר בל לא היינו צריכים אפילו לצאת אל הרחובות הקרים. פשוט הלכנו כעשר דקות ברגל דרך העיר התחתית, ישר עד האולם! אם אתם מגיעים בחורף, מומלץ להתכונן עם בגדים קצרים או קלים, כי ממש חם בפנים! ותמיד מומלץ לבדוק מראש אם יש הופעה מעניינת בתאריכים שלכם. על ההופעה של פול מקרטני אין מה להגיד חוץ מזה שהיה מושלם!
מעבר להופעות, הסנטר בל הוא גם הבית של Montreal Canadiens, קבוצת ההוקי המקומית.
להוקי יש מקום כמעט קדוש אצל הקנדים. אנחנו לא הספקנו לתפוס משחק הפעם, אבל אם אתם פה, שווה לבדוק אם יש כרטיסים כאן.
היום הרביעי
ביום האחרון, לפני החזרה לניו יורק, רצינו לאכול ארוחת בוקר במלון Le Mount Stephen שנמצא בתוך בניין מפואר מהמאה ה-19. לצערנו המסעדה שלהם הייתה סגורה, אבל אפילו רק לראות את הלובי היתה חוויה – הוא נראה ממש כמו ארמון קטן, עם תקרה גבוהה, נברשות, וריהוט אלגנטי.
כתחליף, יצאנו לארוחת בוקר ב־Cora – רשת קנדית שמגישה ארוחות בוקר אמריקאיות-קנדיות מוגזמות לגמרי: פאנקייקים, טוסטים, אומלטים, פירות, ועוד. היה טעים ומשביע.
אחרי הארוחה נסענו ל־Biodome, אחת האטרקציות הכי מעניינות במונטריאול, במיוחד אם אתם אוהבים טבע ובעלי חיים. זה חלל ענק שמחולק למספר אזורי אקלים, כמו יער גשם, יערות צפוניים, אזור קוטב ועוד. בכל אזור הצמחייה ובעלי החיים האופייניים לו. הולכים במסלול מקורה ועוברים ממזג אוויר אחד לשני, פוגשים תוכים, לוטרות, קופים, פינגווינים ואינספור מיני צמחים.
אפשר לחסוך על כניסה לביודום עם כרטיס ההנחות הזה.
הביודום נמצא ממש בתוך הפארק האולימפי של מונטריאול, שהוא קומפלקס מרשים שנבנה עבור אולימפיאדת 1976. צמוד לאיצטדיון האולימפי ניצב המגדל הנטוי של מונטריאול, (Montreal Tower), שנחשב למגדל הנטוי הגבוה בעולם! לצערנו הוא נמצא כרגע בשיפוצים ולא ניתן לעלות לתצפית ממנו.
אחרי הביקור בביודום, חזרנו לרכב ויצאנו לנסיעה דרומה בחזרה לניו יורק. בדרך עצרנו בסטארבקס לקפה, וחזרנו לניו יורק עייפים אך מאוד מרוצים. מונטריאול לגמרי השאירה לנו טעם של עוד. יש כל כך הרבה מה לראות, לעשות ולטעום, ומה שלא הספקנו, יחכה לפעם הבאה.
ואנחנו בהחלט מקווים שתהיה כזו!
